מונופול גבה מכם מחיר מופרז? כעת תוכלו לתבוע, אך זה לא יהיה קל

בית המשפט העליון קבע בפסק דין תקדימי בעניין קוקה-קולה כי ניתן לנהל תובענה ייצוגית נגד מונופול בעילת מחיר מופרז. מדובר בתובענה ייצוגית שמנהלים שורת עורכי דין משנת 2016 נגד החברה המרכזית לייצור משקאות קלים, אשר מוגדרת כמונופול - לאור נתח השוק של כ-90%. הטענה שבליבת ההליך הייצוגי היא שהחברה מנצלת לרעה את מעמדה כבעלת מונופולין בשוק משקאות הקולה בישראל, על-מנת לגבות מחיר מופרז עבור משקה קוקה-קולה בבקבוק 1.5 ליטר.

על-פי פסק הדין, האיסור על גביית מחיר מופרז דרוש כדי למנוע ניצול של הצרכנים ולצורך התמודדות עם יוקר המחיה בישראל. עם זאת, אכיפתו של האיסור מחייבת את בית המשפט להתערב בדיעבד במחירים בשוק חופשי - ועל כן הובהר כי יש לעשות זאת בזהירות. השופטת ברון הוסיפה כי יש להישמר מפני התערבות מזיקה בתחרות החופשית, שלבסוף תפגע בתמריצים של הפירמות הפועלות בשוק להתייעלות ולחדשנות. כמו כן, יש להימנע ממצב שבו בית המשפט יהפוך ל"מאסדר על" של המחירים בישראל.

תנאי סף שנקבע להחלת העילה, הוא היותה של הפירמה בעלת מונופולין בשוק הרלוונטי - בהתאם למבחנים הקבועים בחוק התחרות הכלכלית. בהמשך לכך, העליון קבע כי יש להשתמש במבחן דו-שלבי: בשלב הראשון נבחנת מידת מופרזותו של המחיר המונופוליסטי ביחס למחיר שהיה נגבה בתנאים של תחרות בשוק. ככל שנמצא כי המחיר המונופוליסטי הוא מופרז, הנטל עובר בהמשך אל בעל המונופולין שנדרש להראות כי ישנם טעמים טובים לקבוע כי המחיר הוא בכל זאת הוגן. בכך קיבלה השופטת ברון את עמדת התובעים הייצוגיים נגד עמדת היועמ"ש. בפסק הדין הובהר כי השלב השני של המבחן דרוש על-מנת לוודא כי התועלת הכלכלית בהתערבות במחיר השוק עולה על הנזק והסכנות שעלולות להיות כרוכות בהתערבות.

השופטת ברון עמדה על כך שהמבקש בבקשה לאישור תובענה כייצוגית נדרש להניח כבר בשלב האישור תשתית עובדתית וראייתית להוכחת עילת המחיר המופרז, וכי הערכאה הדיונית נדרשת להיכנס לעובי הקורה ולבחון אם העילה הוכחה לכאורה בהתאם למבחן הדו-שלבי. בהקשר זה צוין כי בשלב אישור התובענה כייצוגית קיימים פערי מידע מובנים בין הצדדים, המקשים על המבקש להוכיח את עילת המחיר המופרז - שכן יש צורך במסד נתונים שלמבקש בדרך-כלל אין גישה אליו. על-מנת להתמודד עם פערי המידע בין המבקש לבין בעל המונופולין בשלב האישור, ניתן וראוי לעשות שימוש בהליכי גילוי ועיון במסמכים. צו לגילוי ועיון במסמכים יינתן על-ידי בית המשפט בכפוף לעמידה בתנאים שנקבעו בתקנות תובענות ייצוגיות ובפסיקה.

עוד בטרם נכנסים לפסק הדין כשלעצמו, אי-אפשר שלא להתייחס לכך שהסוגיה המשפטית של מחיר מופרז כעילה לתובענה ייצוגית היא בת לא פחות מ-11 שנה. אז, עו"ד שחר בן מאיר הגיש בקשה בתקופת המחאה החברתית לניהול תובענה ייצוגית נגד תנובה על מחיר הקוטג'. עו"ד בן מאיר זכה בבית המשפט המחוזי, אולם בית המשפט העליון הקפיא את ההכרעה בערעור עד למתן פסק דין בערעור של קוקה-קולה. התיק של קוקה-קולה הוחזר כעת לצורך דיון בבית המשפט המחוזי כדי שיפסוק את קביעותיו לאור המבחן הדו-שלבי שקבע העליון. התיק לא הוכרע לגופו על-ידי בית המשפט המחוזי, ורק אושרה הבקשה לנהל את התובענה הייצוגית - כאשר ההליך לקח שש שנים. כעת, בית המשפט העליון השיב את ההליך למחוזי. התיק של תנובה, שמתגלגל בבתי המשפט כבר 11 שנה, יוכרע כעת על-ידי העליון - ולא מן הנמנע כי גם הוא יוחזר ל"השלמות" בבית המשפט המחוזי.

החלטה בעלת השלכות רוחב מרחיקות לכת

החלטת העליון דרמטית. ההכרה בכך שחוק התחרות מטיל איסור על בעל מונופולין לקבוע מחיר מופרז, וכי מדובר באיסור שמאפשר ניהול תובענה ייצוגית - הוא בעל השלכות רוחב מרחיקות לכת. קוקה-קולה, קוטג' ועוד שלל מוצרי צריכה שנמצאים במרבית בתי ישראל מהווים עילה לתובענה ייצוגית, שיאפשרו לתבוע מן החברה מאות מיליוני שקלים.

היועץ המשפטי לממשלה דאז אביחי מנדלבליט הצטרף להליך והביע את עמדתו העקרונית, שלה שותפה רשות התחרות. לעמדת היועמ"ש, יש לאשר תביעות בזהירות וריסון, וקבע מבחנים רבים וקשים להוכחה. "עצם האפשרות לגבות מחיר גבוה מהמחיר התחרותי הוא השמן המניע את גלגלי התחרות", כתב מנדלבליט. בית המשפט העליון דחה את עמדתו, וקבע כי "הנטל בשלב השני יעבור אל בעל המונופולין - להראות כי חרף היותו של המחיר מופרז".

קריטריונים שונים מאלו שקבע שופט המחוזי

העליון קבע קריטריונים שונים מאלו של השופט עופר גרוסקופף שהכריע בתיק בבית המשפט המחוזי, וכללו כוח שוק משמעותי ומחיר בלתי הוגן. בחברה המרכזית לייצור משקאות קלים מביעים שביעות רצון מפסק הדין שמחזיר את התיק חזרה לחיתוליו בבית המשפט המחוזי, ומכך שפסק הדין ביטל את קביעותיו של השופט גרוסקופף. הוא קבע כי לקוקה-קולה יש כוח שוק משמעותי, מאחר שהחברה שומרת על נתח שוק יציב הקרוב ל-90% לאורך השנים. בה בעת, נקבע כי היא שומרת על פער קבוע במחיר בקבוקי הקולה של כ-47%. לכן, פסק גרוסקופף: "עולה חשש כבד שכוחות השוק אינם מספקים את הפיקוח והריסון הנדרשים להבטיח שהחברה מתבססת על תמחור מבוסס עלויות". כעת, כאמור, המבחן הדו-שלבי יהיה האם המחיר הוא  מחיר מופרז והאם יש לכך הצדקה. האם המבחן השני מהווה אות מוות לתובענות ייצוגיות? ניאלץ להמתין לפרקטיקה על-מנת לגלות.

עו"ד שי בקל, שותף מוביל בתחום דיני תחרות במשרד יגאל ארנון - תדמור לוי, ובעברו ראש תחום המיזוגים ברשות התחרות, אומר לגלובס כי "פסק הדין של בית המשפט העליון הוא פסק דין בעל חשיבות יוצאת דופן משום שהוא קובע לראשונה את קווי הגזרה של אחת העילות המורכבות ביותר בדיני התחרות, שהייתה נושא למחלוקת בין מומחים, מלומדים וערכאות משפטיות בארץ ובעולם. הסיטואציה הייחודית שהתקיימה בישראל בשנים האחרונות - שימוש מאסיבי בתובענות מחיר מופרז באמצעות תביעות ייצוגיות - באה בהחלטה זו לסיומה. הפסיקה ממקמת את ישראל בין המדינות שמכירות עקרונית בעילה, אך דורשות זהירות רבה בהחלתה בדומה למקובל באיחוד האירופי. להחלטה צפויה להיות השלכה משמעותית על הליכים תלויים ועומדים שבחלקם ייזנחו ובחלקם יחייבו תיקון והעמדת תשתית עובדתית משופרת, כדי שיוכלו לשרוד את שלב אישור התובענה כייצוגית".