ענקית הקריפטו הישראלית צלזיוס קרסה, והעניקה שיעור חשוב לשוק כולו

חברת צלזיוס הישראלית-אמריקאית, אחד מבנקי הקריפטו הגדולים בעולם, הגישה בקשת הגנה מפני נושים בבית המשפט בניו יורק (פרק 11) במסגרת הליך פשיטת רגל. הבקשה מגיעה חודש לאחר שצלזיוס הודיעה על הקפאה של משיכות ופדיונות ללקוחותיה, במטרה לאפשר לה לעמוד בהתחייבויותיה, בהן התחייבויות לריבית של 15%-17% למפקידים אצלה.

לפי פרק 11 בחוק פשיטות הרגל האמריקאי, הגנה מפני נושים היא הליך שבמהותו אמור לאפשר לחברה לבצע הסדר חוב. כלומר, החברה נמצאת במצב שהיא צריכה לשלם כסף לנושים, אך היא מבקשת מהם לדחות את הדרישה להחזר על מנת לארגן את כל המקורות שברשותה, למקסם אותם, וכך להגדיל את מקורות התשלום.

במילים אחרות, צלזיוס מבקשת את ההגנה על מנת לייצב את עסקיה ולמקסם את הערך עבור כל המעורבים. "ההגשה באה בעקבות ההחלטה הקשה אך הכרחית של צלזיוס בחודש שעבר להשהות משיכות, החלפות והעברות בפלטפורמה שלה, כדי לייצב את עסקיה ולהגן על לקוחותיה", נכתב בהודעה של ענקית הקריפטו. נציין שמטבע CELL, אותו השיקה צלזיוס, איבד מעלה מ-90% מערכו ביחס לשיא במאי 2021, והחברה שגייסה לפי שווי של 3 מיליארד דולר, נמצאת כעת במצב של חדלות פירעון.

כיום, לצלזיוס יש כ-170 מיליון דולר בקופה, על פי הודעתה. בהינתן סכום זה, עולה השאלה מדוע נדרש הסדר החוב. הבעיה הגדולה של הענקית הישראלית-אמריקאית היא שאת כספי הפיקדונות של הלקוחות היא מינפה והשקיעה בהשקעות לא נזילות, בייחוד בתחום הפיננסים המבוזר. לפני כחודש, כשהלקוחות החלו למשוך את כספם בשעה שהחלה "ריצה על הבנק", לא היה לחברה די כסף נזיל על מנת להשיב להם את הונם כיוון שההשקעות אינן נזילות.

בצלזיוס מסבירים את ההחלטה על ההקפאה כך: "לקוחות שהיו הראשונים למשוך את נכסיהם היו מקבלים תשלום מלא, מה שמותיר לאחרים תביעות לא נזילות ופחות בטוחות". בשל מצבה, בחודש האחרון צלזיוס החלה לפטר עובדים ולשלם חלק מחובותיה. כעת, החברה תמשיך בתהליך ארגון החוב, ובמקביל גם להתמודד עם התביעה לפיה מנהליה השתמשו בכספי הלקוחות כדי לבצע מניפולציה במחיר מטבע הקריפטו שלה.

"במטרה למקסם תשואות למשקיעים - לאחר שהבטיחה ריבית של 17% על פיקדונות, צלזיוס השקיעה במזימים שונים", הסביר עו"ד גיא סרוסי, המתמחה בעולם החדש של המטבעות הקריפטוגרפים והבלוקצ’יין. "אם הייתה רגולציה מתאימה, היא הייתה כוללת הסדרה של שימוש בכספי לקוחות, וחשיפתם להשקעות השונות".

לדברי מירב הראל, מייסדת ומנכ"לית MHfintechs, הקריסה של צלזיוס עלולה להוביל לערעור שוק הקריפטו, שגם כך נמצא במגמה שלילית, אך היא עדיין לא ממהרת להספיד אותו. "חשוב לזכור שגם לבועת הדוט קום, שהביא את בשורת האינטרנט, לקח זמן להתבסס, והחברות הראשונות שהובילו את בניית האינטרנט לא צלחו את ההתפתחות", אמרה. "במקומן צמחו חברות ענק שמבוססות על אותה הטכנולוגיה, אך המודל העסקי שלהן היה יותר בשל ובר קיימא". אז מה ניתן ללמוד מפרשת צלזיוס על עולם הקריפטו?

מי בסוף התור?

המפקידים ששמו את כספם בצלזיוס בציפייה ל-17% תשואה כפי שהובטח להם, הכניסו אותו למעשה ל"פול כסף" שמנהלת חברת השקעות. כלומר, הכסף לא נשמר על שם הלקוח, אלא הוא נוסף למאגר כסף שמשמש להשקעות. כעת, לאחר שקרסה, אותם מפקידים הופכים לנושים של צלזיוס, ויקבלו את כספם בחזרה, אם בכלל, בהתאם לסדר הנשייה. מה הכוונה? כשחברה נכנסת להליך של הסדר חוב, ישנן מספר קבוצות של נושים שמקבלות את הכסף שיש בקופה לפי הקדימות שלהן. למשל, יש נושים עם קדימות לפי חוק, כמו המדינה. מנגד, יש נושים לא מובטחים.

ככל שאין למפקידים בטוחה לכספם, הם נדחקים לסוף התור. נציין גם שרק בתחילת השנה הוועדה לניירות ערך ובורסות של ארה"ב ביקשה מבורסת הקריפטו הגדולה, קוינבייס, לצרף הבהרה למשקיעים, לפיה אם היא נכנסת להליך פשיטת רגל - יש להם חשיפה לסיכון. אז כמה נושים יש לצלזיוס? ביום ההקפאה, השיבה החברה לשאלת גלובס שיש לה 400 אלף לקוחות פעילים.

לא לעולם חוסן

הפריחה של עולם הקריפטו וצלזיוס הגיעה במועד שבו העולם הפיננסי היה מרוקן מתשואות, לאחר תקופה ארוכה של ריבית אפסית, שייבשה את התשואות באפיקים הסולידיים ובאפיקים האג"חיים. כעת, תנאי המאקרו משתנים - האינפלציה מזנקת, הריביות בעולם מטפסות והמדיניות המוניטרית מצמצמת.

כלל, לא ברור עדיין איך עולם המטבעות הדיגיטליים, בדגש על תחום הפיננסים המבוזר, יסתגלו לשינוי. הביטקוין, שהיה אמור לספק הגנה מפני אינפלציה, לא עשה זאת, והחל מתחילת 2022, הוא מתנהג בדומה למגמה בשווקי ההון - המשקיעים תופסים אותו כנכס השקעה בסיכון גבוה ולא כנכס אנטי אינפלציוני.

אין מתנות חינם

ההבטחה לתשואה של 17% על פיקדונות הייתה ההבטחה הנשגבת של עולם הקריפטו בשנה החולפת, והסמל לשינוי אל מול המערכת הפיננסית המסורתית - הפיקדונות בבנקים נתנו תשואה אפסית, לעומת הפיקדונות בקריפטו. אז מה היא בעצם הסיבה לפער? הבנקים המסורבלים, הישנים והלא יעילים שומרים לעצמם נתח גדול מהרווחים, בניגוד לעולם המבוזר.

כמו כן, ההשקעות של צלזיוס, כמו גופים אחרים בעולם המטבעות הדיגיטליים, נעשו במינוף ובסיכון גבוה - והתשואות היו בהתאם. אלא שלא כל דבר שקוראים לו "פיקדון" הוא אכן כזה. לפעמים הוא תיק השקעות ממונף בסיכון גבוה, ומינוף אולי יכול להוביל לתשואות חלומיות, אך בתקופות של לחץ בשווקים ומצוקות נזילות - מדובר בכוח הרסני מאוד, כפי שבצלזיוס יודעים.

זה לא באג, אלא פיצ'ר

בעולם הפיננסים המבוזר אוהבים לצייר את מערכת הבנקאות המסורתית כמערכת שאבד עליה הכלח - מערכת מיושנת מבחינה טכנולוגית, איטית ומסורבלת. אולם, בנקאות קריפטו לא רק כוללת פיתוחים טכנולוגיים מבריקים, אלא בראש ובראשונה היא מערכת בנקאית. בצלזיוס אולי הקימו פרויקט חדשני מאוד, אך חטאו בכל מה שנוגע להתנהלות בנקאית בסיסית, כמו התאמה בין פרופיל הפיקדונות (ממשקיעים קטנים רבים) לפרופיל ההלוואות (חברות), או התאמה בין אורך הפיקדונות ונזילותם ואורך ההלוואות ונזילותם.

ניהול בנקאי נכון דורש גם ניהול סיכונים שונים, ולא רק טכנולוגיה מבריקה. מרוב הדחף להמציא את הגלגל, בצלזיוס לא הבינו שחרף הבאגים שהם זיהו במערכת הישנה, הבנקאות היא הכלי שבסוף מאפשר להם להחזיר את כספם ללקוחות באופן בטוח. נציין שצלזיוס מעולם לא הגישה בקשה לממונה על שוק ההון לפעול בישראל, וטענה שבר השיח שלה זה הפיקוח על הבנקים. אלא שבשביל לנהל סיכונים בצורה הנכונה ביותר, צריך אפשר להתחיל ביישום עצמי של עקרונות שקיימים. סיכון נזילות הוא סיכון נזילות - בין אם בקריפטו או בפיאט.

הביזור: רעיוני בלבד

נקודה מעניינת נוספת נוגעת לעיקרון הביזור של עולם הקריפטו. הביטקוין קם בשביל שהחלטות יתקבלו על ידי הציבור, ולא על ידי קבוצה מצומצמת של אנשים בעלי אינטרסים שמתנהלים על מנת להיטיב עם עצמם.

אולם, המיזמים שקמו אחריו, בניהם צלזיוס, הם מיזמים ריכוזיים עם בעלות מוגדרת, שאמנם משתמשים בבלוקצ’יין ובטכנולוגיה קריפטוגרפית, אך אינם מקיימים את עיקרון הביזור הלכה למעשה - ולאחר גל הקריסות, המיזוגים והחילוצים של הרבעון האחרון, נראה שעיקרון הביזור הולך ומתרחק מעולם הקריפטו.