לפני שמעלים את הריבית: האוצר ובנק ישראל צריכים לפעול אחרת

הכותב הוא דוקטורנט לכלכלה וניהול משברים במגזר הציבורי

ניהול של משברים, צפויים או לא, מחייב היערכות מוקדמת ובניית מטה לאומי. במיוחד מול משבר כזה שניתן לבנות אליו היערכות מוקדמת של הממשלה תוך קביעת אופני פעולה והקצאת המשאבים הנדרשים. המטרה - לזהות את המצב במהירות, להבין את המשמעויות ולגבש מענה להתמודדות במהלכו ולהתאוששות ממנו.

לצערי, משרד האוצר ובנק ישראל נוקטים מדיניות בת-יענה וסבורים כנראה שהמיתון ידלג מעלינו, אם נטמון את הראש בחול. כדי שיוכל להתקיים תהליך קבלת החלטות יעיל וסדור, המביא בחשבון את כל ההיבטים וההשלכות של החלטות הממשלה באופן הרחב ביותר, תוך הפקת לקחים מהחלטות קודמות ומיישומן והסתכלות גם על השלכות לעתיד, נדרשת היערכות והכנה מראש. רק אלה עשויות להפחית את עוצמת הסיכונים הקיימים.

יש מספר דרכים ושלבים לניהול המשבר הכלכלי המאיים עלינו: ראשית, צריך להתחיל בהגדרת המשבר ולהשאיר את האורות במשרדי הממשלה, ובעיקר באוצר ובבנק ישראל, דלוקים עד השעות המאוחרות.

משבר מסוג חדש

צריך גם להבין שהמשבר הכלכלי החדש לא יתנהג כמו המשברים שקדמו לו, להבין שהחברה הישראלית פועלת שונה מחברות אחרות.

העובדה שהפדרל ריזרב העלה את הריבית בארה"ב לא הפתיעה את השווקים, אך תפסה את בנק ישראל בהפתעה. ההחלטה של הפד להעלות את הריבית מלמדת כי הניתוח האמריקאי שונה. האינפלציה צפויה להישאר גבוהה, ותיתכן עלייה נוספת שבעקבותיה הפד יעלה שוב את הריבית.

השוק האמריקאי שונה מזה הישראלי וגם המוכנות למשבר שונה. האמריקאים מבינים שהצמיחה הנראית תרד אל מתחת לפוטנציאל השוק, גם השנה וגם בשנה הבאה. ההערכות אלה מצטרפות לתחזיות של הפד שמראות כי האינפלציה תישאר גבוהה יותר בשנים הקרובות.

ובישראל? בתקופת משבר יש לקבל החלטות מושכלות, מבוססות נתונים ולהצליח לתכנן נכון בטווח הקצר והארוך. אבל אצלנו דומה שבנק ישראל נרדם ושוכח את תפקידו.
העלאת הריבית ל-1.25% וההעלאות המתוכננות, נועדו כדי להתמודד עם האינפלציה, אבל הן לא נותנות מענה למיתון. לעליית המחירים צריך לתת מענה בדמות ריסון, אך העלאת ריבית, מתגברת מיתון. ריבית אמורה להיות הכלי האחרון ובמקום זה נדמה שזה הכלי הראשון.

זיכרונות משנות ה־80

אומנם כלכלת ישראל מוצלחת וצלחה כמה משברים בעבר, אך כולנו זוכרים את המשבר של שנות ה-80. אז נדרשה תוכנית שלמה: תוכנית הייצוב.

בעבר ישראל צלחה משברים בצורה טובה, וזה היה בשל כמה גורמים ובהם מדיניות הממשלות ובנק ישראל שהתעורר לפני המשבר ובזמן המשבר, לצד מבנה הכלכלה ושיפור בתנאי הסחר. אלו חלק מהסיבות שבגינן הייתה פגיעתו של המשבר ב־2008 בישראל קטנה מפגיעתו במדינות המפותחות.

אני מצפה ממשרד האוצר להגיש תוכנית שתתמודד עם המיתון הקרב ובא שתכלול חקיקה דחופה, צעדי סיוע למשק הישראלי והתערבות כדי למנוע את המיתון, בדיוק כמו בשנות ה־80 וכמו בתוכנית הייצוב. אני מצפה מקברניטי המדינה להרחיב את יעד הגירעון, להזרים כסף ממשלתי לתמיכה בעסקים קטנים ובינוניים, בהשקעות ובפיתוחים חדשניים. העלאת ריבית זה הכלי האחרון שצריך להפעיל במיתון.