חפשו אותם בהוד השרון ובחיפה: הסינים מוכנים לשלם ביוקר על המהנדסים הישראלים

במאי 2019 הכניסה מחלקת המסחר האמריקאית את ענקית התקשורת והטכנולוגיה הסינית וואווי ל"רשימה שחורה". המשמעות היא שחברות אמריקאיות או כאלו שמשתמשות בטכנולוגיה אמריקאית נדרשות לרישיון כדי למכור למי שנמצאות בה. יחד עם וואווי נכנסו לרשימה אז עוד 68 חברות-בנות שלה מרחבי העולם. 46 חברות-בנות נוספות התווספו לרשימה באוגוסט 2019.

אלא ששם אחד נעדר במפתיע משתי הרשימות - טוגה נטוורקס, שלוחת המחקר של וואווי בישראל. גם במשרדים של טוגה בהוד השרון ובחיפה הופתעו מכך שלא נכנסו לרשימות, ועד היום לא לגמרי ברור איך הצליחה השלוחה הישראלית להתחמק מכך. אחת הסברות שעלו בקרב העובדים היא שהשם של טוגה, שאינו מכיל את המילה וואווי, בלבל את הרשויות האמריקאיות, אבל כנראה שלא זה המקרה. בכל מקרה, באוגוסט 2020 נגמרה תקופת החסד, וטוגה הוכנסה לרשימה בפעימה השלישית יחד עם יישויות אחרות של וואווי, מצ’ילה שבדרום אמריקה ועד סינגפור שבדרום מזרח אסיה.

לדברי עובדים לשעבר, התקופה בין כניסת וואווי לרשימה לבין כניסת טוגה, שימשה את השלוחה הישראלית להצטיידות מוגברת בציוד לבדיקה ולפיתוח לפני שיוטלו גם עליה סנקציות. בחלק מהמקרים, כך על פי עובדים לשעבר, הספקים, שלא רצו להסתכן בהסתבכות עם הממשל האמריקאי, ביקשו הצהרה ממנהלים בטוגה שהציוד ישמש רק עובדים ישראלים בשלוחה בארץ. גורמים המקורבים למרכז הפיתוח טוענים שלא הייתה רכישה מיוחדת כזאת וציוד נרכש רק על פי צרכי הפרויקט בלבד.

לאחר הכניסה לרשימה השחורה, נמנע מטוגה השימוש בתוכנות פופולריות כמו כלי התכנות "מאטלב" (MATLAB). במקומו משתמשים עובדי טוגה בתחליפי קוד פתוח, בתוכנות לא אמריקאיות או בכלים שפותחו בוואווי. בעקבות הסנקציות, היו גם עובדים שעזבו את המרכז מחשש שהעבודה בוואווי יכולה לפגוע בהמשך הקריירה שלהם, ובמיוחד בהעסקה בעתיד בחברות אמריקאיות.

למרות כל זה, שנתיים אחרי שטוגה נכנסה לרשימה, המרכזים של החברה בישראל גדולים מתמיד ומעסיקים כ-500 עובדים ב-12-14 קבוצות מחקר, האחראיות על פרויקטים בתחומים שונים. נכון להיום, בזמן שמרכזי פיתוח אחרים מצמצמים גיוסים, טוגה מגייסת ל-55 משרות פתוחות. בעוד ענקית סינית אחרת, עליבאבא, סגרה את מרכז הפיתוח שלה בישראל בחודש שעבר, נראה שהמרכזים הישראלים חשובים במיוחד לוואווי, ייתכן שדווקא בגלל הסנקציות האמריקאיות.

סדין אדום לאמריקאים

עבור ארה"ב, וואווי נחשבת בשנים האחרונות לסדין אדום. גישה שהחלה בימי טראמפ וממשיכה גם תחת הנשיא ביידן, שלא ביטל או הקל את הסנקציות. האמריקאים מאשימים את וואווי בשורת האשמות כבדות, שהחמורה מביניהן היא כי שתלה דלתות אחוריות בציוד התקשורת שלה המאפשרות ריגול, אף שעד היום לא הוצגו הוכחות כלשהן לכך.

החודש פרסמה רשת CNN שה- FBI משוכנע שציוד של וואווי שמוצב באתרים הסמוכים למתקני טילים ובסיסים צבאיים בארה"ב מסוגל לקלוט ולהפריע לתקשורת הצבאית, כולל תקשורת של הפיקוד האסטרטגי שמפקח על המתקנים הגרעיניים. האמריקאים מאשימים את וואווי והשלוחה שלה בארה"ב פיוצ’רווי (Futurewei) גם בגניבה שיטתית של קניין רוחני וסודות מסחריים, נושא שעומד בבסיס תביעה שמשרד המשפטים בארה"ב הגיש נגד החברות ב-2020. לפי הטענות בתביעה, וואווי הפעילה בעבר תוכנית בונוסים כדי לתגמל עובדים שהשיגו מידע סודי וניסתה להשיג מידע דרך גיוס עובדים מחברות אמריקאיות. בוואווי טענו בתגובה כי התביעה ממחזרת מחלוקות אזרחיות ישנות שהיו לה עם חברות אמריקאיות כמו סיסקו ו-T-Mobile וכבר נפתרו מזמן.

האמריקאים סבורים שוואווי היא שלוחה של הממשל הסיני. טענה זו מתבססת בין השאר על הרקע של מייסד החברה רן ג’נגפיי, שהקים אותה ב-1987, לאחר ששוחרר מהצבא הסיני - עובדה שסייעה לו לזכות בחוזים ראשונים בתחילת הדרך. גם מבנה הבעלות הייחודי והמוזר של וואווי, בו 99% מהמניות מוחזקות על ידי ארגון עובדים, תורם לחשדנות. בוואווי כמובן, דוחים זאת וטוענים שהם חברה פרטית לחלוטין שנמצאת בבעלות עובדיה, המיוצגים על ידי ארגון העובדים.

קשה לגייס מערביים

אשמה או לא אשמה, הסנקציות הצליחו לפגוע משמעותית בפעילות וואווי. ב-2021 איבדה החברה כמעט 37 מיליארד דולר, 29% מהכנסותיה, במה שהייתה הירידה השנתית הראשונה בהכנסותיה מזה לפחות שני עשורים. מכירות הסמארטפונים, שהיא הפעילות המרכזית של וואווי - נפגעה אנושות.

הסנקציות האמריקאיות חסמו את וואווי מלהשתמש באפליקציות של גוגל, מה שהפך את הסמארטפונים של החברה לחסרי ערך במערב. בנוסף, ארה"ב מנעה מוואווי לייצר את השבבים המתקדמים ביותר שלה במפעלי TSMC בטיוואן, מה שמקשה על הענקית הסינית להתחרות במכשירים החדשים של אפל וחברות אחרות אפילו בשוק הסיני המקומי.

בעוד שב-2020, רגע לפני כניסה מלאה של הסנקציות לתוקף, הספיקה וואווי להפוך לרגע ליצרנית הסמארטפונים הגדולה בעולם, הרי שבשנה שעברה החברה נדחקה לחלוטין מצמרת המובילות. גם מכירת ציוד תקשורת - הפעילות המקורית של וואווי - נפגעה לאחר שארה"ב הפעילה לחצים על בעלות בריתה ברחבי העולם שלא לשלב את החברה הסינית ברשתות הסלולר החדישות בארצם.

אבל וואווי רחוקה מלהרים ידיים ומנסה להמציא את עצמה מחדש דרך כניסה לתחומים חדשים - כאלה שבהם האמריקאים יוכלו פחות להפריע. התחומים כוללים תוכנות ושירותי ענן, רפואה ואפילו רכב. החודש פתח מותג הרכב החשמלי הסיני Aito להזמנות מוקדמות עשרת אלפים רכבים מדגם חדש, שמערכת ההפעלה שלו פותחה על ידי וואווי. הרכבים נחטפו בתוך שעתיים.

  

כדי להשלים שינוי כיוון גדול כזה, מסמארטפונים וראוטרים לתוכנות בענן, השקיעה וואווי 22 מיליארד דולר על מחקר ופיתוח אשתקד, כמעט רבע מהכנסותיה, וסכום זהה לזה שהוציאה אפל על פיתוח. רק שמעבר לכסף, וואווי זקוקה לטאלנטים, אנשי טכנולוגיה מוכשרים ובעלי ידע, לא רק בסין אלא בעולם כולו. "יש לנו מספיק כסף ומספיק מקום עבור טאלנט גלובלי", אמר המייסד והמנכ"ל רן בנאום פנימי שנחשף באתר ניקיי אסיה ביוני האחרון. באותו נאום קרא רן למנהלים לזהות מועמדים מבטיחים כדי לבנות את "כוח הקרב" של וואווי מהר ככל האפשר.

הסנקציות חסמו מוואווי גישה לחלק מהעובדים הבינלאומיים. וואווי נהגה לתרום או לממן תוכניות מחקר באוניברסיטאות בינלאומיות יוקרתיות כדי למשוך אליה כישרונות צעירים, אבל לאחר הכניסה לרשימה השחורה ביטלו מוסדות יוקרתיים כמו ברקלי ואוקספורד את שיתופי הפעולה. בנוסף, הסנקציות חסמו דה-פקטו את כל פעילות המחקר בשלוחה האמריקאית של וואווי, פיוצ’רווי, שישבה בעמק הסיליקון. כשהייתה בשיאה, השלוחה העסיקה 850 עובדים, אך מאז קוצצה דרמטית. פיוצ’רווי עצמה, כיוון שהיא חברה אמריקאית, לא נמצאת ברשימה, אך מכיוון שחברת האם שלה כן, אסור לה להעביר אליה ידע וטכנולוגיה.

כדי לקבל גישה לניסיון שנצבר במערב, ולמהנדסים עם הכשרה מערבית, וואווי צריכה להסתמך על מרכזי המחקר שלה באירופה, שהעסיקו נכון לסוף שנת 2021 כ-2,400 חוקרים ב-24 מרכזים, כולל אלו שבישראל. "עובדים ישראלים, הרבה יותר מאירופאים, הם מקור לניסיון שמגיע מחברות אמריקאיות מובילות", טען גורם בתחום.

"מרגיש כמו שאיבת ידע"

טוגה נטוורקס הוקמה ב-2009 על ידי איציק מלובני, לשעבר מהנדס באינדיגו ומנהל פיתוח בסטארט-אפים קונקט-וואן וטרה-צ’יפ. בתחילת הדרך הייתה טוגה קבלן-משנה לעבודות מחקר ופיתוח עבור מרכז וואווי בגרמניה והפרויקט הראשון שהוביל מלובני היה פיתוח שבב לראוטרים של החברה. במקביל למלובני, אמנון סנדרוביץ, מהנדס יוצא ECI, החל גם הוא בנפרד לעבוד על פיתוחי תוכנה עבור וואווי גרמניה ומאוחר יותר שני הצוותים התלכדו תחת השם טוגה.

המשרד הראשון של טוגה היה בהרצליה אבל אחרי שהחברה גדלה בוצע מעבר להוד השרון. "בוואווי לא רצו שהמשרדים יהיו צמודים לאלו של חברות ציוד תקשורת אחרות, ולו כדי שלא להיראות קטנים ליד המתחרים, לכן נבחרה בסוף הוד השרון", סיפר גורם שמכיר את הפרטים. השלוחה החיפאית התווספה גם היא לפני מספר שנים.

במשך השנים טוגה שמרה על פרופיל נמוך מאוד והצניעה את הקשר שלה לחברת האם הסינית. "בוואווי רצו לשמור על פרופיל נמוך כי יש להם מכירות רבות למדינות ערב וגם למרכז בארץ זה התאים כי לא היו צריכים פרסום ויחסי ציבור באותו הזמן", אמר אותו הגורם. ב-2016 רכשה וואווי רשמית את טוגה מידי מלובני ומאז הקשר הפך גלוי.

שיטת העבודה בטוגה, שמוגדרת מרכז מחקר, שונה מזו שמתקיימות במרכזים הזרים האחרים בישראל. בעוד שבמרכזים האחרים מפתחים מוצר שלם מההתחלה ועד הסוף, או לפחות איזשהו רכיב ממוצר שלם, הצוות הישראלי בטוגה בונה בעיקר ארכיטקטורה של מוצרים ופתרונות, ומגיע בדרך כלל עד הוכחת היתכנות (POC) או הדגמה ראשונית לכל היותר. אחר כך, הידע שנצבר מועבר כולו לסין, שם מתורגמת הארכיטקטורה למוצר או לשירות. במרכז מתגאים שהם רושמים כל שנה 90-100 פטנטים חדשים.

בטוגה סבורים שגישה זו מנצלת נכון את המהנדס הישראלי היקר בשלב החשוב ביותר ולא "מבזבזת" אותו על תהליך שאפשר לעשות בזול במקום אחר. השיטה המקובלת בוואווי היא במקרים רבים לתת לכמה צוותים ברחבי העולם לעבוד על אותה בעיה, כשמי שמתקדם מהר יותר הוא הזוכה בפרויקט. עובד לשעבר בטוגה טוען שזו גישה בעייתית. "בניגוד למרכזי פיתוח מערביים בישראל, למרכז של וואווי בישראל אין אחריות על שום מוצר", טען. "בטוגה אומרים למהנדסים בארץ קחו בעיה, תפתרו אותה ותעבירו לצוות בסין, כשאתה לא בטוח תמיד לאיזה מוצר בדיוק זה יגיע בדיוק. זה מרגיש לפעמים כאילו המטרה היא נטו לשאוב את הידע של העובדים".

מקורבים למרכז דחו טענה זו ואמרו שכל פרויקט בישראל מקושר לצוות בסין ומוגדר לאן הוא הולך. "אף אחד לא ייתן לנו לבנות פרויקט גנרי", הם אומרים. לדבריהם, בכל הנוגע להעברת קניין רוחני, במרכז נוקטים במשנה זהירות ועובדים שמתקבלים לטוגה, חותמים שאינם מביאים איתם מידע פנימי ממקום העבודה הקודם: "אפילו בשלב ראיונות העבודה נמסר למועמדים שהם לא חייבים לענות על שאלות שיכולות להסגיר סודות מסחריים של מקומות עבודה אחרים". המקורבים מציינים שדווקא טוגה היא שהוציאה מכתבים לחברות אחרות כדי לוודא שעובדים שעזבו אותה לא מביאים איתם קניין רוחני.

בנוסף לעובדים הישראלים במרכז, וואווי מביאה לארץ צוות של מומחים מסין. המומחים, מהנדסים במקצועם, מסונפים לקבוצות המחקר השונות. תפקידם הרשמי הוא תיאום בין הצוות הישראלי לצוות הסיני שמלווה אותם בפרויקט, תוך גישור על פערי השפה והמנטליות, אך במרכז יש גם מי שרואים בצוות הסיני גורם מפקח, שמעביר מידע על ההתקדמות בישראל לצוות בסין. "המידע תמיד זורם רק בכיוון אחד: מישראל לסין ולא להפך וכל ההחלטות מתקבלות שם", טען עובד לשעבר.

רישיון הייצוא בוטל

כבר בשלב מוקדם יצרו מלובני וסנדרוביץ, שפרש לפני מספר שנים מהמרכז וכיום מנהל חברת ייעוץ, קשרים עם גורמים בהנהלת וואווי והצליחו להלהיב אותם בנוגע לחדשנות הישראלית. במרכז מתגאים בשורת פיתוחים משמעותיים עבור וואווי, כמו מסד נתונים בענן ששולף מידע פי כמה יותר מהר מזה של אורקל. פיתוח אחר שהתחיל בישראל הוא סט הכלים שמאפשר למפתחים לבנות ולבדוק אפליקציות שירוצו על הענן של וואווי.

נכון להיום, וואווי מחזיקה ב-18% משוק הענן הציבורי בסין והיא מנסה להתחרות במובילת השוק עליבאבא, שלה נתח של 37%. חלק מהתחרות הזו היא על התוכנות והשירותים שמספקים העננים השונים. "צריך להבין שהיסטורית וואווי היא חברה שרגילה למכור קופסאות וציוד פיזי. היא לא ידעה בכלל איך לספק שירותי תוכנה בענן (SAAS) ומי שעזר לה בזה היו המרכזים מסביב לעולם", אומר מקורב לחברה.

פרופיל העובדים הישראלים בטוגה נחשב גבוה ורבים מהם בעלי תארים במדעים או בהנדסה מהאוניברסיטאות המובילות. טוגה ידועה כמי שמשלמת שכר גבוה מאוד ומחלקת מענקי חתימה נדיבים למדי ביחס לשוק, מה שהרגיז בעבר לא מעט חברות ישראליות שאיבדו לה עובדים.

סקירת חשבונות הלינקדאין של העובדים בטוגה ומודעות הדרושים שמפרסמת החברה חושפים את מגוון התחומים בהם עוסק המרכז, שכוללים אחסון בענן, רכב, בלוקצ’יין, ראייה ממוחשבת, מאגרי נתונים, אבטחת מידע וגם וידיאו. חלק מהתחומים שמופיעים יכולים להיחשב לרגישים, כמו מחשוב עתיר ביצועים או בשמו הסקסי יותר - מחשוב על (HPC).

מחשוב על הוא מקור לתחרות אסטרטגית עזה במיוחד בשנים האחרונות בין ארה"ב לסין. אולם מקורבים לטוגה מדגישים כי במרכז מסרבים בתוקף לקבל פרויקטים שיכולים להיחשב לטכנולוגיה דו-שימושית, כלומר פיתוחים שאפשר להסב לשימוש צבאי, וגם בנוגע למחשוב-על פועלים רק בטווח המותר. בנוסף, טוגה מפוקחת על ידי משרד הכלכלה וצריכה לקבל רישיון יצוא על טכנולוגיות שיכולות להיות מומרות לשימוש צבאי כלשהו. לפחות במקרה אחד, כך נודע לגלובס, בוטל רישיון הייצוא של טוגה על טכנולוגיה מסוימת. בתגובה החליטה וואווי להעביר את פיתוח הטכנולוגיה לבריטניה, שם חוקי הייצוא מקלים יותר.