הקרב על הצרכן הישראלי, שלב ההאשמות: המתווך שמאחורי רשת ספאר ההולנדית ממש לא מרוצה

ענקית הקמעונאות ההולנדית ספאר הודיעה בתחילת השבוע על כניסתה לישראל. הרשת חתמה עם עמית זאב, עד לפני חודש וחצי מנכ"ל יינות ביתן-קרפור ישראל, על מסמך כוונות וייצוג (LOI) לקראת כניסה לארץ של רשת סופרמרקטים תחת המותג הבינלאומי. בימים אלו זאב בונה, יחד עם נציגי ספאר, את השקת הרשת בישראל תחת הסכם זיכיון.

מה צריך לקרות עד שנראה חנויות של המותג ההולנדי בישראל, מתי זה יקרה, והאם יש פה בשורה לצרכנים? אלו האתגרים העומדים בדרכה של ספאר עד לפתיחה הרשמית בארץ. 

 עמית זאב / צילום: טל פלינט

2021 הייתה ציון דרך עבור הרשת

ספאר הוקמה בהולנד ב-1932 על ידי אדריאן ואן וול, ומודל הפעילות שלה הוא בזכיינות מקומית. לרשת 13,623 חנויות ב-48 מדינות ברחבי העולם, המשרתות 14.5 מיליון לקוחות מדי יום, עם מחזור מכירות שנתי שעמד ב-2021 על כ-41.2 מיליארד יורו. הרשת פועלת ברחבי העולם בארבעה פורמטים: ספאר, סופר ספאר (יורוספאר), אינטר ספאר וספאר אקספרס.

סניפי ספאר הם הפורמט המקורי, ממנו התפתחו פורמטים נוספים. מדובר בסופרמרקטים המתפרשים על פני 200 עד 1,000 מ"ר, הממוקמים בערים מרכזיות ובפריפריה.
הפורמט השני הוא היורוספאר, המכונה גם סופרספאר. הסופרמרקטים של היורוספאר מתפרשים על פני שטח של בין 1,000 ל-3,000 מ"ר והם ממוקמים לרוב בקניונים ובמרכזי הערים. הפורמט השלישי הוא האינטרספאר, והוא הגדול שבין הפורמטים - סניפים המתפרשים על פני למעלה מ-3,000 מ"ר, שמצליחים במיוחד במרכז אירופה, סין, רוסיה והודו.

הפורמט הרביעי והאחרון הוא סניפי ספאר אקספרס הממוקמים בדרך כלל במרכזי ערים ובתחנות דלק. מדובר בחנויות קטנות, בין 100 ל-300 מ"ר. מלבד החנויות, ספאר מפעילה 150 מרלו"גים ברחבי העולם ופועלת גם כרשת סיטונאית בין הזכיינים השונים.
הרשת רשמה עלייה של למעלה מ-10 מיליארד אירו במחזור המכירות השנתי שלה מאז שנת 2015, והיא צפויה להגיע על פי התחזיות למחזור מכירות של 50 מיליארד אירו ב-2025. 

ספאר היא רשת הקמעונאות הבינלאומית השנייה שמודיעה השנה על כוונתה להגיע לשוק הישראלי. במרץ הודיעה אלקטרה מוצרי צריכה על הסכם זכיינות שנחתם בינה לבין ענקית הקמעונאות הצרפתית קרפור, במסגרתו יותר מ-150 סניפי יינות ביתן יוסבו לסניפי הרשת הצרפתית. טרם חתימת ההסכם בין אלקטרה לקרפור התנהלו מגעים גם עם ספאר, אך בסופו של דבר, כאמור, אלקטרה בחרה להמשיך את המהלך עם קרפור ולכן המהלך לא הבשיל. 

  

בניגוד לאלקטרה צריכה, לעמית זאב אין מאחוריו את המימון העצום ואת תשתית הסניפים. אז איך ואיפה בעצם תוקם הרשת ההולנדית? זה מאוד תלוי בשותפים שיצטרפו למהלך. קשה להאמין שספאר תרצה להקים רשת מאפס.

לכן, יצטרכו ספאר וזאב לחתום על רשת קיימת בארץ שתסב את חנויותיה, או חלק מהן, לסניפי ספאר. לפי הערכות, ייקח שנה לפחות עד שתיפתח חנות ראשונה, אולם צריך לזכור שלפי ההודעה שיצאה אין עדיין תוכנית מסודרת הכוללת מיקומים.

לספאר כאמור פורמטים שונים, אולם לפי הערכות ההתמקדות בארץ תהיה בסניפים הקטנים והבינוניים יותר בהתחלה, והחנויות הראשונות לא יתפרסו על פני 6,000 מ"ר.
בנוסף להיותה קמעונאית, קרפור היא גם אחת מיצרניות המזון הגדולות בעולם עם כ-14 אלף מוצרים במותג הפרטי שלה, המהווה 31% מסך המכירות שלה.

כמוה, גם לספאר יש כ-10,000 מוצרים מהמותג הפרטי ברחבי העולם, והם כוללים מוצרי צריכה ומזון, מפסטה וקורנפלקס ועד מזון כלבים, מטמפונים ושקיות סנדוויצ’ים ועד אבקת אפייה. מבחינת רמת המחירים, אין הבדלים דרמטיים.

הרפורמות של משרד הבריאות, התמרוקים והכשרות יוכלו להוביל להבאת מוצרים לישראל בצורה מורכבת פחות. אבל כאן חוזרת השאלה סביב הסניפים עליהם תשב וכמותם. המותג הפרטי של ספאר יצטרך לעבור תהליך רגולטורי, אבל בזמן שקרפור עושה זאת עם 150 סניפים - לספאר אין תשתית כזו.

"ספאר נחשבת מוצר לפריפריות"

כאמור, רשת קמעונאות המזון ההולנדית ספאר גילתה עניין בישראל כבר בעבר ואלקטרה צריכה בחנה לעשות איתה את המהלך. כעת אומר יגאל כביר, מחברת דוריאק גרופ אינטרנשיונל המתווכת בין מותגים לחברות ושווקים חדשים, כי הוא זה שהיה אחראי לחיבור בין אלקטרה צריכה לרשת ספאר, וכי הוא זה שהכיר בין נציגי ספאר לעמית זאב.

"חשבתי איזו רשת בינלאומית אפשר להביא לארץ. היינו במשא-ומתן עם ספאר שרצתה לבוא, ואני הייתי זה שהתחיל אותו. כולם העדיפו את קרפור וזו באמת הייתה ההחלטה הנכונה, כי בסופו של יום כשהמחיר אותו דבר נעדיף את האיכות. ספאר נחשבת מוצר לפריפריות, וקרפור נחשבת שנייה לוולמארט בעולם.

"המותג הפרטי של קרפור הרבה יותר חזק משל ספאר. בקרפור הוא עובר את ה־20% מכירות, ואצל ספאר זה 10%־15%. המותג של קרפור חד-משמעית שולט. בגלל הפורמט, בגלל המיקומים, והקונספט שונה לחלוטין. לספאר יש פה עוד עבודה של שנה, וקרפור סגרו את הכל בשלושה חודשים, יעילות שאין כמוה".

כביר אף לא חוסך בביקורת על זאב. "עמית לקח מידע פנימי בלי רשות ובלי להודיע, וזה לא אתי להשתמש בכסף שהורעף על ספאר ולשייך את זה לעצמו. הוא היה בקשר עם ספאר בתפקידו כמנכ"ל יינות ביתן. בשום שלב אף אחד לא אמר שאנחנו לא הולכים לעשות משהו עם ספאר, אבל עכשיו הוא לקח את זה.

"לא יהיה לו קל בהקמה. כשמקימים מערכת כזו זה הרבה מעבר לכסף. אז אנחנו יודעים מה הכי נכון, לאיזה ערוצים להכניס מה, וניתן לעורכי הדין לטפל בנושא".

מטעם עמית זאב נמסר בתגובה: "צר לנו כי אלקטרה מנסה למנוע תחרות לגיטימית על ליבו וכיסו של הצרכן הישראלי, שרק ירוויח מכניסתה של רשת בינלאומית נוספת לישראל".