בג"ץ דחה על הסף את עתירת שיכון ובינוי נגד משרד המשפטים

שנה וחצי לאחר שפרקליטות מיסוי וכלכלה הודיעה לחברת שיכון ובינוי כי החליטה להעמיד אותה לדין בכפוף לשימוע, טרם התקיים השימוע בפועל. ביום רביעי, בית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ דן בעתירה שהגישה שיכון ובינוי נגד משרד המשפטים, ודחה אותה על הסף בפתח הדיון - עשרה חודשים לאחר שהוגשה.

בעתירה, שיכון ובינוי טענה כי לאור העובדה שההחלטה להעמיד לדין בגין שוחד לעובד ציבור זר היא בסמכות היועמ"ש - אזי גם השימוע צריך להיות בפניו. עוזרו של היועמ"ש הקודם אביחי מנדלבליט דחה את הטענה כבר בתחילת נובמבר 2021, והורה לתאם מועד לשימוע בפני פרקליט המחוז בהקדם. בעקבות כך, הגישה החברה עתירה לבג"ץ. המדינה ביקשה כי העתירה תידחה על הסף, אולם השופטת יעל וילנר קבעה בתחילת דצמבר כי העתירה תיקבע לדיון בפני הרכב בהקדם. הדיון נקבע לינואר 2022, אולם נדחה לסוף מרץ. בהמשך, הועבר הדיון לסוף יולי.

כך, השופטים גררו באופן תמוה את בירור ההליך עצמו נגד החברה ונגד שורת נאשמים נוספים במשך שנה תמימה, כאשר מדובר על תיק דגל של הפרקליטות שבו ראיות למכביר על תרבות שוחד ממושכת של החברה באפריקה.

עיכובים של שנה בטיפול בתיק

ההחלטה להעמיד לדין את שיכון ובינוי ובכירי החברה לשעבר התקבלה עוד בפברואר 2021. מלכתחילה, החברה קיבלה פריבילגיה להתייצב לשימוע - לאחר כל החשודים האחרים בתיק. מועד השימוע נקבע לאמצע אוגוסט 2021, ובהמשך הסכימה הפרקליטות לדחות את מועד השימוע לתחילת ספטמבר. בשל הצטרפות עורכי דין נוספים לייצוג החברה, ביקשו בשיכון ובינוי לדחות את מועד השימוע לסוף נובמבר 2021.
פרקליט מחוז מיסוי וכלכלה, עו"ד יוני תדמור, דחה את בקשתם לקביעת מועד חדש, וציין כי משך הזמן שעמד לרשותם איפשר היערכות מלאה. עם זאת, העתירה לבג"ץ והתמהמהות השופטים בקבלת ההחלטה, גררה עיכוב של שנה בטיפול בתיק - ורק כעת יצטרכו במשרד המשפטים לתאם מועד לשימוע לחברה.

השופטים: בג"ץ לא הכתובת לטענות

בפתח הדיון, השופטים אמרו כי הם לא מעוניינים להתייחס לגוף התיק ולטענות של החברה אודות השימוע. לדברי השופטים, כל טענות החברה שהשימוע היה צריך להתקיים בפני היועמ"ש עצמו שמורות לה, וכי בג"ץ איננו הכתובת לטענות אלו, לאור העובדה כי יש בידיה סעד חלופי בדמות ההליך הפלילי עצמו, שבו היא יכולה לטעון שנפגעה זכותה לשימוע.

כזכור, בפברואר 2018 החלה חקירה גלויה נגד חברת שיכון ובינוי, שבמסגרתה נחקרו עשרות מעובדי החברה. הפרשה עוסקת בחשדות למדיניות שיטתית של שוחד לעובדי ציבור זרים באפריקה, ובעיקר בקניה - במטרה לקדם פרויקטים בהיקפים אדירים.
משיכון ובינוי נמסר כי בית המשפט העליון קבע שטענות החברות בהחלט ראויות להתברר אם וככל שיוגש כתב אישום, והן כולן תתבררנה במקרה כזה בפני בית המשפט שידון בתיק, אם יוגש.

***יודגש כי גם לאחר ההחלטה להגיש כתב אישום נגדם, בכפוף לשימוע, כל החשודים בפרשה מכחישים את המיוחס להם, לא הורשעו בביצוע עבירה, ועומדת להם חזקת החפות.