המשבר במשטרה: הזדמנות להתייעלות לצד שיפור התנאים

הכותב הוא כלכלן

לאחרונה פורסמו כתבות על נטישה המונית במשטרה, בכתובות השונות בנושא נכתב שבגלל השכר פרשו כבר 400 שוטרים מתחילת השנה. בכתבות צירפו תלושים המראים שכר ברוטו של כ־8,200 שקלים בגינו פורשים השוטרים המתחילים. אכן, 400 פורשים תוך חצי שנה הינו מספר הגבוה יותר מממוצע הפורשים בשנה ב־15 השנים האחרונות, הזעקה שהמשטרה מעלה אמיתית ונראה שיש נטישה. נטישה כזו עלולה לגרור תגובת שרשרת אם לא יצליחו לגייס שוטרים חדשים, המשמרות יהיו תכופות יותר, העבודה קשה יותר ומספר הנוטשים עלול לקפוץ.

לגבי השכר המצב מעט מורכב, תלוש בודד אינו מדד טוב, טופס 106 הכולל את ההכנסה השנתית הכוללת משקף תמונה מהימנה יותר. ישנן הטבות שאינן נכללות במשכורת כגון חופשה לשוטרים או נקודות לרכישה ברשתות אך נניח לדברים הללו. על פי נתוני הממונה על השכר באוצר, השכר הממוצע בדרגה הנמוכה במשטרה עומד על כ־10,800 שקלים לחודש. איך הדברים מתיישבים? יש הסבר הגיוני.

שעות יוצאות דופן

בחישוב של האוצר נכלל גם 'עבודה בשכר', שוטרים יכולים לאבטח משחקי כדורגל או עבודות בכביש תמורת תוספת שכר וכך הם יכולים להעלות את שכרם. כמו כן סביר שבתלוש שצורף לא היו תוספות שיש לחלק מהשוטרים כמו החזר מעונות וכד'. אך גם אם נגיד שזה הפער, פירוש הדבר שאותם שוטרים עובדים כמות שעות יוצאת דופן על מנת להגיע לשכר הזה, מעבר למשמרות הרגילות המגיעות לכמות שעות של משרה רגילה ואף יותר בחודש (אין שעות נוספות רגילות לשוטרים ומשרה מלאה היא 9.5 שעות ליום), הם צריכים לעבוד עוד עשרות שעות כדי להגיע למשכורות הללו. בחישוב שעתי נראה שאכן השוטרים מרוויחים די מעט ועל כן יש מה לדון בכך שהם צריכים העלאה בשכר, כדי לשמר את כח האדם במשטרה.

פרופורציות

חשוב לשים את הדברים בפרופורציות. אם בוחנים כמה שוטרים היו ביחס לאוכלוסייה בעשרות השנים האחרונות, מגיעים למסקנה כי כוח-האדם נמצא בירידה כבר עשרות שנים. הכוונה היא לכמות השוטרים על כל אלף אזרחים בישראל. בשנת 1999 עמד יחס זה על למעלה מ־4 שוטרים עבור כל אלף אזרחים, אך בעשור האחרון יחס זה עומד על כ־3.5. במקביל לירידה ביחס השוטרים לאוכלוסייה חלה צניחה במספר התיקים הפליליים ביחס לאוכלוסייה. אם בשנת 1999 היו כ־80 תיקים פליליים על כל 1,000 אזרחים, הרי שבשנת 2020 עמד מספר זה על כ־31 תיקים פליליים בלבד. נטען שמדובר בנתון כללי מדי הכולל את כל העבירות הקיימות, ושהירידה בכוח-האדם מובילה לאי אכיפה, ולכן בדקתי את מספר מקרי הרצח לאורך השנים. בשנת 1999 קרו כ־2.2 מקרי רצח על כל 100,000 איש ואילו בשנת 2020 ירד מספר זה לכ־1.5 בלבד. מקרי רצח אלו העבירות החמורות ביותר וקשה יותר לפספס אותן בגלל כוח-אדם בלתי מספיק.

וזה יכול להביא אותנו למסקנה שלצד העלאה בשכר השוטרים, יש צורך בשינויים. אם לדוגמה המשטרה לא תאכוף שימוש עצמי של קנביס או עבירות מהירות בכבישים בטוחים שהמגבלה בהם חמורה מדי, היא תוכל להפנות כוח-אדם לדברים חשובים יותר. בנוסף, על המשטרה להיפרד מהחלטת ממשלה ש/33 המצמידה את השכר במשטרה לשכר בצה"ל. דבר זה יוביל לאפשרות להעלות את שכר השוטרים הזוטרים מבלי להעלות את שכר הקצינים הבכירים במשטרה המרוויחים שכר גבוה. לשוטרים אין ועד עובדים, וכאשר יש מצוקה במשטרה אנו האזרחים צריכים לעמוד לצידם, אך אפשר גם לדרוש התייעלות לצד שיפור התנאים.