שנה וחצי לאחר ההחלטה, השימוע לחברת שיכון ובינוי ייצא לדרך

שנה וחצי לאחר שפרקליטות מיסוי וכלכלה הודיעה לחברת שיכון ובינוי  כי החליטה להעמיד אותה לדין בכפוף לשימוע, טרם התקיים השימוע בפועל. בית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ דן היום (ד') בעתירה שהגישה שיכון ובינוי נגד משרד המשפטים. היום, 10 חודשים לאחר שהוגשה העתירה, היא נמחקה על הסף מיד בפתח הדיון. 

■ שנה של עיכובים ודחיות: השימוע לחברת שיכון ובינוי טרם התקיים
■ פרשת השוחד בשיכון ובינוי: בחברה מתעקשים שהשימוע ייערך בפני מנדלבליט  
■ כפי שנחשף בגלובס: כתב אישום בכפוף לשימוע נגד בכירי שיכון ובינוי לשעבר

בעתירה, שיכון ובינוי טענה כי לאור העובדה שההחלטה להעמיד לדין בגין שוחד לעובד ציבור זר היא בסמכות היועץ המשפטי לממשלה, אזי גם השימוע צריך להיות בפניו. עוזרו של היועמ"ש הקודם אביחי מנדלבליט דחה את הטענה בתחילת נובמבר 2021 והורה לתאם בהקדם מועד לשימוע בפני פרקליט המחוז. בעקבות כך הגישה החברה עתירה לבג"ץ.

המדינה ביקשה כי העתירה תידחה על הסף, אולם השופטת יעל וילנר קבעה בתחילת דצמבר כי העתירה תיקבע לדיון בפני הרכב בהקדם. הדיון נקבע לינואר 2022, אולם נדחה בסופו של דבר לסוף מרץ. בהמשך נדחה הדיון לסוף יולי, והוא כאמור התקיים היום. 

התנהלות תמוהה 

כך השופטים, בהתנהלות מתמיהה, גררו את בירור ההליך עצמו נגד החברה ונגד שורת נאשמים נוספים במשך שנה תמימה, כאשר מדובר על תיק דגל של הפרקליטות, בו יש ראיות למכביר על תרבות שוחד של שיכון ובינוי לאורך שנים באפריקה.

ההחלטה להעמיד לדין את שיכון ובינוי ובכירי החברה לשעבר התקבלה עוד בפברואר 2021. מלכתחילה, החברה קיבלה פריבילגיה להתייצב לשימוע לאחר כל החשודים האחרים בתיק.

מועד השימוע נקבע לאמצע אוגוסט 2021, ובהמשך הסכימה הפרקליטות לדחות את מועד השימוע לתחילת ספטמבר. בשל הצטרפות עורך דין נוספים לייצוג החברה, בשיכון ובינוי ביקשו לדחות את מועד השימוע לסוף נובמבר 2021. פרקליט מחוז מיסוי וכלכלה, עו"ד יוני תדמור, דחה את בקשתם לקביעת מועד חדש וציין כי פרק הזמן שעמד לרשותם איפשר היערכות מלאה. אולם העתירה לבג"ץ והתמהמהות השופטים בקבלת ההחלטה, ללא סיבה מספקת, הביאה לכך שהתיק עוכב במשך שנה, ורק כעת יצטרכו במשרד המשפטים לתאם מועד לשימוע לחברה. 

בפתח הדיון אמרו השופטים כי הם לא מעוניינים להתייחס לגוף התיק ולטענות של החברה אודות השימוע. לדברי השופטים, כל טענות החברה שהשימוע היה צריך להתקיים בפני היועמ"ש עצמו שמורות לה, ובג"ץ איננו הכתובת לטענות אלה, לאור העובדה כי יש בידי החברה סעד חלופי בדמות ההליך הפלילי עצמו, בו היא יכולה לטעון כי נפגעה זכותה לשימוע. 

חשדות למדיניות שיטתית של שוחד 

כזכור, בפברואר 2018 החלה חקירה גלויה נגד חברת שיכון ובינוי, שבמסגרתה נחקרו עשרות מעובדי החברה. הפרשה עוסקת בחשדות למדיניות שיטתית של שוחד לעובדי ציבור זרים באפריקה, ובעיקר בקניה, כדי לקדם פרויקטים בהיקפים אדירים.

החוקרים תפסו חומרים מפלילים רבים נגד בכירי החברה, שחלקם התקבלו בעקבות סכסוך פנימי בין עובד בדרג ביניים שניסה להוציא ממנה כספים ובין בכירים בחברה-בת של שיכון ובינוי.

המשטרה ורשות ניירות ערך סברו כי יש די ראיות כדי להעמיד לדין גם את בעלת השליטה לשעבר שרי אריסון ואת היו"רית והמנכ"לית (של חברת-האם אריסון השקעות) אפרת פלד, אולם הפרקליטות החליטה שלא לזמנן לשימוע, ובהמשך אף סגרה את התיק נגדן. בכירים אחרים זומנו לשימוע לפני העמדה לדין.

ראיית הזהב של הפרקליטות היא מסמך שכתב רוני פאלוך, המנכ"ל לשעבר של החברה-הבת SBI, ונתפס במחשבו. כותרתו הייתה "תרשומת שיחת היכרות עם משה לחמני, היו"ר החדש של שיכון ובינוי", ובגוף המסמך נכתב: "בפתיחת השיחה עופר קוטלר (מנכ"ל שיכון ובינוי דאז, א"ג), תיאר בפניי משה את נושא אי-עמידת SBI בכל הקשור בקוד האתי, ובכלל זה תשלומי שוחד לאנשי ממשל. קוטלר ציין בפניו כי כעת הנושא נופל במשמרת של שניהם, מאחר שרוית (ברניב, היו"רית לשעבר, א"ג) עזבה. עופר תיאר הקושי בהתנהלות המנוגדת לחוק בישראל ובעולם".

בעבר פרסמנו בגלובס כי חברת שיכון ובינוי קיימה משא-ומתן עם הפרקליטות לצורך חתימה על הסדר טיעון, לפיו היא תשלם עד 200 מיליון כקנס ותודה בסעיף קל יותר מעבירת השוחד.

משיכון ובינוי נמסר כי בית המשפט העליון קבע כי טענות החברות בהחלט ראויות להתברר אם וככל שיוגש כתב אישום, והן כולן תתבררנה במקרה כזה בפני בית המשפט שידון בתיק, אם יוגש.

את חברת שיכון ובינוי מייצגים עורכי הדין פיני רובין, שוקי למברגר ורון דרור. את המדינה ייצג עו"ד יצחק ברט.

*** חזקת החפות: יודגש כי גם לאחר ההחלטה להגיש כתב אישום נגדם בכפוף לשימוע, כל החשודים בפרשה מכחישים את המיוחס להם, לא הורשעו בביצוע עבירה, ועומדת להם חזקת החפות.