מתי מדינה מוכרזת חדלת פירעון ואיך זה משפיע על החיים בה

מתי מדינה מוכרזת "חדלת פירעון"?

חדלות פירעון על חוב ריבוני של מדינה מתרחשת כשמדינה נכשלת בהחזר הלוואות שלקחה מנותני אשראי מקומיים או בינלאומיים. קרן המטבע הבינלאומית מגדירה חדלות פירעון על חוב ריבוני כ"הפרת חוזה" או "אי עמידה בהבטחה פיננסית".

איך זה משפיע על המדינה ואזרחיה?

ההשפעה המיידית ביותר של חדלות פירעון היא שעלות הלוואת הכסף עולה לממשלה בשוק המקומי וכן בשוק האג"ח הבינלאומי. ריבית גבוהה יותר משפיעה על כל הכלכלה של המדינה, כולל ערך המטבע, מערכת הבנקאות, שוק המניות, הלוואה לחברות ועוד.

חדלות הפירעון גם מהווה מכה למוניטין של המדינה, ומקשה על הממשלה ללוות כסף בעתיד. על פי מעקב שמנהלים הבנק של קנדה והבנק של אנגליה, מאז 1960 הגיעו 147 ממשלות לחדלות פירעון. סרי לנקה היא התוספת החדשה ביותר לרשימה.

מה מדינה יכולה לעשות כשהיא חדלת פירעון?

כשמדינה מגיעה לחדלות פירעון על החוב הריבוני שלה, היא לרוב פונה לקרן המטבע הבילאומית לסיוע בצורת חבילת תמיכה. לדוגמא, ב־2010 פנתה יוון לקרן המטבע הבינלאומית בבקשה לקבל חבילת סיוע בגובה 145 מיליארד דולר.

לאחרונה, סרי לנקה ביקשה חבילת סיוע בהיקף של 4 מיליארד דולר מהקרן. בשנתיים האחרונות, בשל מגפת הקורונה, חל היצף במספר הבקשות. יותר מחצי מ־189 המדינות החברות בקרן המטבע הבינלאומית פנו לארגון בבקשות לקבלת הלוואות חירום וחבילות סיוע.

עד כמה החבילות האלה יעילות בחילוץ המדינות?

אין קונצנזוס לגבי מידת היעילות של חבילות הסיוע שנותנת הקרן. התומכים בהן טוענים שיש לחבילות הסיוע השפעה חיובית בטווח הקצר והארוך על ביצועי החשבון השוטף ומאזן התשלומים והאינפלציה במדינות. ואילו המתנגדים להן סבורים שיש לחבילות הסיוע האלה השפעה שלילית על המדינות וכי הן נגררות לבצע רפורמות או מהלכים שפוגעים באזרחים שלהן.

בעת משבר חוב ריבוני, תלויה היעילות של חבילת סיוע בכמה גורמים אחרים, כמו תמהיל המרכיבים היסודיים המקרו־כלכליים, היציבות הפוליטית, נטל החוב החיצוני ועוד. לדוגמא, בעוד שהמקרה של מדינות אמריקה הלטינית בשנות ה־90 מראה שתוכניות צנע וסיוע שניתן בתנאים מסוימים שמוצבים לממשלות פגע בהתפתחות הכלכלית, הדוגמא של המשבר הפיננסי באסיה מדגימה איך קרן המטבע עזרה למדינות לחזור לנתיב ההשתקמות והצמיחה.