רכבת ישראל מציגה: כולם נגד כולם. ואיפה שרת התחבורה?

מזה תקופה ארוכה המתיחות ברכבת מורגשת היטב: היו"ר משה שמעוני, שמונה בתקופתה של שרת התחבורה הקודמת, מירי רגב, מנסה להיפטר מהמנכ"ל מיכאל מייקסנר. רק לאחרונה הוא ניסה לשכור ייעוץ משפטי חיצוני, המהווה פעמים רבות צעד ראשון להדחה, אך המהלך נבלם.

אמנם שרת התחבורה מרב מיכאלי מעניקה גיבוי מסוים למנכ"ל, אך הגיבוי ניתן מרחוק. לדוגמה, בחודש ספטמבר האחרון מנכ"לי משרדי האוצר והתחבורה בלמו ניסיון לזימונו של המנכ"ל לשימוע, הגיבוי כולל גם התערבות בניסיונות להגעה להסכם קיבוצי בחברה ובהבעת אמון בהנהלתה. כעת, בצעד חריג יחסית למדיניותה, שלחה מיכאלי מכתב ליו"ר ובו ביקשה דיווח על פעילות הדירקטוריון לקידום תכנית ההפעלה והפיתוח של הרכבת.

עוד דרשה השרה דיווח על פעילות היו"ר לחיזוק החברה ולאיוש משרות, פירוט של עבודת הדירקטוריון וישיבותיו ודיווח על מספר ישיבות שהוקדשו לנושא. כל זאת בנוסף לדרישה לדיווח מקיף על מספר התפקידים שאוישו והוצאת מכרזים בפועל, מספר הפניות להנהלת החברה וזמני ההתארגנות שניתנו לה לביצוע המשימה.

על פניו השרה מבקשת לברר את עיסוקי הדירקטוריון רגע לפני חתימה על הסכם הפעלה מול המדינה. אולם, במשרדי הממשלה חוששים שהדירקטוריון לא עוסק בנושאי הליבה ושקוע במאבקי כוחות. ואכן בעבר, גורמים בענף טענו שהדירקטוריון מונע איוש משרות בכירות, עוסק בענייני כוח אדם ומתעמר בהנהלת החברה.

עיסוק מצומצם בליבה

היו"ר שמעוני הגיב בפירוט לפניית השרה, ובמשך 57 עמודים דיווח על פעולות הדירקטוריון: עשר ישיבות תועדו במסמך, כשבישיבה הראשונה הדירקטוריון עסק בתנאי ההעסקה של חבריו ושל יושב הראש. בעניינו של שמעוני, ניהלה את הישיבה הדירקטורית שלומית גלר - מקורבתו. עוד פירט שמעוני שהדירקטוריון אישר את המלצות הצוות לתיקון ליקויים שהועלו בדוח מבקר המדינה.

 יו''ר רכבת ישראל, משה שמעוני / צילום: אילן בשור

בישיבה השנייה, לטענת יו"ר הרכבת, דן הדירקטוריון במבנה הארגוני של החברה ואישר אותו, למעט זה של חטיבת משאבי האנוש שהועבר לדיון בוועדת ארגון - בראשותה של גלר, שם גם ידונו בתקנים של מזכירות החברה. מבחינת מינוי בכירים, הדירקטוריון הסתפק בהארכת מינויים של עובדים בכירים. עוד עולה מהדיווח כי מתוך 269 משרות מאושרות ומתוקצבות, אוישו רק 29, ובשנה שעברה 80% מהמשרות אוישו.
בהמשך, דנו גם בדוחות הכספיים של החברה, ובפרסומים שהופיעו בתקשורת, לרבות אודות חקירה בלהב 433 סביב חשד לשחיתות ברכבת.

מהדוח עולה שהדירקטוריון עסק גם בנושאים מקצועיים שונים, אך מיעט לעסוק בתחום הליבה - תכנית החומש של החברה. רק במענה למכתב, ציין שמעוני כי הוא הנחה "לתאם במהלך חודש יולי סדרה של פגישות ייעודיות לגבי יישום תכניות העבודה, וכן מימוש תכנית הפיתוח של החברה". הדירקטוריון גם התגאה בעבודות שההנהלה ביצעה, כמו קליטת ציוד ופתיחת קווים מחושמלים, לצד החלטות שקיבלו משרדי הממשלה, ביניהן הארכת המסילה בירושלים למרכז העיר.

לא הביקורת הראשונה

כאמור, שמעוני עצמו מונה בתקופתה של שרת התחבורה הקודמת, ומאז הוא מנהל מאבק יצרי מול המנכ"ל וההנהלה הבכירה. לטענתו, הרקע הוא מקצועי גרידא. מנגד, נטען נגד היו"ר שהאסטרטגיה של החברה נקבעת בפועל על ידי הממשלה. המדינה היא זו שקבעה שהחברה תתמקד בהסעת נוסעים וגם אם תגביר מאמצים לא תסיע יותר מ־20% מהמטענים במשק, בעוד ששמעוני קרא להגביר את הפעילות במטענים ובנדל"ן.

לא בכדי הגיעה הדרישה של מיכאלי לפירוט מעשיו לקידום הסכם ההפעלה ותכנית החומש - שניהם נוגעים בהקמת תשתיות ובהפעלת רכבות, בראש ובראשונה, להסעת נוסעים.

נגד שמעוני גם הושמעו בעבר טענות להתערבות במינויים שהוכחשו בתוקף, ובין היתר הוא ננזף על ידי רשות החברות בשל מעורבתו במשא ומתן בין ועד העובדים למנכ"ל. בנוסף, לפני כשנה, ניסה היו"ר להרחיב את סמכויותיו של הייעוץ המשפטי החיצוני לחברה, אך עורר את התנגדות משרדי הממשלה.

האתגרים שבדרך

בפני הרכבת אתגרים מקצועיים רבים. כבר לפני מספר שנים, מבקר המדינה טען שמספר הנוסעים ברכבת גדול מעבר לתחזיות, והמדינה לא נערכה לכך. כתוצאה מכך, המבקר ציין שלא ניתן להסיע עוד רכבות על המסילות הקיימות חרף העומסים העצומים. זאת בנוסף לפרויקט האסטרטגי לחשמול הרכבות שמתעכב כבר כעשור. מסיבות אלו ונוספות, אמון משרדי הממשלה ברכבת נפגע, ופרויקטים הופקעו ממנה.

לאחר כניסת המנכ"ל הנוכחי לתפקיד, לוחות הזמנים של פרויקט החשמול קוצרו והאמון בחברה גבר עד כדי תכנית פיתוח תשתיות בלמעלה מ-50 מיליארד שקלים. בפני החברה גם אתגרים עצומים בתחום התפעול המורכב בכל הנוגע למסילות, לציוד ישן ולמתן שירות הולם.

ממשה שמעוני נמסר בתגובה: ״פרויקט החישמול הואץ בפיקוח בליווי הדירקטוריון. שורה של מגה פרויקטים, כגון המסילה המזרחית, מסילה 431 והמסילה הרביעית במרכז הארץ, קודמו לאחר שנים שהיו תקועים, ואלו מקודמים היום עומדים ביעדים שהדירקטוריון אישר בכפוף לתכנית הפיתוח. זה ביטוי לעבודה מקצועית תוך הפעלת הדירקטוריון וועדות המשנה השונות אשר נפרסו על פני עשרות ישיבות דירקטוריון ועוד עשרות ישיבות מקצועיות.

"בשנה האחרונה עסקנו רבות בהסכם ההפעלה והפיתוח החברה, וכן במימוש תוכנית החומש ופיתוח התשתית העתידית. דירקטוריון החברה ממתין לאישור ולחתימת נציגי המדינה על הסכם ההפעלה והפיתוח, ולאחר מכן הוא יובא לדיון ואישור. צר לי כי ישנם גורמים עלומים המנסים להטיל דופי בעבודת הדירקטוריון".

מרב מיכאלי יורדת מהגדר, אבל לאט ובאיחור | פרשנות

שרת התחבורה מרב מיכאלי דרשה במכתבה פירוט של מהלכי הדירקטוריון לקידום תכניות הפיתוח של הרכבת, ובכך רמזה על מורת רוחה מהתנהלות ההנהלה הבכירה. על כך גם ניתן ללמוד מהתגובה בת 57 העמודים ששיגר לה היו"ר משה שמעוני.

היו"ר פתח את תגובתו למכתב בשני עמודים, שבהם הוא מסגביר לשרה על עקרונות הממשל התאגידי באמצעות ציטוטים נרחבים מחוק החברות הממשלתיות, וכן טרח לפרש לה את משמעות דוחות הביקורת באמצעות ציטוט מחיבור שכתבה מקורבתו, שלומית גלר. אך גם מבעד לערימות המלל נראה שהדירקטוריון לא עסק מספיק באתגרי הליבה של הרכבת, ובראש ובראשונה, בהסעת נוסעים ופיתוח התשתיות הנדרשות לשם כך.

כולם מתגאים במבחן התוצאה והרכבת אכן רשמה לעצמה הישגים ניכרים בשנתיים האחרונות אך אלו נעשו למרות המתחים בחברה ולמרות הגיבוי הרפה ולא בזכותם.

עסוקים בעריפת ראשים במקום במהות

אם הצעד של מיכאלי נועד כדי לאותת שהיא לצדו של המנכ"ל, הרי שהיא עשתה את זה מאוחר מדי ומעט מדי. המכתב הרפה מעמיד באור קצת מוזר את דמותה המיניסטריאלית: למרות כוחה האדיר, האם כל מה שנותר לשרת התחבורה מיכאלי לעשות, לאחר שנה של עימותים צורמים, הוא לדרוש דיווח? גם כך מעמדו של משרד התחבורה מול החברות הממשלתיות נחלש בשנים האחרונות, כשהגיע לשיא לנוכח השדרה המקצועית המצומקת שהותירה אחריה מירי רגב ודמויות רבות חסרות ניסיון שמינתה מיכאלי עת כניסתה לתפקיד.

בתקופת בחירות השרה הממונה נחשבת ל"ברווז צולע" ביחסים מול הדירקטוריונים ועד כה היא נזהרה מלקבוע עובדות בשטח. מיכאלי אמנם מגבה בדרכה את המנכ"ל, אך עושה זאת מהמיקום הנוח על הגדר בין הניצים. לעומתה, ההערכות בענף הן ששמעוני זוכה לגיבוי מצידה של ראש רשות החברות, מיכל רוזנבוים, שמשקפת תמונת ראי לקודמה בתפקיד, רמי בלניקוב.

בלניקוב זעם על התערבויותיו של שמעוני בניהול החברה ובעיקר בשל מערכת היחסים מול ועד העובדים. והנה, רק לאחרונה קיימו העובדים הפגנה במשרדי הרכבת במקביל לדיון הדירקטוריון והוכנסו לתוך הישיבה לדיון עם החברים. אלא שברשות החברות בחרו אז שלא להגיב.

בינתיים, מיליארדי שקלים שהמשק זקוק להם נשרפים מדי יום תחת גלגלי מכוניותיהם של הישראלים שעומדים בפקקים. כל זאת בזמן שמיליארדי שקלים נוספו לתכניות הפיתוח של הרכבת, אך החברה הממונה עסוקה בעריפת ראשים - מה תהיה מורשתה של מיכאלי שם?