ברשות המסים לא רוצים שתחזיקו מזומן: אלה ההגבלות החדשות

מאז תחילת אכיפת חוק צמצום השימוש במזומן בינואר 2019, הוטלו עיצומים בהיקף כולל של כ־5 מיליארד שקל על כ־12.5 אלף בעלי עסקים ואזרחים שביצעו הפרות. החוק שיצר כללים חדשים לשימוש במזומן ובצ'קים הוביל לשפה חדשה בשוק, שבמסגרתה נדרש המעבר לתשלומים בכרטיסי חיוב ובאמצעים דיגיטליים בכל עסקה בהיקפי תשלום גבוהים.

במהלך ארבע וחצי השנים מאז נכנס החוק לתוקפו ערכה רשות המסים עשרות אלפי ביקורות בעסקים (פשיטות) ותפסה, כאמור, אלפי מפרים. בשנת 2019, נחשפו 3,126 הפרות חוק בשווי של כ־55.5 מיליון שקל; ב־2020, נחשפו 2,858 הפרות בשווי כ־23 מיליון שקל; וב־2021 הגיע השיא: שנה שבה נחשפו 4,215 הפרות חוק בהיקף חריג של כ־505 מיליון שקל. הסכום החריג בגובהו נבע, בין השאר, מהפרה אחת בסכום עתק של כ־38.3 מיליון שקל.

  

בשנת 2022, נערכו עד עתה כ־6,000 ביקורות בעסקים, ונחשפו 2,189 מפירי חוק, שביצעו הפרות בהיקף כ־35 מיליון שקל. נתון המלמד על כ־95% ציות לחוק, לעומת כ־92% בשנת 2021; וכ־84% בשנת 2019. 

מלבד שנת 2020, שבה פרצה מגפת הקורונה, גבר השימוש במזומן במשקי הבית ומנגד ירדו מספר הפשיטות שביצעה רשות המסים כדי לאכוף את החוק - הנתונים מלמדים על הפנמה של מגבלות חוק המזומן.

ב־1 באוגוסט (יום שני הבא), עתידה תקרת השימוש במזומן לרדת מתחת לרף ה־11 אלף שקל - ולהגיע ל־6,000 שקל בלבד. האם זה ישנה באופן דרמטי את כללי המשחק? גלובס ריכז את כל מה שצריך לדעת לפני שתקרת המזומן החדשה נכנסת לתוקף.

מה הייתה מטרת החוק?

חוק צמצום השימוש במזומן מגביל את יכולת הציבור להשתמש בכסף מזומן מעל תקרה מסוימת. הוא נועד לשנות את הרגלי הצריכה של הציבור, ולעודד אותו לעבור לאמצעי תשלום דיגיטליים - במטרה שאלה יחליפו בעתיד כמעט לחלוטין את השימוש במזומנים.
הרקע לחקיקה היה המאבק הבינלאומי לצמצום ההון השחור. השימוש במזומן הוכר בארץ ובעולם בתור "הדלק" שמניע את הכלכלה השחורה ומקל על העלמות מס, כיוון שהוא אנונימי - ונוח להסתיר אותו מעיני הרשויות.

מה קובע החוק?

החוק קובע מגבלה על השימוש במזומן בכל עסקה שערכה עולה על 11 אלף שקל לעוסק, או יותר מ־50 אלף שקל בעסקאות בין אנשים פרטיים. בהלוואה או בתרומה מעל סכום זה, העוסק והאדם הפרטי יכולים לשלם או לקבל במזומן עד 10% או 11 אלף שקל מסכום ההלוואה או התרומה - לפי הנמוך מביניהם. בהלוואה מעל סכום זה, העוסק או האדם הפרטי יכול לשלם או לקבל מתנה במזומן בגובה עד 10% מסכום המתנה, או 50 אלף שקל - לפי הנמוך.

מי הוחרג מהחוק?

החוק החריג מתחולתו גמח"ים, שנותנים או מקבלים תרומות ומתנות במזומן. בד בבד, החלת ההגבלות על שימוש במזומן נדחתה לגבי תושבי יהודה שומרון ועזה שאינם אזרחי ישראל, או אזרח ישראלי שנותן או שמקבל תשלום במזומן מתושב יו"ש ועזה או מתושב מאזורי אלה. "ההחרגה לגבי 'תושבי האזור' (פלסטינים) חלה עד סוף שנת 2022, עקב עניינים פוליטיים", מסביר עו"ד אורי גולדמן, מומחה למיסוי, עבירות כלכליות ואיסור הלבנת הון.

החוק גם קובע כי בעת ביצוע עסקאות במזומן עם תושבי יהודה, שומרון ועזה, יש לדווח לרשות לאיסור הלבנת הון על תשלומים מעל 50 אלף שקל. מעבר לכך, ההגבלות על השימוש במזומן לא חלות על העברות בין קרובי משפחה, למעט על תשלום במזומן לקרוב משפחה עבור שכר עבודה.

מה ישתנה ב־1 באוגוסט?

החל מאוגוסט 2022 תרד תקרת המזומן המותר לשימוש בתשלום לעסק ל־6,000 שקל, כאשר התשלום המקסימלי בין אנשים פרטיים יעמוד על 15 אלף שקל - במקום 50 אלף שקל כיום. מנגד, תקרת התשלום במזומן של אדם פרטי במסגרת רכישת רכב תישאר 50 אלף שקל.

על אילו עסקאות זה יחול?

לדברי עו"ד גולדמן, "השינוי משפיע בעיקר על בעלי מקצועות חופשיים, כגון שיפוצניקים, אינסטלטורים וכדומה, שההפרש בין 11 אלף ל־6,000 שקל ישפיע עליהם לרעה. עוד ישפיע השינוי לרעה על משכירי דירות ונכסים שבהם הסכום גם בעסקאות פרטיות ירד מ־50 אלף ל־15 אלף, ולעתים מדובר בירידה קריטית. כמו כן, כל מי שמוכר מוצרים כגון מוצרי חשמל וריהוט, יושפע מאוד מהירידה של התקרה".

האם ניתן לפצל תשלומים?

פיצול תשלומים במזומן עבור עסקאות מהווה עבירה פלילית. "פיצול עסקאות הוא אסור ומהווה עבירה פלילית, שדינה שלוש שנות מאסר", מציין עו"ד גולדמן.

מה העונש על הפרת החוק?

בחוק נקבע מדרג של עיצומים כספיים לעוסק, וקנסות מנהליים למי שאינו עוסק. במקרים של הפרות חמורות וחוזרות, יכול התיק לעבור לטיפול גם במישור הפלילי.
לגבי עסקים נקבע, כי אם סכום ההפרה הוא עד 25 אלף שקל - גובה העיצום הוא 15% מסכום ההפרה; אם סכום ההפרה מעל 25 אלף שקל ועד 50 אלף שקל, גובה העיצום יהיה 20%; ואם סכום ההפרה מעל 50 אלף שקל - גובה העיצום יעמוד על 30% מסכום ההפרה.

בנוגע לאנשים פרטיים נקבע, כי אם התשלום במזומן, בצ'ק או בצ'ק מוסב עד 25 אלף שקל - שיעור הקנס המנהלי יעמוד על 10%; אם התשלום במזומן, בצ'ק או בצ'ק מוסב הוא בין 25 אלף שקל ועד 50 אלף שקל - שיעור הקנס המנהלי יעמוד על 15%; אם התשלום במזומן, בצ'ק או בצ'ק מוסב גבוה מ־50 אלף שקל - שיעור הקנס המנהלי יעמוד על 25%.

בכל הנוגע לאדם שמקבל תשלום במזומן עבור שכר עבודה בסכום של החל מ־6,000 שקל ועד 8,500 שקל, שיעור הקנס המנהלי יעמוד על 5%.

הקנס חל, בין השאר, על אנשים פרטיים, תיירים, רואי חשבון ועורכי דין במסגרת מתן שירות עסקי. עו"ד גולדמן מסביר, כי "האחריות להפרת החוק מוטלת על שני הצדדים לעסקה - גם האדם הפרטי, הלקוח המשלם, וגם בעל העסק, אך הסנקציות המוטלות שונות".

האם החוק נכנס לתוקף מיד?

תקרת המזומן החדשה חלה מיידית החל מ־1 באוגוסט. בנוגע לעבירות ה"קלות", ניתנה תקופת חסד בטרם תחל רשות המסים להטיל קנסות. בחוק נקבע, כי מ־1 באוגוסט 2022 (כניסת עדכון הסכומים לתוקף) ולמשך שנתיים, לא יוטל קנס מנהלי על עובר עבירה של קבלת תשלום שכר עבודה במזומן בסכום של עד 8,500 שקל, אלא אם נשלחה אליו התראה שלפיה אם יעבור את העבירה פעם נוספת - יוטל עליו קנס מנהלי בשל אותה עבירה.

מה השלב הבא?

חוק המזומן מגביל את השימוש במזומן בעסקאות, אך אינו אוסר על עצם החזקת מזומנים בסכומים גבוהים בבית או בכל מקום אחר. כחלק מהרצון לצמצם את השימוש במזומן, הכניס משרד האוצר בחוק ההסדרים האחרון הוראה חדשה שקובעת איסור על החזקת מזומן בסכום של מעל 200 אלף שקל בבית. ההצעה ירדה מחוק ההסדרים, ובימי בחירות כנראה לא תקודם בהליך חקיקה נפרד. עם זאת, ברשות המסים ובמשרד אוצר מתכוונים שוב להעלות אותה.