המכרה החדש שהתגלה בטורקיה וגרם לארדואן לקרוא תיגר על סין מוקדם מדי

ברחבי העולם רגילים לבשורות על איתור גז ונפט, אך בחודש שעבר הפתיע נשיא טורקיה רג'פ טאייפ ארדואן עם בשורה חריגה: איתור מאגר ענק של יסודות נדירים בנפת בייליקובה שבמחוז אסקישהיר במערב המדינה.

  

ענף היסודות הנדירים מגלגל טריליוני דולרים בשנה ונכון להיום נשלט בעיקר על ידי סין, שחולשת על יותר מ-60% מהשוק. הענף כולל למעשה 17 חומרים: איטריום שמשמש לייצור נורות לד; סקנדיום כאשר בסגסוגת עם אלומיניום משמש לבניית מטוסים; וכן, 15 הלנתנידים - מתכות שרובן משמשות להכנת פלדה. כל אחד מ-17 החומרים הללו משמעותי לייצור של יותר מ־200 מוצרים, כמו סמארטפונים, טורבינות רוח ולוחות סולאריים.

המאגר השני בגודלו בעולם, או "לכלוך"?

באנקרה מיהרו להתפאר כי מדובר, לכאורה, במאגר השני בגודלו בתבל - עם עתודות מוערכות בהיקף 694 מיליון טונות. לצורך ההשוואה, מאגר היסודות הנדירים הגדול מכולם נמצא בסין, שמו באיאן אובו - ובו עתודות בהיקף 800 מיליון טונות. ממשלת טורקיה, ובמיוחד שר האנרגיה ומשאבי הטבע פתיך דונמז, התפארו כי במאגר יש 17 יסודות שונים, כאשר עשרה מתוכם יופקו באתר.

בממשלתו של ארדואן, שמביטים לעבר הבחירות ב-18 ביוני 2023, חיפשו במהרה להציג את איתור מרבצי היסודות הנדירים בתור הישג יוצא דופן. בחברת הכרייה הלאומית, "אתי מאדן", סייעו עם מספרים שנשמעים להדיוטות מרשימים: מתוך 570 אלף טונות עפרה מדי שנה, הם יפיקו 10 אלף טונות של תחמוצות נדירות; 72 אלף טונות בריט שמשמש לחיפושי גז ונפט ואף את תעשיית הבריאות; 70 אלף טונות פלואוריט שמשמש לייצור פלדה, ליצירת חומצת פלואוריט ואף כתחליף לזכוכיות בטלסקופים; ואולי המרתקים מכל, 250 טונות של תוריום, יסוד כימי רדיואקטיבי שמהווה דלק בתעשיית הגרעין.

בשבוע החולף התגאתה חברת אתי מאדן בהישג נוסף מבחינתה: עלייה בשיעור 9% בחציון הראשון של 2022 ביצוא בורון ומוצריו הנלווים, מ-516 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד ל-565 מיליון דולר. בורון משמש, בין השאר, כחומר גלם בייצור קרמיקה וזכוכית, בתעשיית ההגנה, בחומרי ניקוי, ואף בענפי האנרגיה והטכנולוגיה.

למעשה, תעשיית הבורון העולמית תלויה לחלוטין בטורקיה, שהרי 73% מעתודות היסוד הכימי הזה נמצאות בטורקיה, ששולטת על 60% מהשוק. בשנה החולפת, כחלק מהליך התייעלות בתעשיית הבורון המקומית, טורקיה החלה לעבד כמויות גדולות יותר מהיסוד לכדי מוצרים מוכנים או מוכנים למחצה. כך, הרווחים מהבורון עלו במחצית הראשונה של 2022, על אף שהיצוא הצטמק בכ-100 אלף טונות.

החגיגות מול המציאות: לא ברור מה ערך המכרה

אולם, בניגוד לחגיגה בטורקיה, מומחים בעלי שם עולמי הנחיתו את אירוע איתור מאגר היסודות על קרקע המציאות. "יסודות נדירים אינם נדירים", אמר כריסטופר אקלסטון, אסטרטג כרייה בבנק ההשקעות האמריקאי הולגארטן (Hallgarten & Company), לאתר "מרקט ווטש".

"האמירה ‘ההיקף הוא המלך' בענף הכרייה עדיין בעינה", הוסיף ג'ון הייקאווי, נשיא סטורמקרואו קפיטל, שעורכת אנליזות עבור קרנות השקעה ומתמחה בשוק המתכות. הוא הסביר כי בשלב בו נמצאת טורקיה, גילוי המאגר, אי-אפשר לקבוע אם המאגר יכיל את ההיקפים העצומים של היסודות שממשל ארדואן מבטיח. יש גם תרחיש שבתהליך הכרייה יתברר כי כמות היסודות הנדירים במכרה קטנה. "אנחנו קוראים לחומר כזה ‘לכלוך'".

סוגיה נוספת היא ההפקה, שבמקרה זה היא אינה משימה פשוטה. "אם ההפקה תוביל לאיתור זהב בהיקף גדול אז הדרך ברורה", הסביר הייקאווי ל"מרקט ווטש". "אתה כורה את העפרה, שולף את הזהב ומוכר אותו בקלות כי הקונים יגיעו עד למפתן דלתך. אך אם זה לא כך, הדרך קשה יותר".

"הבעיה ביסודות נדירים שהם לא נדירים, ואין מחסור", סיכם מנכ"ל חברת הכרייה אלמונטי תעשיות, לואיס בלאק, את סוגיית איתור היסודות הנדירים בפני "מרקט ווטש".

תחרות מול המונופול הסיני, לא נראית באופק

אבל בינתיים בלשכת ארדואן נראה שלא רק מתעלמים מההסתייגויות, אלא כבר מכוונים לתחרות מול סין. "אם טורקיה תצליח להכניס את מאגר היסודות הנדירים העצום לייצור, זה יכול לעזור להפחית את התלות של המערב על סין", אומר ריאן קסטיו, בכיר במכון אדאמס.

אבל האם יש ביכולתה של טורקיה להתחרות במעצמת היסודות הנדירים העולמית? באזור האוטונומי מונגוליה הפנימית, שבצפון סין, נמצא המכרה הגדול ביותר בתבל, באיאן אובו, שבו יש לפי הערכות 100 מיליון טונות יסודות נדירים - יותר מ-40% מכלל העתודות בעולם. אדרבא, מכרה זה, שההפקה ממנו החלה כבר בשנת 1957, תופס לבדו כמעט מחצית מכלל ההפקה העולמית. למעשה, תעשיית היסודות הנדירים הסינית כולה תלויה במכרה באיאן אובו, שמהווה 80% מהעתודות של בייג'ינג.

סין נהנית מהעובדה כי הביקוש השנתי ליסודות הנדירים הוכפל מ-2006 ועד 2021, הגיע ל-125 אלף טונות. לפי הערכות, הביקוש יזנק ל-315 אלף טונות עד שנת 2030. לצורך ההשוואה, בשנים 2018 ו־2019 סין הפיקה 120 אלף טונות ו-132 אלף טונות יסודות נדירים - בזמן שארה"ב הגיעה ל-18 אלף טונות ו-26 אלף טונות הפקה.

שתי המדינות הללו ייהנו מהביקוש הגובר, וברור כי בבייג'ינג יגרפו רווחים גבוהים בהרבה. בין השאר, משום שחוץ ממאגר באיאן אובו, הם מפעילים לא מעט מכרות ברחבי המדינה. לפי ריאן קסטילו, מנהל ומייסד מכון המחקר "Adamas Intelligence", הדרך לעקוף את סין עוד ארוכה. "גם אירופה וגם צפון אמריקה פיגרו בסוגיה הזו עד כדי כך שנצטרך יותר מ'טורקיה אחת' כדי להיגמל מסין" הוא סיכם.

אז אולי המאגר החדש שהתגלה בטורקיה לא יתחרה במונופול הסיני, או יציל את טורקיה מהמשבר הכלכלי והאינפלציה חסרת התקדים בה. אבל זה לא אומר שאין לארדואן סיבות לחגוג. למכרה הזה, גם אם יתברר כקטן יותר מההערכות של הממשל, יש את הפוטנציאל להבטיח לארדואן קדנציה נוספת במעון באנקרה.