הפעם זה שונה? האם הסכנה בוול סטריט חלפה ומה אפשר ללמוד ממשברי העבר

הכותב הוא עורך דין בהשכלתו העוסק ומעורב בטכנולוגיה. מנהל קרן להשקעות במטבעות קריפטוגרפיים, ומתגורר בעמק הסיליקון. כותב הספר "Brief A Money of History" ומקליט הפודקאסט kanamerica.com

לפני כשמונה חודשים, בנובמבר 2021, עמד מדד מניות הטכנולוגיה, הנאסד"ק, בשיא כל הזמנים של מעל ל־16,000 נקודות. היה זה זינוק מדהים של יותר מפי 11 מאז נובמבר 2008 עת עמד המדד בשפל של מתחת ל־1,400 נקודות בעת משבר בועת הנדל"ן. זה היה גם זינוק מרשים של כמעט פי שניים וחצי ממרץ 2020. מאז אותו השיא ועד סוף יוני ירד המדד משיאו בכ־32%. אך המדד גם מטעה.

מניות רבות, כמעט 40% מהן, ירדו בלמעלה 60% משיאן. בסך הכל איבד הנאסד"ק בתוך כשבעה חודשים כמעט 7 טריליון דולר - התאיידות של הון "על נייר" בהיקף שכמוהו לא נראה מעולם. השווי של מניות חברות הטכנולוגיה הגדולות - ה־FAANGM ( Facebook, Apple, Amazon, Netflix, Google, Microsoft) - עמד ביום האחרון של 2021 על 10.24 טריליון דולר. עד לחודש יולי השנה נמחקו יותר מ־3 טריליון דולר משווי שוק זה.

חלק מכוכבות האתמול נפגעו קשות. מניית נטפליקס איבדה כ־75% מערכה בשיאה, ואמזון מעל מחצית משוויה. אם בארזים נפלה שלהבת אין להתפלא על ירידות של 60% ויותר במחיר מניותיהן של חברות "לוהטות" אחרות. כך למשל ירדו מניות שופיפיי, רוביןהוד, רדפין, ודוקוסיין ביותר מ־80% משיאן, ומניות וויקס, פייפל, מאנדי, אפירם, ופינטרסט איבדו מעל 70%.

  

גם בשוק הנדל"ן הדברים חורקים 

חשש ממיתון כבר נראה באופק והוא משתקף במחירי חומרי הגלם הנופלים. כך למשל מחיר הנפט צנח ביותר מ־20% מתחילת יוני וגם חומרי גלם נוספים כמו עץ ונחושת, ירדו במעל 25% בחודשיים האחרונים. האחרון נחשב לאינדיקטור מוביל ביחס לפעילות הכלכלית העתידית.

גם בשוק הנדל"ן האמריקאי הדברים חורקים. הכפלת הריבית על המשכנתאות ל־30 שנה היתה כדלי של מי קרח על שוק הנדל"ן הרותח של 2021. על פי דיווח בבלומברג משבוע שעבר, כמה חברות השקעה גדולות כמו KKR האטו דרמטית את רכישת בתי המגורים להשקעה בשבועות האחרונים, אחרות החלו בקיצוצי עובדים. חברת המשכנתאות הגדולה "לואן־דיפו", למשל, שהיא בעלת מחזור של 3.5 מיליארד דולר ומעסיקה 6,500 עובדים, הודיעה כי תקצץ "באגרסיבית אלפי עובדים כדי להתאים את הוצאותיה לצמצום החד והפתאומי בביקוש למשכנתאות ב־2022".

הביקוש למשכנתאות נפל בכ־8% בשבוע שעבר לעומת השבוע הקודם, וב־78% לעומת אותו שבוע בשנה שעברה. כשמדובר במשכנתאות חדשות לרכישת בתים, בשונה ממיחזור משכנתא קיימת, אלו נפלו ב־4% וב־17% בהתאמה. מחיר מניותיה של חברת המשכנתאות "לואן־דיפו" אגב נפלו בשנה שחלפה בכ־90%.

החולשה הכלכלית הולכת ומתפשטת, ולא רק באמריקה. הכלכלה של סין, שבקושי נחלצה ממיתון ברבעון השני של 2022, גדלה ב־0.4% בלבד והפדרל ריזרב של אטלנטה מעריך כי כלכלת ארה"ב תתכווץ ב־1.5% ברבעון הנוכחי. אך בעוד הכלכלה נחלשת האינפלציה עדיין במומנטום. מדד המחירים הסיטונאי בארה"ב עלה בחודש יוני ב־11.3%,לעומת השנה הקודמת - יותר מ־2% מעל עליית מדד המחירים לצרכן. זו עלייה שמבטיחה עוד עליות מחירים אצל הצרכנים בזמן הקרוב, ועוד עליות ריבית והידוק כמותי אצל הפד.

אידו של מארס (Idus Martiis), שנת 2000, מתקדרים באופק. ב־10 במארס אותה שנה הגיע מדד הנאסד"ק לשיא של 5,048 נקודות - גידול של כמעט פי ארבעה מאז שהחל מסע בן ארבע שנים למה שעתיד להיות מכונה בועת הדוט־קום. עד מחצית אפריל 2000 המדד צנח ל־3,300 נקודות - ירידה של כ־30% - אך אז החל תיקון מרשים ועד לסוף אוגוסט המדד החזיר יותר ממחצית ממה שאבד וחזר ל־4,200. "תיקון בריא" אמרו הפרשנים אז, אך בדיעבד הסתבר כי צפירת ההרגעה היתה מוקדמת.

בראשון בספטמבר שנת 2000 המדד נגע בשיא זמני של 4,234, ואז הוא החל להידרדר עד תחילת ספטמבר 2001. עוד לפני פיגועי 9/11, איבד מדד הנאסד"ק כשני שליש מערכו בשיא, ועמד על 1,687 נקודות. כלומר הוא חזר לטריטוריה של 1996. בועת הדוט־קום הגיעה לסיומה הרשמי. במהלך ארבע השנים של בועת הדוט־קום הונפקו יותר מ־400 חברות מעמק הסיליקון - פי 4.5 יותר ממספרם בעשור שקדם לו.

סיפור שהפך מזמן לאגדה

סיפורן של שתי חברות מתמצת את סיפור הבועה הזו שהפכה מזמן לאגדה. באוגוסט 1995 הונפקה חברה קטנה מעמק הסיליקון. שמה של החברה היה "נטסקייפ" והמוצר היחידי שהיה לה היה כלי תוכנה שכונה "דפדפן־אינטרנט". הדפדפן היה חידוש של ממש והוא איפשר לציבור הרחב לגלוש בקלות בחידוש הטכנולוגי של אותם ימים שנקרא "אינטרנט". עד אז הוא היה בעיקר בשימוש של אוניברסיטאות ומכללות. החברה הייתה בקושי בת שנה ועם הכנסות זעומות כשהגישה את בקשת ההנפקה. המוצר היחידי של החברה, הדפדפן, היה בשוק בקושי שישה חודשים והוא ניתן למשתמשים בחינם.

ארבעה חודשים לפני ההנפקה, מכרה החברה 11% ממניותיה בתמורה ל־17 מיליון דולר, שהקנו לה שווי של כ־170 מיליון דולר. בתום יום המסחר הראשון, ארבעה חודשים מאוחר יותר, כבר עמד שווי השוק שלה על כמעט 3 מיליארד דולר (כ־5.8 מיליארד במונחים של היום). הגידול הזה של פי 18 בכמה חודשים והשווי של מיליארדים לחברה ללא מכירות של ממש, עורר את התיאבון של וול סטריט. מיליארדר האינטרנט הראשון נולד והבהלה לזהב החדשה יצאה לדרך.

לא חלף זמן רב והכסף והשמות הגדולים החלו לגלות עניין. בשנת 1997 מייסד של רשת ספרים גדולה הקים חברה חדשה. הוא גייס מקרנות הון סיכון סכום האסטרונומי לאותם ימים, 120 מיליון דולר. למיזם הצטרפו מנהלים בכירים מחברות כמוFED־EX ו"אנדרסון קונסלטינג", והחברה "ווב־וואן" ( Webvan) נולדה.

ווב־ואן (Webvan) הבטיחה להיות הסופרמרקט של האינטרנט שיביא הביתה הכל, משימורים ועד לובסטרים חיים. החברה הפסידה אומנם עשרות מיליוני דולרים בכל רבעון, אך ההבטחה היתה גדולה. בנובמבר 1999 גייסה החברה 375 מיליון דולר בהנפקת מניותיה לציבור. מספר שבועות מאוחר יותר שווי השוק שלה עמד על 11 מיליארד דולר (כמעט 20 מיליארד בכסף של היום). זה היה כמו קרשנדו של בועת הדוט־קום. מכירותיה לאותו מועד עמדו על פחות מ־14 מיליון דולר והפסדיה על מעל 140 מיליון דולר.

ההבטחות וההייפ היו אמנם גדולים, אך כסמל לבועה כולה, הסוף היה מהיר. ביולי 2001 החברה הכריזה על פשיטת רגל. 2,000 עובדיה הקבועים נשלחו הביתה ו־1,700 העובדים שעבדו לפי שעות קיבלו תלושי מתנה בסך 900 דולר מתורם אלמוני.

קיצוץ אכזרי בכוח אדם

בועת הדוט־קום התפוצצה אך המיליארדים הרבים שגויסו בשווקים הציבוריים והפרטיים נותרו בקופות החברות. בשנים הבאות ינסו אלו לשרוד, אך רובם יכשלו. אלפי חברות, מציבוריות ועד סטארטאפים קטנים, ייסגרו. האחרות יקצצו באכזריות במצבת כוח האדם שלהן על מנת לשרוד. כולם יאבדו לפחות 75% מערכן. כבר בנובמבר 2000 חצי מהחברות במדד חברות האינטרנט של בלומברג ירדו ביותר מ־80% מערכן בשיא, כשליש מהן ביותר מ־90%. אמזון למשל תאבד עד תחילת ספטמבר 2001, כ־92% מערכה, אך תשרוד ותחזור לכבוש את העולם. רוב חברותיה לשנות־הבועה העליזות לא נהנו מגורל דומה ונעלמו לתוך ספרי ההיסטוריה.

חמש עשרה שנים ארוכות יחלפו עד שבמחצית 2015, עמוק לתוך עידן הריבית האפסית וההרחבות הכמותיות ללא־גבול, יחזור מדד הנאסד"ק לשיאו ממרץ 2000. אם ניקח בחשבון את האינפלציה, אז רק בתחילת 2018, שמונה עשרה שנים לאחר העשירי במרץ 2000, יום שהיה רגיל ככל הימים בעמק הסיליקון, חזר המדד להיכן שהיה.

מעניין לציין שהתפוצצות הבועה של שנת 2000 היתה דומה במובנים רבים לזו של 1929. יום השלישי בספטמבר 1929 היה יום שמשי בניו יורק, מדד הדאו ג'ונס סגר באותו היום בשיא חדש של 381.17 נקודות. זה לא מופרך להניח שאיש מעשרות האלפים שגדשו את רחובות דרום מנהטן בתום יום המסחר, לא חשב כי זהו יום היסטורי וכי יחלפו עוד 25 שנים עד שהמדד שוב ייגע במספר זה.

מתחילת ספטמבר החלה ירידה איטית במדד, ועד ה־24 באוקטובר 1929 הוא יאבד כ־20% מערכו. באותו היום, שנכנס לספרים כ"יום חמישי השחור", סערה הבורסה והמדד נפל ב־11%, אך עד סוף היום הוא התייצב מחדש וסגר בנפילה של 2% בלבד. יום שישי שלאחר חמישי השחור היה רגוע. מאמצי המוסדיים להרגיע את השוק נשאו פרי, אך ההצלחה היתה קצרת מועד. לאחר שחודש המסחר שבוע לאחר מכן, החלו שוב הירידות. עד למחצית נובמבר השוק איבד כמעט 50% משיאו בתחילת ספטמבר, עד שלפתע הירידות נעצרו והשוק החל לעלות.

עד אפריל 1930 נמחקו כמחצית מהירידות והמדד שוב עמד כִּמְטַחֲוֵי קֶשֶׁת, במרחק של 6 נקודות בלבד מ־300. אלא שהשוק לא חצה את קו ה־300 והירידות שבו לוול סטריט. עד מחצית 1932 המדד נעצר ב־44 נקודות והשוק איבד כ־‏90% מערכו. ה"שפל הגדול" שטילטל את אמריקה ואת העולם עד היסוד בא לעולם, והוא לא עזב אלא רק לאחר שנים ארוכות של סבל ושפיכות דמים.

הכללים הישנים כבר לא רלוונטיים

בספרם "הפעם זה שונה - שמונה מאות של סכלות כלכלית" (This Time Is Different - Eight Centuries of Financial Folly) הכלכלנים פרופ' כרמן ריינהרט ופרופ' קנת רוגהוף סוקרים משברים כלכליים ב־64 מדינות לאורך מאות שנים.

ריינהרט ורוגהוף מתארים אירועים של חדלות פרעון ממשלתיים, התקפי פאניקה בנקאיים, והתפרצויות אינפלציוניות, מימי הביניים ועד משבר הסאב־פריים ב־2008. תוך שהם בוחנים הררי דאטה, המחברים מדגימים כיצד לאורך כל ההיסטוריה, הן במדינות עשירות והן במדינות עניות, התרחשו התרסקויות ומשברים פיננסיים כאשר בכל פעם המנהיגים המקומיים טוענים ש"הפעם זה שונה" וכי הכללים והחוקים הישנים אינם רלוונטיים עוד.

ב־500 עמודי הספר, מראים הכותבים עד כמה ניתן ללמוד מההיסטוריה ועד כמה מעט בני אדם באמת לומדים. כך, שעה שבנקאים מרכזיים, ממשלות, ומשקיעים בטוחים כי "הפעם זה שונה", המשברים הכלכליים עדיין פורצים ב"הפתעה", בתדירות החוזרת על עצמה ובעוצמה גדולה. לטענת המחברים, סינדרום "הפעם זה שונה" הוא שמניע אנשים נבונים להתעלם מכל הסממנים של בועה מתנפחת, וכך שוב ושוב ליפול למשבר שניתן היה לצפותו.

גם הפעם בנקאים, משקיעים, בעלי עניין ודוברים תמימים, מסבירים כי "הפעם זה שונה". אך דווקא משום שהמנוע העיקרי למשבר הנוכחי הוא כ־20 טריליון דולר של חוב חדש וכספים, שנוצרו במאזני הבנקים המרכזיים בעולם מאז מרץ 2020, מוטב אולי לזכור אזהרה פשוט שנכתבה על ידי כלכלן אוסטרי־יהודי לודוויג פון מיזס במחקרו "התיאוריה של כסף ואשראי", משנת 1912: "אין דרך למנוע את ההתמוטטות הסופית של בום כלכלי שנוצר על ידי הרחבת האשראי. האלטרנטיבות הן רק האם המשבר יבוא קודם כתוצאה מנטישה וולנטרית של המשך ההרחבה או מאוחר יותר כתוצאה מהתמוטטות הערך של המטבע עצמו".