חלפו כ-15 שנה מאז שחברת האגרוטק אבוג'ן חתמה על הסכם ענק לשיתוף פעולה עם מונסנטו, מי שהייתה אז אחת מחברות הזרעים המובילות בעולם. אבוג'ן השתמשה במערכת הביג דאטה והבינה המלאכותית שפיתחה (עוד לפני שהתחום נקרא כך) כדי להבין איזו הנדסה גנטית יש לבצע בצמחים כדי לתת להם תכונות כמו עמידות ליובש, מליחות, לשפר את היבול וכדומה. "זו העסקה שחלמנו עליה כשהקמנו את אבוג'ן", צוטט אז בתקשורת מנכ"ל אבוג'ן, עופר חביב.
מונסנטו שילמה לחברה הישראלית פורצת הדרך מקדמה של 35 מיליון דולר, והתחייבה להשקיע ולשלם סכומים נוספים עבור כל זרע שיימכר כשהוא מכיל את הטכנולוגיה של אבוג'ן - פוטנציאל של מאות מיליוני דולרים. עסקה זו הייתה הגדולה ביותר מבין כמה עסקאות במבנה דומה שעליהן חתמה אבוג'ן באותה התקופה, ונראה היה שצריך רק לשבת ולחכות לכסף.
אבל לא מעט דברים השתבשו בדרך: תהליכי הרגולציה על זרעים חדשים התארכו, בשוק קמו מתנגדים להנדסה גנטית ומונסנטו נרכשה ב-2016 על ידי חברת באייר. מלבד זאת, התברר שהקישור בין גן לבין תכונה מסוימת הוא עניין מורכב בהרבה מכפי שנראה היה באותם ימים; תכונה אחת יכולה להיות מושפעת מגנים רבים, שפועלים כל אחד מהם באינטראקציה מורכבת גם עם הסביבה.
כך, המוצרים נשואי שיתוף הפעולה לא הגיעו מעולם לשוק. לקח זמן עד שאבוג'ן הבינה את חומרת הבעיה ועד ששידרה את המצב לשוק. ב-2013 עוד הספיקה להנפיק את מניותיה בנאסד"ק, בעיקר על בסיס היוקרה של הסכמי העבר. בהמשך אף הצהירה על הרחבת שיתוף הפעולה עם מונסנטו וחשפה כי 1,000 גנים עברו לחברה הבינלאומית.
זמן קצר לאחר ההנפקה מעבר לים החלה ההידרדרות במניה , שבשיאה ב-2013 נסחרה במחיר ששיקף לחברה שווי של כחצי מיליארד דולר. מאז איבדה המניה 96% מערכה והיא משקפת לאבוג'ן שווי של 35 מיליון דולר בלבד. "מסמר" נוסף הוא הצטרפותה לאחרונה למועדון הלא מכובד של חברות הנתונות תחת איום של מחיקה מהנאסד"ק, אם מחיר המניה לא יעלה מעל דולר אחד במשך עשרה ימים במהלך החודשים הקרובים (0.85 דולר כרגע) - איום שלגביו עדכנה החברה כי תנקוט צעדים כדי להתמודד עימו.
תוצאותיה של אבוג'ן מלמדות על הכנסות זניחות של 237 אלף דולר ברבעון הראשון השנה, עם הפסד של 7.6 מיליון דולר לאותה התקופה. ההפסד הצבור של החברה מאז היווסדה הוא 215 מיליון דולר.
לאחר שהכירה, גם באופן פומבי, בירידת קרנה של ההנדסה הגנטית, החלה אבוג'ן לחפש אפיקי הכנסה חדשים. בשנים האחרונות החלה ליישם את היכולות הטכנולוגיות שלה גם בתחומים נוספים: הדברה ביולוגית, הדברה כימית מדייקת, קנאביס והמיקרוביום האנושי (תמהיל חיידקי המעי). לדברי המנכ"ל חביב, "אבוג'ן הנוכחית נבנתה על התשתית של אבוג'ן הישנה, אך היישום הוא אחר לגמרי - הנדסה גנטית לא רלוונטית יותר, אולי רק כשרידים".
התקווה היא כמובן להעלות את מחיר המניה שצנחה, לא רק באמצעות צעדים טכניים אלא מתוך בניית אמון המשקיעים ב"אבוג'ן החדשה". ב-2019 מיסדה אבוג'ן את גישתה החדשה גם ביחס לשינוי במבנה הארגוני, כך שכל אחד מהתחומים הללו הוא חברה בת נפרדת, שיכולה לקבל השקעות חיצוניות בנפרד. החזון הוא כמובן שברבות הימים כל אחת מהן גם תפגוש אירוע אקזיט משלה.
"בינתיים יש לי את המערכת, הקמתי את סט הלקוחות וכרגע אני גם מממן אותם, כדי שיהיו מעין 'חלונות ראווה' ליכולות שלנו", מסביר חביב בשיחה עם גלובס. בעתיד, אבוג'ן לא פוסלת חזרה למודל של הסכמים אסטרטגיים עם חברות אחרות, למרות שאלה לא הניבו עד היום הצלחות של ממש עבורה. היא גם בוחנת תחומים נוספים בעולם הביולוגיה, שבהם הטכנולוגיה שלה יכולה להיות רלוונטית, מחקלאות דרך תעשייה, עבור בווטרינריה ועד בריאות האדם.
החברות הבנות, "חלונות הראווה", הן ארבע, שמהן שתיים הן בתחום המיקרוביום. חברת ביומיקה, שעומדת להתחיל בקרוב ניסוי ראשון בתחום של שינוי תמהיל המיקרוביום, כדי לשפר את פעילותן של תרופות נגד סרטן, ולביא ביו מתחום ה'אג-ביו', השבחת הצמח באמצעות שינוי תמהיל החיידקים שבאדמה שבה הוא צומח.
לביא פיתחה מוצר שמשפר את צמיחת החיטה, והפעם נפלה על תזמון היסטורי מוצלח מבחינתה: המחסור בחיטה בעקבות המלחמה באוקראינה. החברה כבר רושמת הכנסות ראשוניות, "וב-2024 אנחנו כבר מקווים לראות הכנסות מהסוג שכדאי לדווח עליהן", אומר חביב. לביא היא דוגמה ראשונה להצפת ערך של חברה בת של אבוג'ן, לאחר שגייסה הון ב-2019 לפי שווי של 100 מיליון דולר.
שתי חברות נוספות קשורות לתכונות של גנום הצמח, ולא של מיקרוביום: קנוניק מאתרת גנים רצויים בצמחי קנאביס. "אנחנו קודם כל בוחנים את ההשפעה של הצמח על גוף האדם, ובאמצעות המערכת שלנו פועלים להבין מהי הגנטיקה של צמחים שיש להם ההשפעה המיטבית ביותר", אומר חביב.
הכוונה היא לא להנדס את הצמח גנטית, אלא לכוון הכלאות של צמחים כך שיניבו את התכונה הרצויה. בעבר אבוג'ן ביקשה להמיר את הידע שלה מתחום ההנדסה הגנטית לתחום ההכלאות במגוון צמחים, אבל היום היא ממקדת פעילות זו בקנאביס בעיקר.
בינתיים רוב שוק הקנאביס הלך לכיוון ההפוך - והמוצרים הופכים מבודלים. "אני חושב שכשנביא מדע אמיתי, הצרכנים ישתמשו בו", אומר חביב. בינתיים החברה כבר החלה לשווק מוצרים, ללא אפיון רפואי או גנטי ברור, כדי לתפוס מקום בשוק. "לתפיסתי 'חלונות הראווה' שלנו צריכים לחשוב מוצר", מסביר חביב. "צריכים להכיר את השוק וללמוד אותו, כי אם הצרכן נעול על ריח או צבע מסוים, עדיף שנדע את זה עכשיו".
החברה בת האחרונה היא חברת הכימייה אגפלנוס. אומנם הצרכנים היום פחות מעדיפים הדברה כימית, אבל בפועל מדובר בשוק ענק של 60 מיליון דולר. אבוג'ן רוצה להשתמש במערכת החישובית שלה כדי להתאים טוב יותר את המוצרים למחלות ולצמחים, כמו רפואה מותאמת אישית.
"בתחום הזה אנחנו לא מצפים להשיק מוצרים שלנו, אלא ליצור שיתופי פעולה עם חברות גדולות", אומר חביב. "וכן, אנחנו מודעים לכך שמוצר כימייה עם מנגנון פעולה חדש דורש לוחות זמנים של תרופה". הסכם ראשון שנחתם עם חברת Corteva כבר מכניס קצת כסף לחברה, למרות שעדיין אין מוצר בשוק.
"אין לי היום חברה בת שאני לא רוצה להשקיע בה, אולם לא כל אחת מהן תגיע להצלחה", מודה חביב. "את זה למדתי מהסיפור של ההנדסה הגנטית. זה נראה מאוד מבטיח, אבל כל החברות בתחום הזה נעלמו. אנחנו לא נעלמנו כי גייסנו כסף בשיא, 82 מיליון דולר, למרות שלכאורה לא היינו זקוקים לו אז, וזה מה שהעביר אותנו את התקופה הזו, עד שפיתחנו את המודל המבוזר יותר".
תחום נוסף כבר ננטש פחות או יותר. "הקמנו חברה לדלק על בסיס צמח הקיקיון, ואפילו גייסנו ב-2014 על בסיס ההבטחה הזו, אבל אז הנפט ירד", מספר חביב. "כל ההתלהבות מהדלקים הנקיים ירדה. לא אכנס שוב לתחום הזה שכל כך מושפע מתנודות הנפט".
"מאמין שיימצא כסף לחברות הבנות"
במהלך השנים 2020-2021 הצליחה אבוג'ן לגייס 50 מיליון דולר, מהם 28 מיליון דולר באמצעות מנגנון ATM (מכירת מניות עצמית). ונכון לסוף הרבעון הראשון היו בקופתה כ-45 מיליון דולר.
חלק מן המשקיעים נהנו מעלייה דרמטית של מאות אחוזים במחיר המניה בפברואר 2021 (לשיא של 9.5 דולרים). "קרן Ark הגדולה של קת'י ווד נכנסה להשקעה בנו וסחפה איתה את השוק", מספר חביב. "אבל אז הם גדלו מאוד, לא יכלו להחזיק בחברות בגודל שלנו, ויצאו מכולן בבת אחת. זה קרה בתקופה שבה היו לנו דווקא הודעות חיוביות. ואז מתפרסמת הודעה טובה והמניה צונחת, השוק חושב שבטח יש פה קאץ'. זו חוויה מאוד מתסכלת.
"אבל אני לא מוטרד, כי יש לנו שיחות עם כל מיני גופים ואני מאמין שיימצא כסף לחברות הבנות. אז השאלה היא רק באיזו ולואציה". לאבוג'ן אין גרעין שליטה ואין בעלי עניין.
מאז שהייתם חלוצי תחום הביג-דאטה בחקלאות ובבריאות, חברות רבות נוספות נכנסו לתחום. אתם מרגישים תחרות רבה יותר?
"טכנולוגיה חישובית טובה - ללא ההבנה הביולוגית וההבנה של תהליך פיתוח המוצר - לא תעשה את ההבדל".
"חייבים מוצרים כדי להעריך את הטכנולוגיה"
לפני כשנה החליפה אבוג'ן את היו"ר מרטין גרסטל בשרית פירון, שמגיעה מתחום ההייטק, כמנכ"לית ומשקיעה בהון סיכון. "החברות הבנות הן בעלות ערך רב, והגיע הזמן להציף את הערך ושרית היא האדם הנכון לכך", אומר חביב.
למה בעצם כל כך קשה להוציא ערך מהחברה?
פירון: "קיים פער מובנה בין פיתוח של התשתית הטכנולוגית ובין הפיתוח של המוצרים, ומבחינת השוק, עד שיש מוצרים אנחנו בעצם לא יודעים אם הערך של הטכנולוגיה קיים. כבר ב-2015 הבנו שאנחנו חייבים למצוא דרך להציף את הערך, והחלטנו להרים את החברות הבנות, ועכשיו סוף סוף יש להן הצלחה של מוצרים שמדגימים את הפוטנציאל של הטכנולוגיה".
אבוג'ן
תחום עיסוק: בינה מלאכותית למציאת פתרונות מבוססי גנטיקה לחקלאות ולרפואה
היסטוריה: הוקמה בשנת 2002 כספין-אוף של חברת קומפיוג'ן. הונפקה בתל אביב ב-2006 ובנאסד"ק ב-2013
נתונים: פועלת באמצעות ארבע חברות בנות עיקריות: ביומיקה, קנוניק, אגפלנוס לביא ביו. ברבעון הראשון ההכנסות היו 237 אלף דולר , וההפסד 9.1 מיליון דולר. בקופת החברה היו בסיומו כ-45 מיליון דולר. מיום היווסדה צברה החברה הפסדים בסך 215 מיליון דולר
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.