למען עתיד המשק: לוח החופשות במערכת החינוך חייב להשתנות

הכותבת היא פרופסור לכלכלה ומנהלת מרכז אהרון מאיר למדיניות כלכלית, אוניברסיטת בר-אילן

חז"ל אמרו שאם אין קמח, אין תורה, ואם אין תורה, אין קמח. הם צדקו ולכן, כתוצאה מעליית מחירי הקמח, והתרעמות הציבור נגד עליית מחירי הלחם, הממשלה דנה בנושא, כי אם הציבור רעב, אז אין תורה, אין השכלה, אין ממשלה ואין מדינה.

אבל בואו נשים זאת בפרופורציה, ישראל היא מדינה מפותחת בה ההוצאה על לחם בפיקוח היא מזערית. אבל ההוצאה על תורה, על חינוך והשכלה היא אחת ההוצאות הגבוהות ביותר של הממשלה. בחודש זה הציבור מתמקד בהוצאותיו על הצריכה ובהשפעת האינפלציה, ולמרות זאת הקניונים מלאים עם סוחבי שקיות ממותגות, ואלו שלא בקניון, גורמים לפקק אוכלוסייה בדרך לחופשה בחו"ל. אבל, לאחר הקיץ יגיע הסתיו. עם ישראל יחזור לביתו בספטמבר, ואז נדבר פחות על אינפלציה ויותר על שביתות המורים.

כבר מספר חודשים, אין מורים, אין שוטרים, אין נהגים, אין מלצרים, אין אחיות, ואין עובדים בשדה תעופה. האם העובדים יחזרו לאחר הקיץ, לאחר שהמשק יתקרר ויחזור לשפיות? יתכן. ועדי עובדים נלחמים על כסף ועל שכר כי קל לדבר על מספרים. אבל הכלכלה עברה מהפך ואנו מבינים שבחירת מקצוע היא לא רק עניין של שכר, אלא גם תנאים. שוק העבודה השתנה: שיפורים בתנאי העבודה וגם יחס של כבוד כלפי העובד הם חשובים לא פחות מאשר רמת השכר.

בואו נתייחס ספציפית אל המורים. חשוב שהורים וילדים יכבדו את המורים. אבל גם צריך שהמורים יכבדו את ההורים ואת חינוך הילדים. כל המחקרים מעידים על כך שחופשות הקיץ משפיעות לרעה על ילדים ממעמד נמוך. תקופת החופש מעמיקה את הפערים ברמות הידע והכישורים בין ילדים מעשירונים גבוהים ונמוכים. המורים חייבים להראות שאכפת להם, ולכן עליהם לקבל בשמחה את ביטול החופש בחודש יולי.

המורים לא היו צריכים להתנגד לרפורמות. אלא להיפך, המורים הם שהיו צריכים ליזום את ביטול חופש יולי. האם החברה שלנו רוצה לשמר מנהג הגורם להידרדרות בידע של עשרות אחוזים מהילדים? אבל בזמן המו"מ, לא שמענו את המורים מציעים לקצר את החופש . שמענו את מזכ"ל יפה בן-דוד מסרבת לכל שינוי, אשר כפתה על עם ישראל שביתה, בזמן שנסעה לחתונת בנה. התנהלות זו היא כוחנית ומבישה.

יש צורך להחזיר את הכבוד למשרת המורה. ברור שהשכר הוא חלק משמעותי של התמריצים להיות מורה, אבל זהו לא הנושא היחיד. רבים מהצעירים עזבו את התחום כי הם שואלים עצמם האם זה מה שהם רוצים לעשות בחיים. גידול בשכר המורים הצעירים חייב להיות חלק מעסקת חבילה שתמנע מונופול מהתאגדות המורים. יש צורך באיגוד חדש לייצוג הולם למורים צעירים (ותק עד 10 שנים), כי ועדי העובדים החזקים לא מייצגים את המצטרפים החדשים למקצוע. דרך נוספת למשוך צעירים למקצוע של מורה היא לקצר את זמן לימודיהם. בנוסף, יש גם צורך שמנהלים יקבלו עצמאות מול המורים אבל גם בבחירת מקצועות הנלמדים.

יש צורך לבצע שינויים מהותיים במשרד החינוך לטובת עתיד ילדינו. לממשלת המעבר נשאר מעט זמן עד חידוש הלימודים, להציע תוכנית חדשה. הממשלה מתמקדת בקמח ובלחם אבל עליה גם להתמקד בחינוך, כי אם המורים ישבתו בנובמבר, הציבור לא יזכור את המדיניות מסביב לקמח ולחם של החודש. זכרו - אם אין תורה, מה משנה הקמח.