שבעה ימי מסחר שבהם זינקה ביותר מ-700% העמידו את שווי חברת הפינטק (המפסידה) פאגאיה על יותר מ-14 מיליארד דולר בסוף המסחר של יום ד' - שלישית בשווייה רק לסולאראדג' ולצ'ק פוינט מבין החברות הישראליות בוול סטריט.
הסבר הגיוני לנסיקת המניה בימים האחרונים, חלקם זינוקים בשיעור יומי תלת-ספרתי, לא ניתן למצוא בביצועיה העסקיים של פאגאיה או בדיווח על התפתחות משמעותית בעסקיה, לפיכך כל זה יכול להתהפך בן לילה, וכמנהגה של וול סטריט, הכרכרה המפוארת תהפוך לדלעת. אך בינתיים לפחות, הפכו בעלי המניות הגדולים בפאגאיה, ובראשם שלושת מייסדיה הצעירים - גל קרובינגר, אביטל פרדו ויהב יולזרי - למיליארדרים על הנייר, בדולרים.
הזינוק במניה הקפיץ את שווי מניותיהם של שלושת המייסדים, כולם בשנות ה-30 לחייהם, לסכום מצרפי דמיוני של 7.6 מיליארד דולר "על הנייר" (ממנו חלקו של פרדו כ-3.3 מיליארד דולר ושני שותפיו כ-2.15 מיליארד דולר כל אחד). יש לציין, כי עוד קודם להנפקה ביצרו השלושה את שליטתם בחברה באמצעות החזקת מניות המקנות להם זכויות הצבעה עדיפות (קלאס B) על פני שאר המניות (קלאס A).
כאמור, העושר שיצרו לעצמם שלושת מייסדי פאגאיה נותר בינתיים על הנייר בלבד, וכך הוא גם צפוי להישאר בזמן הקרוב, בעיקר משום שמניות בעלי העניין בחברה עדיין חסומות.
לפי דיווחי פאגאיה לרשות ניירות ערך בארה"ב, החסימה נעה בין 90 יום ל-12 חודשים והיא תלויה בעיקר בשאלה האם מניית פאגאיה תיסחר למשך 20 ימי מסחר רצופים מעל ל-12.5 דולרים. גם אם יתפוגג הקסם, ומניית פאגאיה תקרוס, לא צריך לדאוג לשלושה שמכרו אשתקד מניות בעסקות פרטיות (עסקאות סקנדרי) בהיקף כולל של כ-200 מיליון דולר.
דמיון לזינוק של פי 30 במניית גיימסטופ
רבים בשוק מוצאים דמיון רב בין הזינוק החד במניותיה של פאגאיה, שהצטרפה בחודש שעבר לנאסד"ק באמצעות מיזוג לחברת SPAC, ובין הזינוק במניית רשת חנויות משחקי הווידיאו והמחשב האמריקאית גיימסטופ בשנה שעברה. בין אוקטובר 2020 לינואר 2021, זינקה מניית גיימסטופ פי 30, ולשיגעון היו אחראים בין היתר סוחרי יום אינדיבידואלים, רבים מהם חברים בפורום WallStreetBets של רשת "רדיט", שפעלו לרכישה המונית של מניית החברה.
הרכישות הגדולות של ריבוי משקיעים קטנים הקפיצו את מניית גיימסטופ לשחקים ו"הכריחו" את מנהלי קרנות הגידור הוותיקות שהימרו על ירידה במחיר המניה (שורט) לרכוש מניות כדי לסגור פוזיציות ("שורט סקוויז") באופן שתרם לזינוק במחיר המניה. בפברואר אשתקד קרסה מניית גיימסטופ ב-70%, ומאז העניין בה דעך.
נראה שבפאגאיה הרקע לסיפור שונה במקצת, אך המהות דומה. החברה, שנוסדה בשנת 2016, מוזגה כאמור ל-SPAC בחודש שעבר, באופן שהותיר בשוק מעט "סחורה צפה" - כזו שהמשקיעים יכולים לסחור בה. מכאן האפשרות של משקיע בודד, או כמה כאלו, שאסף כמות סחורה גדולה יחסית, לאלץ שורטיסטים שהימרו נגד המניה לרכוש אותה במחירים גבוהים - מה שגורם לאותו אפקט של שורט סקוויז.
החזקת טייגר גלובל נסקה ל-1.5 מיליארד דולר
לצד שלושת המייסדים, מספר גופי ההשקעות הגדולים שליוו את פאגאיה עוד בטרם הפכה לחברה ציבורית נהנים גם הם מעליית שווי פנומנלית בהחזקותיהם. בראשם נמצאת קבוצת השקעות ההייטק ויולה. אבי זאבי, ממייסדי קבוצת ויולה, הוביל את ההשקעה בפאגאיה, וכיום ומחזיקה הקבוצה במניות בשווי שוק של 2.15 מיליארד דולר. גוף נוסף שמחזיק בפוזיציה גדולה הוא קרן הגידור טייגר גלובל, ששווי מניותיה בפאגאיה נסק ל-1.5 מיליארד דולר. טייגר גלובל סבלה בחודשים האחרונים מצניחה בשווי החזקות הטכנולוגיה שלה, שהסבו לה תשואה שלילית של מעל ל-50% בין ינואר למאי השנה.
אבי זאבי, ממייסדי קבוצת ויולה / צילום: ויולה
בעלת מניות בולטת נוספת בפאגאיה היא לא אחרת מחברת כלל ביטוח, המחזיקה מניות בשווי שוק נוכחי של 945 מיליון דולר - כפול מהמחיר שנקבע בעסקה לרכישת חברת כרטיסי האשראי מקס על ידיה.
איבדה 56% מאז החלה להיסחר ועד הזינוק
פאגאיה מספקת פתרונות מבוססי למידת מכונה וביג-דאטה, המאפשרים לגופים פיננסיים לנהל בצורה מדויקת יותר את תהליך הקצאת האשראי. לקראת סוף השנה שעברה דיווחה החברה על מיזוג לחברת SPAC לפי שווי של 8.5 מיליארד דולר, שנה לאחר שגיוס הון בשוק הפרטי נקב לה בשווי של 500 מיליון דולר "בלבד".
למרות התקררות שוק ה-SPAC (שהתחילה עוד לפני הדיווח על המיזוג), והירידות החדות בשווקים, שכללו גם מעבר מחברות צמיחה לחברות ערך - השלימה פאגאיה את המיזוג לפי השווי המקורי, וגייסה 350 מיליון דולר (בעיקר באמצעות PIPE, ההנפקה הפרטית הנלווית למיזוג).
עם זאת, עוד לפני השלמת העסקה ירדה מניית ה-SPAC למחיר של כ-6 דולרים, לעומת מחיר של 10 דולרים במיזוג. מאז שהחלה להיסחר ועד לזינוק הפתאומי שהחל בשבוע שעבר איבדה מניית פאגאיה 56% נוספים מערכה, עד למחיר של 2.7 דולרים, ששיקף לה שווי של כ-1.8 מיליארד דולר בלבד.
הקשר לבני יהודה ולגיבוי אחזקות
שלושת המייסדים: גל קרובינר (34) המשמש כמנכ"ל פאגאיה, אביטל פרדו (36), מנהל הטכנולוגיה הראשי, ויהב יולזרי (37), מנהל ההכנסות הראשי, מגיעים עם היסטוריה עסקית-משפחתית ענפה, שבין היתר מתקשרת בעקיפין עם אירוע לא סימפטי בשוק ההון מהעת האחרונה.
ביוני אשתקד מכרו אביטל פרדו ואחיו אריאל את מניות השליטה שהחזיקו בחברת האשראי החוץ-בנקאי, גיבוי אחזקות, לידי החתם יהונתן כהן, לפי שווי של 70 מיליון שקל לחברה. בשבועות האחרונים עלתה גיבוי לכותרות על רקע אי-סדרים כספיים בסניף הצפוני שלה, שבעקבותיהם נוצרו לה חובות בסיכון גבייה בהיקף של עשרות מיליוני שקלים. בתגובה קרסה מניית החברה, והיא משקפת לחברה שווי נוכחי של 32 מיליון שקל בלבד.
את פעילות ניכיון הצ'קים של גיבוי מיזגו האחים פרדו בתחילת 2019 לתוך שלד בורסאי, שבו החזיקו קודם לכן דן קרובינר ויהודה יולזרי, ההורים של צמד המייסדים האחרים של פאגאיה - אביטל קרובינר ויהב יולזרי (לשעבר שוער קבוצת הכדורגל בני יהודה).
יהודה יולזרי, אביב של יהב, הוא בנו של מייסד חברת ההסעות ז'ק יולזרי, שאותה הוא מנהל כיום. דן קרובינר, אביו של גל, היה בעבר דמות מוכרת בשוק ההון המקומי, כששלט יחד עם אחיו גד בחברת הטכנולוגיה אלקטרוניקס ליין, שנמכרה בשנת 2005 לחברת ההשקעות גמול.
באותה עסקה השלימו האחים קרובינר את מכירת כל החזקותיהם בחברה שייסדו, שעסקה בפיתוח מוצרי אבטחה ומוצרים לפיקוח ולשליטה מרחוק על הבית, תמורת סכום כולל של 35 מיליון דולר.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.