הפד מהדק את המדיניות, והכלכלנים חוששים שהוא ילך יותר מדי רחוק

הולכות וגוברות הציפיות בקרב כלכלנים כי במאמציו להוריד את האינפלציה, יעלה הפדרל ריזרב (פד) את הריבית בארה"ב לרמה שתביא למיתון, ורבים חוששים שבכך הבנק המרכזי ילך רחוק מדי.

כלכלנים שענו לסקר של הוול סטריט ג'ורנל לאחרונה העריכו את הסיכוי למיתון בזמן כלשהו ב־12 החודשים הקרובים ב-49% בממוצע, נכון ליולי, לעומת 44% בסקר לפני חודש, ולעומת 18% בלבד בינואר. 

■ בכירי הפדרל ריזרב מתכוננים להעלות את הריבית בעוד 0.75%
■ הבכירה האופטימית: למה בבנק ישראל לא חושבים שנחזור לאינפלציה של שנות ה-80

כ־46% מהכלכלנים אמרו שהם מצפים שהפד יעלה את שיעורי הריבית באופן מוגזם, ויגרום חולשה כלכלית מיותרת. מעט פחות מהם, 42%, אמרו שהם צופים שהפד יעלה את הריביות בערך במידה הנכונה, כדי לאזן בין אינפלציה לצמיחה. כ־12.3% אמרו שהעלאות הריבית של הפד לא יהיו מספיקות.

"המדיניות הפיסקאלית והמוניטרית נותרה קלה מדי לתקופה ארוכה מדי, וכעת הפד משחק תופסת, וזה תמיד מגיע עם האפשרות שיכוונו רחוק מדי", אמר ג'יימס נייטלי, כלכלן בינלאומי ראשי ב־ING, שכעת סבור שהסיכוי למיתון ב־12 החודשים הקרובים עומד על 50%.

האינפלציה ביוני הגיעה לשיא חדש של 40 שנה, ברמה של 9.1%. מבחינה היסטורית, כדי להוריד את האינפלציה מרמה כל כך גבוהה ל־2%, היעד של הפד, נדרשים עלייה באבטלה ומיתון. בפד מקווים שהפעם המצב יהיה שונה.

"השאלה הגדולה היא: האם האינפלציה תאט מספיק כך שהפד לא יצטרך להדק עד כדי כך שהכלכלה תיטה לעבר מיתון", אמר דיוויד ברסון, כלכלן ראשי ב־Nationwide Insurance. "אנחנו בעצם כבר נמצאים על הסף מבחינה זו. נתוני האינפלציה לא באמת השתפרו מספיק, אם כי ישנם סימנים שאולי היא תאט".

המגיבים לסקר קיצצו את תחזיות הצמיחה שלהם ל־2022, והם צופים שהתמ"ג בחישוב מתואם לאינפלציה יעלה ב־0.7% ברבעון הרביעי של השנה לעומת השנה שעברה. זו ירידה מתחזית הצמיחה של יוני, 1.3%, וכן מתחזית של 3.6% שהייתה לפני תשעה חודשים.

"לא חזרה על המיתון של 2008"

עם זאת, אפילו כלכלנים שמצפים למיתון צופים שהוא יהיה מתון יחסית, בהתבסס על התחזית הממוצעת על פני מגוון של אינדיקטורים. "זה מיתון קל, לא חזרה על המיתון של 2008", אמרה סוזן מ' סטרן, כלכלנית ב־Economic Analysis Assoiates.

לדבריה, "מדובר בתפנית ייחודית כלפי מטה בכלכלה, בגלל שבחלקה הייתה זו ההתאוששות ממגפת הקורונה שגרמה חלק מהעודפים" במשרות ובמלאים בהשוואה לזמנים נורמליים יותר, אמרה.

כ־40% מהכלכלנים אמרו שהם מצפים למיתון שיימשך שישה חודשים או יותר. המיתון הממוצע מאז 1950 היה באורך 10.3 חודשים, על פי הלשכה הלאומית למחקר כלכלי.

תחזיות כלכלנים לגבי שוק התעסוקה רומזות שאם יהיה מיתון, הוא יהיה קל יחסית. בסך-הכול, הכלכלנים צופים עלייה חודשית ממוצעת במספר המשכורות המשולמות, שמגיעה ל־130 אלף בארבעת הרבעונים הקרובים. כ־30.9% צופים שבכלכלה יירד מספר המשרות לפחות באחד הרבעונים מעכשיו עד ספטמבר 2023. עם זאת, אפילו הקבוצה היחסית פסימית הזו צופה הוספה ממוצעת של כ־9,500 משרות לשוק כל חודש, מיולי 2022 עד ספטמבר 2023. כלכלנים נוטים להעריך בחסר את סדרי הגודל של אובדן מקומות עבודה לקראת מיתון.

הריביות הגבוהות כבר נותנות סימנים

הגורם המרכזי לחולשה כלכלית הוא הידוק מדיניות מצד הפד. ביוני, הבנק המרכזי העלה את ריבית הבנצ'מרק על קרנות פדרליות ב־0.75%, ההעלאה הגדולה ביותר מאז 1994, והביא את שיעור הריבית ל-1.5%-1.75%. הנתון החציוני בין הכלכלנים שענו לסקר עומד על 3.25%-3.5% עד סוף השנה, בערך כמו התחזיות של הפד מיוני. זה נועד לטפל באינפלציה, שכלכלנים צופים שתוקל מעט לרמה שנתית של 6.8% עד דצמבר, בממוצע, כפי שהדבר נמדד על ידי מדד המחירים לצרכן.

ישנם רמזים שריביות גבוהות יותר כבר מתחילות להותיר סימן. נוסף על ירידה במכירות הבתים, התשואה על אג"ח של משרד האוצר לשנתיים עלתה גבוה מהתשואה לאג"ח של עשר שנים, מצב שכלכלנים מכנים היפוך של עקום התשואות. היפוכים כאלה מצביעים על כך שמשקיעים צופים כי שיעורי ריבית גבוהים יותר בטווח הקצר יובילו לירידה בפעילות הכלכלית, ובטווח הארוך יהיו קיצוצי ריבית - ולאורך ההיסטוריה הם קרו 12 עד 18 חודשים לפני שהגיעו מיתונים. עם זאת, ברסון מזהיר שירידות קורות רק אחרי שריביות אחרות לטווח קצר (כמו הריביות על קרנות פדרליות) עולות מעל הריביות לטווח ארוך, וזה עדיין לא קרה.

"אם יהיה לנו הידוק עד סוף השנה, כפי שכרגע צופים בפד שיקרה, ואולי יותר ממה שמצפה השוק, יש סיכוי טוב מאוד שנראה מה שהייתי מכנה היפוך אמיתי של עקומת התשואה", אמר. "אם זה יקרה, יש סיכוי טוב שהכלכלה תיפול לעבר מיתון במחצית השנייה של השנה".

ואכן, כחצי מהעונים לסקר צופים שנקודת האמצע בריבית על הקרנות הפדרליות תעבור את התשואה על אג"ח לעשר שנים בדצמבר 2022.

הסקר נערך לפני פרסום מדד המחירים לצרכן של יוני, שאולי היה משפיע על התשובות לחלק מהשאלות. בסקר של הוול סטריט ג'ורנל השתתפו 62 חברות, אקדמאים ומוסדות פיננסיים העוסקים בתחזיות, והוא נערך בין 8 ל־12 ביולי. לא כל המשתתפים ענו על כל השאלות.