המבנה של שוק ההון המקומי סייע למרבית קרנות הגידור הישראליות לצלוח את המחצית הראשונה של שנת 2022 בהפסדים מתונים יחסית לעומת מקבילותיהן בעולם. הבורסה בת"א, שבה מושקעים עיקר כספי הקרנות, הפגינה עמידות יחסית למפולת האחרונה בשווקים, בזכות ריבוי של מניות נדל"ן ופיננסים במדדים המובילים. הללו נפגעו פחות במשבר הנוכחי, שאת הירידות בו הובילו מניות הטכנולוגיה, שעשו שמות במדדי וול סטריט.
במחצית הראשונה של השנה רשמו קרנות הגידור ירידה ממוצעת בשיעור חד ספרתי, שהייתה נמוכה מהירידות שרשמו המדדים הרלוונטיים, אותם מבקשות הקרנות להכות. מבנה הבורסה המקומית התגלה כאמור כמקור כוח עבור מנהלי הקרנות, שחלקם מודים על כך בשיחות מאחורי הקלעים, במיוחד לנוכח העובדה שקרנות גידור גדולות בחו"ל "התפרקו" ונחתכו בעשרות אחוזים.
קרנות גידור נחשבות למכשיר השקעות מתוחכם שאינו פתוח בפני כלל הציבור, אלא בפני משקיעי מוסדיים כגון חברות הביטוח וקרנות הפנסיה הגדולות, ומשקיעים כשירים בעלי הון נזיל של מעל ל-8 מיליון שקל. דמי ניהול טיפוסיים שלוקחים מנהלי קרנות הגידור נעים, על פי אלטשולר שחם, סביב 2% משווי ההשקעה, ובנוסף הם גובים דמי הצלחה בגובה 20% מהתשואה שהשיגה הקרן במהלך השנה.
על פי בית ההשקעות אלטשולר שחם, הפועל בתחום, "קרן גידור (Hedge Fund) היא קרן השקעות שמטרתה להשיא תשואה גם בתנאי שוק משתנים, על ידי שימוש במגוון אפיקי השקעה ואמצעי גידור פיננסים ומינוף".
ענף קרנות הגידור בישראל צומח בשנים האחרונות, אך הוא עדיין נמצא בחיתוליו. היקפו, לפי נתוני חברת צור גילבוע, המנהלת קרנות גידור וגם קרנות של קרנות (Fund of Funds) ומפרסמת נתונים בתחום, מסתכם בכ-13 מיליארד שקל. בשוק המקומי מנוהלות קרוב ל-200 קרנות גידור בהיקפים שונים, שנעים לרוב בין עשרות למאות מיליוני שקלים.
מנתוני צור גילבוע עולה כי מדד קרנות הגידור הישראלי, שאותו היא מפרסמת, ירד מתחילת 2022 בשיעור של 7.7%. המדד הושפע לרעה בעיקר מהירידות בקרנות הגידור המשקיעות בחו"ל, שירדו בממוצע מעל 18%. קרנות הפועלות בשוק המניות המקומי, שמדד הייחוס שלהן הוא ת"א 125, רשמו תשואה טובה בהרבה כשירדו 3.1% בלבד - כלומר תשואה טובה ביחס למדד ת"א 125 שירד באותו זמן ב-8.4%.
המגדרים החדשים: הייטקיסטים שמחפשים לגוון את ניהול הונם
כיצד הן עושות זאת? מנהלי קרנות הגידור שואפים לייצר תשואה עודפת גם בתנאי שוק יורד או תנודתי. זאת, מפרטים באלטשולר שחם, באמצעות מגוון של כלי השקעה מורכבים, כגון קנייה ומכירה של נגזרים (אופציות), ני"ע העוקבים אחר מחירי הסחורות וכן שימוש במכירה בחסר (שורט) המאפשרת להרוויח גם כשמחירו של נייר ערך יורד. כך מנסה מנהל הקרן לגדר את השקעותיה, לצמצם את התנודתיות ולנסות למקסם את התשואה שלה לאורך זמן.
בין אלו נמצאת לדוגמה אסטרטגיית "לונג-שורט", שמטרתה לקנות ולהחזיק מניות שהביצועים שלהן יהיו עדיפים על מניות אחרות, ובמקביל למכור בחסר מניות הנמצאות בהערכת יתר יחסית. כך למשל בעבר, כאשר חברת אפל צמחה בשוק הסלולר, ובמקביל חברת נוקיה הלכה ואיבדה נתח שוק, היה זה רקע מתאים להשקעה כזאת.
אופק ההשקעה בקרנות הגידור קצר יחסית להשקעות בקרנות פרטיות (פריבט אקוויטי), שלרוב נכנסות להשקעה בחברה בדרך של רכישת מניות השליטה, וזאת לצורך השבחתה ובהמשך לביצוע אקזיט בדרך של הנפקה או מכירה כעבור מספר שנים. קרנות הגידור "נועלות" את כספי המשקיעים לתקופה קצרה בהרבה (בדרך כלל שנה ולעיתים אף פחות), והשקעתן נושאת לרוב אופי פיננסי, מבלי רצון להשפיע על ניהול החברה.
משיחות עם מנהלים בכירים בענף, עולה כי בשנים האחרונות חל מפנה באופי המשקיעים שמבקשים לגדר את כספם בקרנות הללו. לא מעט מהמיליונרים החדשים ש"גילו" את קרנות הגידור, הם הייטקיסטים שחיפשו לגוון את ניהול ההון שזרם לכיסם מאקזיט או ממימוש אופציות.
תשואה של עשרות אחוזים ב-3 שנים לעומת מדד הייחוס שהוסיף 27%
מנתונים שהגיעו לגלבוס לגבי 27 קרנות גידור מהבולטות בארץ (שאינן מהוות את כל התעשייה) עולה כי את התשואה הטובה ביותר במחצית הראשונה של השנה השיגו קרנות הגידור פאי אופורטיוניטיס, שמנוהלת על ידי ג'ונתן קיי ואהרון כהן, שעלתה ב-9.4%, וקרן טריו בניהולו של עמית כהן, בעברו בכיר בחברת הקרנות של איפקס (כיום חלק ממיטב), שעלתה ב-8.7%. מדדי הייחוס של שתי הקרנות הוא ת"א 125.
מורן סיטון, מנכ''ל ארבע עונות מקבוצת אי.בי.אי / צילום: יח''צ
עוד בלטה קרן לונג של ורטיקל, חברה שנוסדה על ידי גילי אנגליסטר, בעברו מנהל ההשקעות הראשי בגאון שוקי הון, שטיפסה ב-7.3%. מדד הייחוס של קרן לונג הוא שילוב של מדדי ת"א 125 ות"א 35. במקום הרביעי נמצאת קרן חצבים, של חברת קרנות גידור בראשות יורם הדר, שהוקמה ב-2017. הקרן עלתה ב-4.3% במחצית הראשונה, כשמדדי הייחוס שלה כוללים את ת"א 125 ומדד האג"ח הכללי (בת"א). במקום החמישי נמצאת קרן טוליפ קפיטל, בניהולו של מיכאל מלכה, שעלתה בפרק הזמן הזה ב-1.8%, ושמדד הייחוס שלה הוא ת"א 125.
את התשואה הגרועה ביותר מתחילת השנה רושמת קרן הגידור נץ של אלטשולר שחם, בית ההשקעות שבשנה האחרונה מציג ביצועי חסר בולטים בכל קטגוריות ניהול הכספים (גמל, פנסיה, קרנות נאמנות). קרן נץ, שירדה ב-23.9%, מתבססת על תמהיל של ארבעה מדדי ייחוס: ת"א 35, תל בונד 60, מדדי MSCI ומדד HFRX, שהוא מדד ייעודי לקרנות גידור בחו"ל.
עוד בתחתית, קרן אקוויטי אופורטיוניטיס שנפלה ב-16%, קרן אינדסטריס אנד טכנולוג'י של חברת פרופאונד שירדה ב-14.2% (שמדד הייחוס שלהן הוא מדד ת"א 125) וקרן גלובל של גיא פרטנרס, שמנוהלת על ידי יאן טויטש, שירדה ב-12.8% האחרונה היא קרן שמשקיעה באג"ח דולרי, ולכן למרות הירידה, היא ניצחה את מדד הייחוס שלה במחצית הראשונה של 2022 ובשלוש השנים שהסתיימו ביוני האחרון. קרן הגידור קאי שקלי של קאי קפיטל ירדה בשיעור דומה של 12.8%, כאשר מדדי הייחוס שלה הם ת"א 125, מדד S&P 500 ומדד MSCI.
עודד גל, קרן גיא פרטנרס / צילום: אתר החברה
בסיכום התשואות שנצברו במשך שלוש שנים התמונה שונה לחלוטין, פועל יוצא של הגאות הממושכת בשווקים עד לחודשים האחרונים. רק קרן גידור אחת (נץ של אלטשולר) רשמה תשואה שלילית, של 17.3%. מנגד, התשואה הטובה ביותר הושגה על ידי קרן לונג של חצבים שעלתה ב-87%; קרן טוטל אופורטיוניטי של טוטאל קפיטל, שהוקמה ומנוהלת על ידי רונן מטמון (שמדדי הייחוס שלה כוללים גם את תל-בונד 60 ואג"ח כללי בנוסף למדד ת"א 125) עלתה ב-68%; וקרן אינדסטריס אנד טכנולוג'י של פרופאונד עלתה ב-62%.
רונן מטמון, מנכ''ל טוטאל קפיטל / צילום: Nicky westphal
במקום הרביעי מבין שיאני התשואה לשלוש שנים, נמצאת קרן פארטו אופטימום של בית ההשקעות פסגות שעלתה ב-60%, ולה תמהיל של מספר מדדי ייחוס (ת"א 125, תל בונד 60 ואג"ח כללי). במקום החמישי נמצאת קרן חצבים שעלתה ב-52.7% בתקופה. מדד ת"א 125, שהיה מדד היחוס העיקרי של הקרן הראשונה והשלישית בין המצטיינות, עלה באותה תקופה ב-27%.
יורם הדר, קרן חצבים / צילום: אתר החברה
"לא נתקלתי בתקופה כזאת - שנתונים כלכליים סותרים זה את זה"
מנהל בכיר בענף קרנות הגידור מציין כי כללי המשחק במשבר הנוכחי בשווקים, מורכבים יותר מבעבר. "בניגוד למשל לתקופת הקורונה שהובילה להתאוששות חדה, מה שמכונה 'וי-שייפ', אז שוקי ההון חזרו מהר מאוד להיכן שהיו ערב המגפה, ב-2022 כללי המשחק השתנו", אומר הבכיר. "השוק מבין היום שאנחנו בסביבת אינפלציה חדשה, לא הגענו למשהו שמתקרב בכלל לנקודת איזון, גם לא בגובה הריבית.
"הבעיות 'זזו' לעבר עונת הדוחות הכספיים הנוכחית והאנליסטים נוברים בהם כדי למצוא תשובה לשאלה: האם אנחנו בהאטה או כבר גולשים למיתון. בניגוד למשברים כלכליים בעבר, בין שבשוק החוב או המניות, כאן עברה עלינו חצי שנה של ירידות חזקות, הן בשוק החוב והן במדדי המניות".
לדברי אותו מנהל בכיר, "הפגיעה בקרנות הגידור השנה קיימת, אבל פחות דרמטית ממה שקרה בחו"ל, שם נרשמה נפילה קשה של חלק מהקרנות הבולטות. בוול סטריט נראו מקרים של 'התפרקות' כללית של קרנות גידור, התרסקות של 30%-50% מתחילת השנה.
"המסר צריך להיות שאת הענף הזה צריך לבדוק בפרספקטיבה של 3-5 שנים, ולפעמים אפילו 10 שנים. הלקוחות מצפים שקרן הגידור תרד פחות, ואפשר להגיד בגדול שזה מה שקרה בישראל - אנחנו לא רואים היסטריה מצד המשקיעים, יועצי ההשקעות וגם הפמילי אופיס".
קובי חזן, מנכ"ל קרן הגידור אמידה, אומר כי "התקופה הנוכחית, מתחילת 2022, מאופיינת בעלייה ברמת הסיכון בשווקים הפיננסיים והתאמת מחירי הנכסים לעלייה בריבית. אנחנו כמנהלי השקעות רגילים לתקופות של גאות, וגם של שפל. אבל בכל השנים שאני בשוק, בתקופה כמו זו לא נתקלתי. יש לא מעט נתונים כלכליים שסותרים אחד את השני, וזה בהחלט מוסיף לאתגר בניהול ההשקעות".
קובי חזן, מנכ''ל קרן אמידה / צילום: אורן קאן
עם זאת, חזן מציין כי בכל אקלים השקעה, לצד האיומים והסיכונים נוצרות הזדמנויות: "אנחנו צריכים להציג משמעת עצמית ולנטרל רעשי רקע, להיצמד לאסטרטגיית ההשקעה שלנו - וכך על פני זמן נראה את ההבדל בביצועים".
מורן סיטון, מנכ״ל ארבע עונות מקבוצת אי.בי.אי, מוסיף כי "השונות הגבוהה בתשואות חושפת את הקרנות שלא השכילו לגדר באופן אפקטיבי את התיק ונסחפו עם גלי הירידות, ומנגד מבליטה את הקרנות שהתמודדו היטב עם תנאי השוק המאתגרים והצליחו להכות את הביצועים בהשוואה למדדי הייחוס".
הוא מוסיף כי "בשנים האחרונות היה קושי בבחינת איכות הניהול של הקרנות לנוכח הגאות בבורסות, אך כעת, עם השינויים המתרחשים בתמונת המאקרו העולמית בצד העלייה הדרמטית בפרופיל הסיכון-סיכוי, אסטרטגיות ההשקעה המתוחכמות שלהן עומדות למבחן המציאות. הן נדרשות להגיב בחוכמה לתנודות החדות בבורסות, ולייצר ערך גם לתוך הירידות, שכן זו מהותן".
בשולי הדברים, יש לציין כי קיים קושי בהשגת מידע רוחבי על ביצועי קרנות הגידור המקומיות, ונראה כי על מנת שהתעשייה לא תיתפס כ"קוריוז של כמה מיליונרים", עליה לאמץ סטנדרטים של שקיפות באיסוף הנתונים והצגתם לציבור.
קרן הגידור שנפלה ב-50%, וזאת שפשטה רגל
בעוד שבישראל "מתנחם" הענף של קרנות הגידור בירידה חד-ספרתית במחצית הראשונה של השנה, בעולם נרשמו מפולות של ממש בחלק מהקרנות הבולטות. המדדים הבולטים העוקבים אחר אותן קרנות רשמו תשואה שלילית ניכרת. כך למשל, מדד קרנות הגידור של ברקליס, המונה קרוב ל-3,000 קרנות, ירד במחצית הראשונה של השנה ב-9.6%.
מקרה בולט של ירידה חדה בתשואות היה זה של קרן הגידור טייגר גלובל, המתמחה בהשקעות בתחומי הטכנולוגיה והפינטק. הקרן קרסה ב-52% מתחילת השנה ועד סוף חודש מאי. היקף נכסי הקרן מוערך נכון לתחילת יוני ב-80 מיליארד דולר, והיא דיווחה על הפסד של 17 מיליארד דולר בחודש מאי בלבד.
טייגר גלובל, שהוקמה בשנת 2001, ומנוהלת על ידי מי שנחשב לאחד ממנהלי ההשקעות המוערכים בענף, צ'ייס קולמן, רשמה במהלך השנים תשואות עודפות ביחס למדדי הייחוס שלה בתחומי הטכנולוגיה.
מקרה קיצוני אחר של נפילה בתחום קרנות גידור היה זה של ענקית הקריפטו מסינגפור Three Arrows Capital (3AC), שניהלה טרם הירידות החדות מהעת האחרונה נכסים בהיקף של 10 מיליארד דולר, מה שהפך אותה לאחת מקרנות הגידור הבולטות בעולם בתחום הקריפטו. אלא שלאחרונה קרסה הקרן, עקב ריבוי פניות של משקיעים שביקשו לממש את נכסיהם במטבעות דיגיטליים, ופנתה להליכי פשיטת רגל.