בין מניות הטכנולוגיה הישראליות שמוזגו אשתקד לחברות SPAC בוול סטריט, בולטות לרעה שתיים שנסחרות כיום במחיר הנמוך מדולר אחד, ובכך חשופות לקבלת אזהרה מהנהלת הבורסות בנוגע להמשך המסחר בהן, אם המצב הנוכחי יימשך.
אל חברת הביטוח הדיגיטלי היפו שמנייתה נסחרת במחיר של פחות מדולר כבר חודש, הצטרפה בימים האחרונים חברת האוטוטק (טכנולוגיות לרכב) אוטונומו , שננעלה בארבעת ימי המסחר האחרונים במחיר נמוך מדולר אחד.
אוטונומו נסחרת בנאסד"ק, שבה אם מחיר המניה נקבע על מתחת לדולר אחד במשך 30 ימי מסחר רצופים, הבורסה שולחת התראה לחברה ונותנת לה תקופה של 180 יום לחזור לעמוד בכללי המסחר; אם לאחר תקופה זו היא לא תחזור להיסחר מעל מחיר של דולר, היא תועבר לרשימה המשנית של נאסד"ק (Capital Market), ובתנאים נוספים תוכל לקבל עוד 180 יום לעמוד בתנאי המסחר; ואם אז לא תעמוד בהם - תימחק ממסחר בנאסד"ק.
מדובר באיום שעדיין רחוק ממימוש בשני המקרים, משום שבתקופה שניתנת לחברות לעמוד שוב בתנאי המסחר, אם המניה לא תעלה שוב מעל המחיר באופן רגיל, הן יכולות להודיע על איחוד הון (איחוד של כל מספר מניות למניה אחת) ובכך לתקן את המצב טכנית. עם זאת, מדובר על אירוע סמלי בחיי החברות, רק שנה לאחר שהחלו להיסחר.
יותר מדי אוויר זרם לאוטוטק | פרשנות
דובי בן גדליהו
החודשים האחרונים היו קשוחים עבור החברות הפועלות בענף האוטוטק העולמי. הירידות החדות בשווקים, בעיקר במניות הטכנולוגיה, פגעו בשווי של כל החברות כמעט שמייצרות מרכיבים לחזון של "הרכב החכם והאוטונומי" - החל מחברות שמייצרות פלטפורמות שלמות לרכב חשמלי, עבור דרך חברות תוכנה וצ'יפים לרכב אוטונומי וכלה בחברות שמפתחות ומייצרות חיישנים שונים.
הכחדת הערך לא פסחה גם על מניותיהן של קומץ חברות אוטוטק הישראליות, שהצליחו לכבוש אשתקד את לב המשקיעים בוול סטריט, ואף זכו לשווי של מיליארדי דולרים (יוניקורנים) , למרות הכנסות דלות מפעילותן. חברות אחרות הפועלות בענף, גם מבוססות יותר, שבנו על הנפקה בחודשים הבאים (ובראשן מובילאיי הישראלית שנרכשה על ידי אינטל) נאלצו לדחות את התוכניות למועד בלתי ידוע.
כאשר בוחנים את הירידה החדה בשווי החברות ועד כמה היא מוצדקת, יש להבחין בין שתי זרועות שונות מאוד של עולם האוטוטק. לזרוע אחת שייכות חברות שהמוצרים שלהן מיועדים ישירות לתחום של כלי רכב ללא נהג, או מה שמכונה "אוטונומיה ברמה 4 ו-5".
המשקיעים מתחילים להפנים כיום, שלתחום של הרכב האוטונומי "נטו" זרם בשנתיים האחרונות הרבה יותר מדי אוויר חם. ספק אם התחום הזה ייצר לשלל החברות שפועלות בו, כולל יצרניות הרכב עצמן, הכנסות מהותיות לפני סוף העשור הנוכחי. לפיכך קשה להצדיק שווי של מיליארדים לחברות מהתחום, שכל מה שיש להן להציג זה טכנולוגיות והסכמי כוונות כלליים לשיתוף פעולה.
לזרוע השנייה משתייכות חברות שמפתחות מוצרים וטכנולוגיות, שבעתיד אכן יהיו חלק מדרישות החובה של הרכב האוטונומי, אבל יש להם ביקוש כבר היום עבור כלי רכב מאוישים מייצור סדרתי, שיירדו לכבישים במיליונים בשנים הקרובות.
לתחום הזה שייכות, למשל, חברות שמפתחות חיישני לייזר למערכות בטיחות ברכב, דוגמת אינוויז, וחיישני רדאר, שאותם מפתחת ארבה. שתי החברות הללו כבר עברו את המשוכה הגבוהה של התאמת המוצרים שלהן לתקנים המחמירים של תעשיית הרכב, ולשתיהן יש חוזים קונקרטיים להתקנה בסדרות של כלי רכב מייצור המוני בשנים הבאות.
לקטגוריה הזו אפשר להכניס גם את טכנולוגיית תקשורת הנתונים הפנימית לרכב שמפתחת ולנס, ובמידה מסוימת את טכנולוגיית המוניטיזציה (הפקת מידע מכלי רכב ומכירתו) של אוטונומו.
מובן שצריך לשפוט כל מקרה לגופו, ולהביא בחשבון שבתעשיית הרכב חוזה חתום יכול להניב הכנסות מהותיות רק עוד כמה שנים. אבל הניסיון מלמד שחברות שכבר הצליחו להכות שורש בתעשיית הרכב, לא יוצאות ממנה כל כך בקלות, ומרחיבות במהירות את פעילותן בה. ראו לדוגמה מובילאיי בתחילת דרכה.
מ-12 שמוזגו ל-SPAC ב-2021 - כולן בתשואה שלילית של 50% ויותר
שנת 2021 הייתה שנת שיא בהנפקות של חברות SPAC בוול סטריט - חברות שאין להן פעילות, שמגייסות כסף מהציבור במטרה לרכוש חברה קיימת ולהביא אותה לשוק הציבורי, תוך פרק זמן מוגבל.
שוק ה-SPAC שגשג בין אמצע 2020 לתחילת 2021, אך מאז התקרר באופן משמעותי הן על רקע גישה מחמירה יותר מצד ה-SEC (רשות ניירות הערך של ארה"ב) והן על רקע תחושת מיצוי של המשקיעים, שראו לא פעם איך הבטחות אופטימיות לא מתגשמות וכספי ההשקעה יורדים לטמיון. בתקופת השיא, מאות חברות SPAC גייסו סכומים גבוהים, חלקן מיזגו לתוכן חברות וחלקן עדיין מחפשות יעדים לרכישה.
מבדיקת גלובס עולה כי מבין 12 חברות טכנולוגיה ישראליות (או בעלות זיקה לישראל) שמוזגו לחברות SPAC ב-2021, כולן מציגות תשואה שלילית של 50% ויותר, ואחת מהן - אוטונומו - נסחרת מתחת לשווי המזומנים שבקופתה בסוף הרבעון הראשון.
אוטונומו, שהוקמה ומנוהלת על-ידי בן וולקוב, מציעה פלטפורמה וזירת מסחר לדאטה שנאסף מכלי רכב מחוברים, והיא נסחרת כיום בשווי של 120 מיליון דולר, ירידה של 90% משווי של 1.26 מיליארד דולר בעת המיזוג ל-SPAC באוגוסט שעבר, ובהשוואה ל-197 מיליון דולר שהיו לה בקופה בסוף הרבעון הראשון.
בן וולקוב, מנכ''ל ומייסד אוטונומו / צילום: אוטונומו
מאז שמוזגה ל-SPAC אוטונומו השתמשה בחלק מכספי הגיוס לרכישת שתי חברות - Neura מישראל שעוסקת בתחום הערים החכמות ו-The Floow מאנגליה שמספקת פתרונות תוכנה לחברות ביטוח רכב, תמורת סכום כולל שעשוי להגיע עד 119 מיליון דולר.
אוטונומו היא דוגמה בולטת לרעה לירידות בשווי החברות שמוזגו ל-SPAC, אך ממש לא ייחודית: חברת אוטוטק נוספת, REE המפתחת פלטפורמת רכב מודולרית שכוללת את מכללי ההנעה הדרושים לרכב חשמלי, מחקה 92% משוויה במיזוג והיא נסחרת כיום בשווי של 303 מיליון דולר, לעומת שווי של כמעט 3.6 מיליארד דולר אחרי הכסף שניתן לה במיזוג לחברת SPAC. במקרה של REE, מחיר המניה אמנם מתקרב ל-1 דולר אך הוא עדיין גבוה מהרף. חברות אחרות מתעשיית האוטוטק - ארבה רובוטיקס , אינוויז ו-ולנס - הציגו ביצועים מעט פחות גרועים, עם תשואות שליליות של כ-50%-70% מאז המיזוג ל-SPAC.
"חברות חלום" שעדיין בשלב הפיתוח ופחות בצמיחת ההכנסות
כמו רבות מחברות הטכנולוגיה שמוזגו ל-SPAC או הונפקו אשתקד בוול סטריט, גם חברות האוטוטק הישראליות רחוקות מרווחיות. הן הגיעו לשוק בתקופה שבה המשקיעים חיפשו אפיקי השקעה שונים שיניבו להם תשואות גבוהות וקיבלו בברכה חברות לא רווחיות, ובלבד שהציגו צמיחה גבוהה בשורת ההכנסות.
אולם בניגוד לחברות מרוב התעשיות האחרות, אלו המשתייכות לתעשיית האוטוטק הצליחו להגיע לשוק הציבורי עם הכנסות זעומות (אם בכלל), על רקע ההבטחות לעתיד. כלומר מדובר במקרים רבים על "חברות חלום" שנמצאות עדיין בשלב הפיתוח ופחות בשלב צמיחת ההכנסות, שבתקופות אחרות היו מתקשות, או כלל לא מנסות, להגיע לשוק הציבורי, אך ב-2021 יכלו לעשות זאת בקלות יחסית.
בין חמש חברות האוטוטק מישראל שמוזגו ל-SPAC אשתקד, ארבע הציגו ברבעון הראשון של 2022 הכנסות של עד 2 מיליון דולר בלבד. REE רשמה רבעון נטול הכנסות לגמרי, ארבה הציגה הכנסות של 876 אלף דולר, אוטונומו - 1 מיליון דולר, ואינוויז הכניסה 1.8 מיליון דולר.
הנפקת חברת REE / צילום: נאסד''ק
בשנת 2021 כולה, הכנסות REE הגיעו ל-6,000 דולר (ששת אלפים דולר!), אוטונומו רשמה הכנסות של 1.7 מיליון דולר, ארבה - 2.2 מיליון דולר ואינוויז - 5.5 מיליון דולר.
המקרה של ולנס הוא מעט שונה: זו חברה שמספקת טכנולוגיות שבבים שפונה לשוק הרכב ומציעה שבבים לתקשורת מהירה בתוך הרכב, אך במקביל פועלת גם בשוק המסורתי שבו החלה את דרכה, שבבים לתחום האודיו-וידיאו. ברבעון הראשון הכנסותיה של ולנס הסתכמו ב-21.6 מיליון דולר וב-2021 הן היו 70.7 מיליון דולר.
הטכנולוגיה של ולנס מותקנת בכלי רכב / צילום: יח''צ
גם הפינטק והביטוחים לא הבריקו
כאמור לא רק חברות האוטוטק חטפו. התשואה החלשה ביותר שהניבה חברת טכנולוגיה ישראלית שמוזגה ל-SPAC היא זו של חברת הביטוח הדיגיטלי היפו , שאיבדה 92% ביחס לשוויה במיזוג (אחרי הכסף) לשווי נוכחי של 469 מיליון דולר, וכאמור גם היא נסחרת מתחת למחיר של דולר אחד. היפו, שמתמקדת בתחום ביטוחי הבתים בארה"ב, הודיעה לאחרונה על החלפת המנכ"ל-המייסד אסף וונד בריצ'רד מקרת'ון, שהיה נשיא החברה.
עוד חברה שהודיעה על חילופים בהנהלה לאחר המיזוג ל-SPAC היא טוקספייס , שהוקמה על-ידי היזמים הישראלים אורן ורוני פרנק, ומציעה טיפולים נפשיים וירטואליים. לאחר התאוששות מסוימת במחיר המניה לאחרונה, החברה נסחרת כיום בשווי של 257 מיליון דולר, תשואה שלילית של 84% ביחס למיזוג.
את התשואה ה"טובה" ביותר (הפחות גרועה) מציגה מניית חברת הפינטק פיוניר , שאיבדה 49% משוויה ביחס לשווי אחרי הכסף ביום הדיווח על המיזוג, והחברה נסחרת כעת בשווי של 1.9 מיליארד דולר.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
