רקפת רוסק עמינח: "חברות הייטק מוצלחות ייצאו מהמשבר מחוזקות"

"אנחנו בתקופה סוערת בהייטק. אבל מה שמייחד תקופות של משבר, שהחברות הטובות, אלה שיש להן מוצר אמיתי ויכולת להביא משהו לשוק, יצאו מחוזקות". כך העריכה רקפת רוסק עמינח, שותפה מנהלת בקבוצת Team8 ובעבר מנכ"לית בנק לאומי, בשיחה עם נעמה סיקולר, עורכת גלובס, במפגש "50 הנשים המשפיעות של ישראל".

"אני 'בוגרת' משבר 2000 ומשבר 2008, והניסיון שלי", הוסיפה, "מראה שמשברים הולכים ומתקצרים, כך שמשך הזמן עד שנראה את העלייה חזרה יהיה קצר יותר מאשר משברים של לפני 20 ו-30 שנה".

בתפקידה החדש כמי שעומדת בראש זרוע הפינטק של קבוצת Team8, לצד יובל טל, רונן אסיא וגליה באר-גבל, חווה רוסק עמינח את המשבר הנוכחי מכיוון אחר, מצד היזמים שהיא מלווה.

מהו סט הכלים שאת מייעצת ליזמים שלכם להפעיל במצב הזה?
"הסוד הוא ללכת על מוצר שיש מי שיצרוך ויקנה אותו. בתקופה כזאת, צריך להיות עם יד הדוקה על התזרים. כשהיינו צריכים לקצץ בלאומי, הייתי אומרת שאנחנו משפחה עשירה שירדה מנכסיה וצריכה להסתגל. זה היה קשה יותר, כי אלה היו הרגלים של שנים. פה מדובר בסטארט-אפים קטנים שאמנם התרגלו לשפע, אבל במהלך תקופה קצרה יחסית".

הבחירה שלך, לחצות את הקווים מניהול הבנק הגדול במדינה לעולם הטכנולוגיה, הייתה מאוד מפתיעה.
"מי שהכיר אותי לא הופתע. כמנכ"לית לאומי הבנתי שטכנולוגיה זה סוג של קסם שאפשר לעשות איתו הכל. יש המגדירים את המהפכה שעבר לאומי תחת ניהולי כמהפכה תרבותית, אבל שם הקוד למהפכה הזאת הוא טכנולוגיה. כשהתחלתי את הקדנציה, היינו 14 אלף עובדים בבנק. כשסיימתי, היינו רק 9,000, ועל כל הפער הזה פיצינו בטכנולוגיה".

"היה ברור לי שאני הולכת לפינטק"

באת מבנקאות שמרנית, ועברת לתחום הון הסיכון, שמעצם הגדרתו יותר מסוכן ופחות שמרני. איך חצית את השינוי המנטלי?
"בעולם הבנקאות יש שמרנות, אבל בחוויה שלי כמנכ"לית לאומי לא הרגשתי שאנחנו שמרנים. עשינו דברים חריגים ומיוחדים. מה שבעיקר השתנה עבורי זו התפאורה.

"מאוד אהבתי את תפקיד מנכ"לית לאומי ואת הבנק. אבל מה שאני קוראת לו התפאורה מסביב, היה נטל. לקום כל בוקר ולהתחפש למנכ"לית עם חליפה ועקבים, ולא רק זה: לראות את הפרצוף שלך כל יום בעיתון, שמארגנים לך הפגנות ליד הבית וליד בית הספר של הילדים - זה לא להיט".

היו לך התמודדויות לא קלות בבנק, ובכל זאת כאשר את נשאלת מה היה האירוע הקשה ביותר, את מתארת את אירוע הסייבר שעבר הבנק ב-2014.
"באוקטובר 2014 קיבלנו מכתב סחיטה שבו נאמר, 'קיבלנו פרטים של לקוחות שלכם, ואם לא תשלמו לנו, נעלה אותם לרשת האפלה'. היה על האירוע צו איסור פרסום, ואם זה היה דולף, הייתי צריכה לצאת לתקשורת להסביר מה קורה אצלי בבית. ולא ידעתי מה קורה אצלי בבית.

"במשך שבועיים הייתי הולכת לישון כל לילה, וקמה בבוקר, בלי לדעת אם הבנק יעמוד בהתקפה. ואז הכרתי את Team8, שהייתה בתחילת דרכה, ואת אחד משלושת מקימיה, נדב צפריר שהיה קודם לכן מפקד 8200.

"נדב הביא את כל הגאונים שלו והם עזרו למצוא מאיפה דלף המידע: לא מלאומי, אלא מלאומי קארד. הסוחט היה מנהל בלאומי קארד שלא קיבל קידום וגנב מידע. זה היה אירוע מכונן כשלעצמו, לפגוש את החבורה של Team8 ולהכיר אותם. זו הייתה קרן אור בתוך כל החושך הזה.

"לימים הם הקימו את Curv, חברת סייבר על גבול הפינטק שעסקה במטבעות דיגיטליים (ונמכרה לאחר מכן לפייפאל), ושאלו אם אני מוכנה להיות היו"ר שלה. עניתי להם, 'חברה העוסקת במטבעות קריפטו? תראו לי מפקח על הבנקים שיאשר לי דבר כזה'.

"ביום שהודעתי שאני מסיימת בלאומי, היה ברור לי שאני הולכת לפינטק, ונדב הציע לי לבוא ולהקים את זרוע הפינטק של Team8".

"בנקים הם כמו דינוזאורים"

עד כמה הפינטק ישנה את המציאות עבור הבנקים המסורתיים?
"כשהייתי מנכ"לית לאומי, הייתי תחת הרושם שחברות הפינטק לוקחות מאיתנו כל הזמן לקוחות ואנחנו צריכים להשתפר כדי להתמודד עם זה. היום, כשאני מסתכלת על הבנקים מבחוץ, אני מבינה שהם יותר חזקים ממה שנראה מבפנים.

"לקוחות, גם אם הם תקועים במערכת בנקאית מיושנת, לא עוברים כל כך מהר למקום אחר. אז אני עדיין אומרת שכללית, בנקים, לא רק בישראל אלא בעולם כולו, הם כמו דינוזאורים. אבל מרבית הלקוחות וההכנסות נמצאים במערכות הקיימות".

ומה זה אומר לגבי סיכויי חברות הפינטק להגיע למספר לקוחות משמעותי?
"כדי להצליח, צריף להגיע למקומות שבהם הלקוחות נמצאים. הנוסחה המנצחת היא לשלב שירותי פינטק חדשים במקומות קיימים. כאלה שלא נוצרו כשירות פיננסי אבל נותנים ללקוחות שירות כזה כאשר הם מוכרים להם מוצר אחר. למשל וויקס או שופיפיי. אפשר גם ליצור מוצר ייחודי ולהטמיע אותו במערכת קיימת. העיקרון הוא שבתחום הפיננסי נכס הלקוחות שייך בעיקרו לבנקים, וזה כאן כדי להישאר".

כדי שהטמעה כזאת תקרה, צריך שהרגולטור יסכים. איך את מעריכה את הרגולציה הפיננסית הישראלית?
"הרגולציה הישראלית לא חריגה ולא שונה ממקומות אחרים. חברות פינטק לא בוחרות בשוק הישראלי פשוט מפני שהוא קטן מדי. התמודדות עם רגולציה זה לא תענוג גדול, אבל היא מאוד נחוצה. בנק זה הגוף היחיד בתעשייה פיננסית שיש לו רישיון לקחת את הכסף של עם ישראל ולתת אותו למישהו אחר. כלומר, להשתמש בפקדונות הלקוחות כדי לתת הלוואות. זה המינוף הכי אגרסיבי שאני מכירה. לכן רגולציה הדוקה הכרחית בעיניי".

יש לך טיפ, עצה למנהלות?
"אני בדרך כלל לא עונה לשאלות הקשורות לניהול נשי, ואין לי עצה שונה למנהלות ולמנהלים. לאורך השנים הבנתי שיש פערים שצריך לטפל בהם, אבל המפתח הוא שמנהלת צריכה לראות את עצמה כמנהל בארגון, בלי קשר למגדר שלה, ולהיות הכי טובה. האחריות שלנו היא לקדם את הכי טובים, והנשים כל כך טובות שלא בעיה לקדם נשים.

אם היית יכולה לחזור בזמן ולתת טיפ לרקפת הצעירה שהייתה עוזרת של גליה מאור, מה היית אומרת?
"אחד הדברים שאנשים צעירים מצליחים ומוכשרים מתקשים להבין הוא שאף אחד לא מגיע למעלה בדרך שהיא סוגה בשושנים. ישב אצלי פעם בחדר לקוח ואמר, את יודעת למה את מושכת כל כך הרבה אש? כי יש לך תדמית של אחת שנכנסה ליהודה הלוי 32 (מטה בנק לאומי - ש.ל) עלתה במעלית לקומה 12 ונכנסה לכיסא המנכ"ל.

"אז נחתה לי התובנה שיש כאן תקלה בתפיסה, לא רק כלפיי אלא כלפי הרבה מנהלים מצליחים. המעלית הזאת שבה לחצתי על קומה 12, נתקעה בדרך ולפעמים ירדה בקומות. להצליח זו דרך מלאה בתקלות ואכזבות. היה עוזר לי כרקפת הצעירה לדעת את זה. אני רוצה שהצעירות והצעירים ידעו שלאף אחד מאיתנו זה לא היה קל ופשוט וכל ההבדל בין אלה שמצליחים יותר או פחות זו נחישות, עבודה קשה ולא לוותר".

גילוי מלא: כנס הנשים המשפיעות של גלובס נערך בשיתוף פלאפון, yes ובזק בינלאומי