רשות ניירות ערך חושדת: בעלי השליטה ביונט קרדיט מעורבים בגניבת כ-50 מיליון שקל

לאחר שורה של דיווחים אודות אי-סדרים כספיים שהתגלו בחברת האשראי החוץ-בנקאי יונט קרדיט , וביקורת (בעיתון זה) על היעדר פיקוח על הענף, חקירה של רשות ניירות ערך את הנעשה בחברה הייתה רק עניין של זמן. ואכן, חקירה גלויה נפתחה ביום שלישי, עם פרסום חשדות חמורים כנגד בכירי החברה ובעלי השליטה בה.

מדיווח של רשות ניירות ערך עולה כי במסגרת חקירת הפרשה נחקרו שלושת בעלי השליטה ביונט: המנכ"ל שפוטר צחי אזר, שי פנסו ושלמה אייזיק, ולצדם נחקר גם יצחק אביתר, שעל פי החשד ניהל בפועל את סניף יונט קרדיט בנצרת, שבו התגלו האי-סדרים הכספיים. 

• אבדו עקבותיהם של 85 מיליון שקל: ההסתבכות של חברות האשראי החוץ-בנקאי
• לאן נעלם הכסף של יונט ואיך קשורה לזה משפחה מנצרת | בלעדי
• אפקט יונט? חשש לליקויים בפעילות המימון של גיבוי אחזקות שבשליטת יהונתן כהן

על פי החשד, הארבעה מעורבים בגניבת כספים בסך כולל של עשרות מיליוני שקלים מהחברה הציבורית. בבקשת שחרורם בתנאים מגבילים מציינת רשות ניירות ערך כי כל הארבעה חשודים בקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות; ברישום כוזב במסמכי תאגיד; במרמה והפרת אמונים בתאגיד; בגניבה בידי מורשה; בזיוף והלבנת הון; וכן בעבירה של שימוש במידע פנים, המתייחסת לשלושת בעלי השליטה בלבד (אזר, פנסו ואייזיק). 

חשדות הרשות מתמקדות בשלוש פרשיות, וזאת לצד בדיקת הכשלים בממשל התאגידי של יונט. זאת, בין היתר, סביב השאלות כיצד ייתכן שנעלמו ממנה סכומי כסף גדולים מבלי שהחברה דיווחה על כך, או כיצד מאושרות עסקאות עם בעלי השליטה שלא באופן מסודר מול האורגנים הרלוונטיים בחברה ומנגנוני הביקורת, שאמורים היו להיות שומרי הסף שלה.

פרשייה 1: 50 מיליון שהועברו וחזרו

הפרשייה הראשונה, שבה מעורבים סכומי הכסף הגבוהים ביותר, נוגעת להקצאה פרטית שהתרחשה בינואר 2021, של מניות החברה הציבורית לבעלת השליטה בה, חברה פרטית העונה אף היא לשם יונט קרדיט, ונמצאת בבעלות אזר, פנסו ואייזיק. במסגרת אותה עסקה נדרשה החברה הפרטית להזרים הון לחברה הציבורית בסך של 50 מיליון שקל, כנגד הקצאת מניות.

"מבדיקות שבוצעו לבקשת הדירקטורים הבלתי תלויים בחברה עולה לכאורה כי במקביל לביצוע עסקת ההקצאה לבעלי השליטה, ביצעה החברה עסקאות, שבמסגרתן הועברו מהחברה (הציבורית) ליונט הפרטית כ-50 מיליון שקל, במסווה של עסקאות הלוואה לצדדים שלישיים, אשר, כפי הנראה, לא אושרו כנדרש על פי הדין, ולא דווחו לציבור". כך דווח על ידי יונט בעקבות חקירת הבכירים. נראה כי ברשות ניירות ערך חושדים כי מדובר בעסקה פיקטיבית שבה כביכול הועבר הכסף לחברה הציבורית תמורת הקצאת המניות, אך בפועל הוא חזר לחברה הפרטית תחת מסווה של הלוואות לצדדים שלישיים.  

מבדיקת גלובס עולה כי סכום נטען זה, של 50 מיליון שקל, כולל גם 37 מיליון שקל שעליהם דיווחה לאחרונה יונט כחוב בסיכון - אשראי שהעמידה בתחילת 2021 לקבוצת לווים, שאינו מוחזר על פי תנאי ההלוואה, ושספק אם תצליח לגבות אותו. כפי שנחשף בגלובס, מדובר באשראי שניתן בסניף בנצרת של יונט לקבוצת לווים בני משפחת זועבי, שהינה משפחה מוכרת בעיר ושותפה בעסקי המימון החוץ-בנקאי של יונט בסניף בנצרת.

ברשות ניירות ערך יבדקו האם בעסקה של 50 מיליון שקל, שהיא כה משמעותית עבור חברה קטנה יחסית כמו יונט (דיווחה על הון עצמי של כ-78 מיליון שקל בסוף 2021), עמדה החברה בדרישה לאשר בצורה מסודרת את העסקה ולדווח עליה לציבור כמתחייב באשר למהות העסקה וניגודי העניינים שהיא מייצרת, כאשר נכון לעכשיו החשד הוא שהדיווח לא בוצע לפי חוק.

ברשות בוחנים גם חשד סביב השאלה מאיפה הגיע הכסף בעסקה - האם מבעלי השליטה או מגורמים אחרים, והאם הוא הגיע במלואו לחברה הציבורית, או שחלקו נעלם במהלך הדרך, כאשר המניות הוקצו במלואן לחברה הפרטית, ובעלי השליטה בה חיזקו את השליטה שלהם בחברה הציבורית.

פרשייה 2: לאן נעלמו הצ'קים?

הפרשייה השנייה שבה מתמקדים ברשות ניירות ערך נוגעת לצ'קים החסרים. בתחילת יוני דיווחה יונט כי נמצאו חוסרים של כמעט 8 מיליון שקל בהמחאות שניתנו בסניף נצרת של החברה. מאוחר יותר התברר, כחלק מחקירה של רו"ח עופר אלקלעי, הבודק החיצוני שמינתה יונט בעקבות גילוי האי-סדרים בחודש שעבר, כי לא ידוע מקום הימצאותם של צ'קים בסכום גבוה יותר, של 10.6 מיליון שקל, אשר נמסרו ליונט כנגד הלוואות שהועמדו על ידיה במסגרת פעילות ניכיון צ'קים - שמהווה את עיקר עסקי החברה. מבדיקת גלובס עלה כי כמחצית מהסכום, בסך של כ-5 מיליון שקל, הולוותה אף היא למשפחת זועבי.

החשד שאותו בודקים ברשות ניירות ערך הוא שגורמים מתוך החברה מעורבים בהעלמת הצ'קים החסרים, ולכן מייחסים לארבעת החשודים את החשד של גניבה מתוך החברה הציבורית, שהיא זו שהלוותה את הכספים.

פרשייה 3: מכירות תוך שימוש במידע פנים

הפרשייה השלישית שנחקרת ברשות ניירות ערך נוגעת לחשד שבעלי השליטה ביונט ניצלו מידע פנים, ומכרו מניות של החברה הציבורית כשהם מודעים כבר לאי-סדרים סביב הצ'קים החסרים, ולאותם עשרות מיליוני שקלים שהוצאו מהחברה.

"על פי החשד, במהלך התקופה הרלוונטית, ביצע אזר עסקאות במניות החברה באמצעות חשבונו הפרטי, וביחד עם אייזיק ופנסו גם בחשבון החברה הפרטית שבה הם בעלי השליטה, וזאת תוך שימוש במידע פנים שהחזיקו באותו מועד בנוגע להתנהלות החשודה האמורה, שכללה אירועים מהותיים וחמורים שהתרחשו בחברה", הסבירו ברשות ניירות ערך בנספח.

ברשות מתייחסים ככל הנראה לשורה של 14 עסקאות שביצעה יונט קרדיט הפרטית ב-19 באפריל, כחודש וחצי לפני התפוצצות הפרשה, שבה מכרה החברה מניות בסכום כולל של כ-150 אלף שקל. כשבועיים לאחר מכן בוצעו מספר מכירות נוספות מצד החברה הפרטית, בסכום של כ-40 אלף שקל נוספים.

עוד לפני כן ביצע אזר עצמו שורה של מכירת מניות יונט קרדיט. כך, ב-10 באפריל הוא ביצע שלוש עסקאות נפרדות בסך כולל של 49 אלף שקל, וארבעה ימים לאחר מכן שתי עסקאות נוספות בסכום של 4,230 שקל.

מה מידת מעורבותו של צחי אביתר?

מלבד שלושת בעלי השליטה ביונט, החשוד הרביעי בפרשה הוא יצחק (צחי) אביתר, שלא נושא או נשא בתפקיד רשמי ביונט קרדיט, אך לטענת גורמים בחברה הוא שותף עסקי של משפחת זועבי, השותפים של יונט קרדיט בסניף בנצרת שבו התגלו האי-סדרים העיקריים בהתנהלות חברת האשראי החוץ-בנקאי. על פי החשד, אביתר מעורב בהוצאת כספים במרמה מהחברה הציבורית.

לגלובס נודע כי הלוואות שניתנו לאביתר הן הסיבה שבגינה החליט אייזיק להשעות את התחייבותו להפקיד ערבות בסך של כמיליון שקל (וסכומים גדולים הרבה יותר בהמשך) שתאפשר לכסות את חובות החברה אם הכספים לא יימצאו.

בסוף חודש מאי התגלה כי אביתר לא מעביר את התשלום בגין ההלוואות שנטל באופן מסודר לחברה הציבורית. כאשר הבין אייזיק כי בניגוד למה שסוכם עימו אותם כספים הופנו לצדדים שלישיים, הוא הודיע כי הוא חוזר בו מהפקדת הערבות, בצעד שעורר נגדו זעם מצד החברה, שכאמור, הוא אחד מבעלי השליטה בה.

מעוה"ד גיל דחוח, המייצג את אביתר, נמסר: "אכן יצחק אביתר לא נושא בכל תפקיד ניהולי ביונט, הוא לא קיבל משכורת מהם ולא הועסק על ידם לא הייתה לו כל אפשרות לקבל החלטות ניהוליות, הוא לא ביצע עסקאות ולא היה מורשה חתימה. בתקופה של חודשים ספורים הוא חיבר את הסניף עם לקוחות שונים. הטענה שהוא שותף בסניף בנצרת אין לה על מה שתסמוך כלל והיא מופרכת. לא הוצגה בפניו במהלך החקירה בדל של ראיה בעניין הזה.

"הטענה שהוא פעל מטעם משפחת זועבי גם היא מתבססת על רכילות של אינטרסנטים ואינה נכונה. לא הוצגה בחקירה כל ראיה כי יש לו קשר להוצאת כספים מחברת יונט. הוא לא קיבל הלוואות מחברת יונט ומטבע הדברים הוא גם לא נדרש להחזיר הלוואות. חברת יונט אישרה זאת בכתובים.

*** חזקת החפות: הנחקרים הם בגדר חשודים בלבד. מדובר בשלב מקדמי בהליך הפלילי, ועומדת להם חזקת החפות.