ועדת המשנה לנושאים תכנוניים עקרוניים (ולנת"ע), המליצה היום (ג') למועצה הארצית לתכנון ובנייה למנוע היתרים מכוח תמ"א 38 בכל הטבעת הראשונה הקרובה לתחנות העתידיות של הרכבת הקלה (הקרויה גם תמ"א 70) , וזאת על מנת לאפשר יישום עקרונות תכנון מוטי תחבורה ציבורית, ייעול השימוש בקרקע והעצמת השימוש במערכת הסעת ההמונים ובמטרה להפיק פרויקטים בעלי תועלת רבה באזור הזה הכוללים, בין היתר, מסחר ותעסוקה. כיום ישנן כ-650 פרויקטים של התחדשות עירונית בתחום מרחבי תחנות המטרו שעלולים להיות מושפעים מההחלטה.
בדיון שהתקיים היום, נשמעו הערות מנציגי האוצר ומגופים נוספים בנוגע ל"חשש הממשי", כי היתרי תמ"א 38 עלולים לסכל את התכנון המיטבי של תמ"א 70, וכתוצאה הומלץ למנהל התכנון לבחון הרחבת המגבלות ולמנוע הוצאת היתרים בטבעת הראשונה עד לאישור תמ"א 70, הומלץ לבחון קביעת הנחיות ייעודיות שיכווינו את השלטון המקומי בעניין מתן היתרים לתמא 38, כמו כן הומלץ למוסדות התכנון לקבוע הנחיות נוספות לקביעת מוגבלויות בשטחים שיש כוונה לקדם בהם תוכניות מפורטות התואמות לעקרונות תמ"א 70 בכדי שהיתרים נקודתיים לא "יסכלו" או "יכבידו" את התכנון העתידי.
כאמור, תמ"א 70 היא תוכנית מתאר ארצית חלקית למרחב מערכת המטרו במטרופולין תל אביב, שעיקרה התוויית מדיניות התכנון האורבני סביב תחנות המטרו המאושרות והמתוכננות, זאת על מנת לאפשר העצמת הבנייה הנובעת מהקמת מערכת הסעת ההמונים, ליישם עקרונות תכנון מוטה תחבורה ציבורית, לייעל את השימוש בקרקע ובכך להעצים את השימוש במערכת הסעת ההמונים.
הולנת"ע מאמינה כי פרויקט המטרו בגוש דן בעל הינו בעל השפעה אסטרטגית לאומית הכולל תועלת רבה למשק, בין היתר ייעול השימוש בקרקע בטבעת הראשונה סביב המטרו.
3 קווים, 150 קילומטר, 150 מיליארד שקל
פרויקט המטרו כולל 150 ק"מ של מערכת רכבות תת קרקעית שתכלול שלושה קווים שיעברו ב-24 רשויות בגוש דן. לפרויקט משמעותיות תחבורתיות, נדל"ניות ועירוניות משמעותיות שבאות לידי ביטוי גם בקידום תמ"א 70 כאמור. חלקו של החוק שאמור להקל על ביצוע העבודות לא עבר עדיין, אך המכרז שפורסם למתמודדות על ניהול הקווים מתווה את שלבי ההקמה.
במסגרת הפרויקט יוקמו שלושה קווים בעלות של 150 מיליארד שקלים, ועל פי ההבטחות הוא יתחיל לפעול, בשלבים, החל משנת 2032. קו המטרו (M1) שיהיה באורך של כ-85 קילומטרים, ינוע בציר צפון - דרום, וישרת את הערים רעננה, הרצליה, רמת השרון, כפר סבא, הוד השרון, תל אביב, בת ים, חולון, ראשון לציון, נס ציונה, רחובות, באר יעקב, רמלה ולוד, וכן אזורי פיתוח עתידיים בהם תע"ש השרון, צומת גלילות, חולון וצריפין. במסגרת המכרז להקמת קווי המטרו, נראה שבשלב הראשון יוקם הגזע של קו M1 מתחנת הראשונים ועד לצומת גלילות. המשמעות היא ששתי זרועות הקו בדרום ושתי זרועות הקו בצפון יוקמו בשלב מאוחר יותר. כך, בדרום זרוע אחת של הקו ללוד, רמלה ובאר יעקב, והזרוע השנייה לנס ציונה ולרחובות יוקמו בשלב מאוחר יותר. לגבי חלקו הצפוני של הקו: הוחלט לפצלו מהתוכנית שקודמה על רקע ההתנגדויות בכפר סבא וברעננה וזרועות אלו יקודמו בתוכנית נפרדת. ההחלטה מתיישבת גם עם אופן ההקמה: שתי הזרועות - האחת להרצליה ורעננה והשנייה לרמת השרון, הוד השרון וכפר סבא יבוצעו בהמשך.
קו המטרו השני (M2) יהיה באורך 25 קילומטרים וינוע בציר מזרח-מערב. הקו ישרת את הערים פתח תקוה, רמת גן, בני ברק, גבעתיים ותל אביב, וכן אזורי פיתוח עתידיים, בהם אזור סירקין. על פי השלביות שבמכרז, הקו כולו מתוכנן להיות מבוצע בפעימה הראשונה.
קו המטרו השלישי (3M) שיהיה באורך 32 קילומטרים, יהוה קו חצי טבעתי שיחבר בין כל הקווים. הקו ישרת את הערים בת ים, חולון, אזור, אור יהודה, גבעת שמואל, קרית אונו, פתח תקוה, תל אביב, רמת השרון והרצליה, וכן אזורי פיתוח עתידיים בהם גליל ים ומערב רמת השרון, תל השומר ואור יהודה. ועל פי המכרז הוא יקודם תחילה מתחנת הקוממיות בבת ים ועד לקרית אריה בפתח תקווה והמשמעות היא שבשלב ההקמה הראשון הקו יבנה בחציו ובהמשך הקו יושלם אל אזור עתידים, גלילות, אזור התעשייה רמה"ש ואזור התעשיה בהרצליה. גם בתוך הפעימה הראשונה יהיה דרוג של ביצוע העבודות והן לא יבוצעו כמקשה אחת. על פי ההערכות, קודם יבוצע קו M1 ולאחר מכן יחלו העבודות על שני הקווים הנוספים. ביצוע התוכנית בהדרגה תהיה שונה מביצוע רשת הרכבות הקלות בגוש דן: בעוד שברשת הרכבות הקלות השלביות מבוצעת על פי הקווים, השלביות שנקבעה במטרו היא על הרשת כולה מתוך ליבת הביקושים ברדיוס שגדל כלפי חוץ. אם הפרויקט יעמוד בזמנים על פי ההבטחות הפעימה הראשונה תבשיל כבר בעוד עשור, שנת 2032 והרשת כולה תושלם עד לשנת 2040.
נותרו לאישור: עוד שתי תוכניות קווים
עד לתחילת הביצוע קידום פרויקט המטרו נשען על שתי רגליים: התכנון והחקיקה. במסגרת התכנון 2 מתוך 4 תוכניות הקווים כבר אושרו בממשלה. שתי תוכניות נוספות נמצאות ביישורת האחרונה של בחינת ההתנגדויות. מבחינת החקיקה, לפי לוח הזמנים המקורי, כבר בשנה שעברה חוק המטרו שמעניק סמכויות לגופי הביצוע, מתיר חסמים, ומסדיר את מודל המימון, אמור היה לעבור במקשה אחת במסגרת חוק ההסדרים - אך בדיוני התקציב הוחלט לפצלו ולהעביר חלק ממנו בהליכי חקיקה רגילה. כזכור, החוק עבר את הכנתו בוועדה למיזמי תשתית לאומיים כבר באמצע חודש פברואר, אך הקואליציה לא הצליחה לקדמו במסגרת מושב החורף. רגע לפני פיזור הכנסת נעשו ניסיונות להעבירו, אך אלו נבלמו על ידי האופוזיציה והקואליציה לא הצליחה להגיעה להסכמות מולה כדי להעבירו.
מנכ"לית מינהל התכנון, דלית זילבר: "התוכנית למרחב תחנות המטרו (תמ"א 70) היא אחת מהתוכניות האורבניות החשובות המקודמות היום והחשובה במטרופולין תל אביב. מבחינה תכנונית היא מגלמת את כל עקרונות התכנון הנכונים והעדכניים שהם דוגמה לאג'נדה שמוביל מינהל התכנון ובהם תכנון מוטה תחבורה ציבורית, העצמת הבינוי סביב תחנות המטרו, תמהיל שימושים מגוון, הגברת קישוריות ונגישות של המרחב לתחנות המטרו וכן התייחסות לממשקים תחבורתיים עם תחנות הסעת המונים נוספות במרחב ולאמצעי תחבורה משלימים, הנחיות למענה לצרכי ציבור בנויים ופתוחים במרחב המצטופף, מאפייני המרחב הציבורי בדגש על הגברת הליכתיות, הנחיות בנושא דיור מכליל על מנת לעודד מגוון רחב של אוכלוסיות, הנחיות בדבר מדיניות חניה ועוד. לאחר ששמענו את כלל הגורמים הרלוונטיים ובכלל זה מעל ל-20 רשויות מקומיות, ההחלטה התקבלה פה אחד פה אחד כולל הרשויות המקומיות".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
