בשבוע שעבר הודיע משרד התחבורה על פתיחתו של נתיב תחבורה ציבורית חדש על כביש 20, נתיבי איילון. הנתיב יעבור בין מחלף השלום בצפון ועד וולפסון בדרום, לרבות חיבור בין הכביש לכביש 1 לירושלים, אותו חנכה שרת התחבורה מרב מיכאלי ביום ראשון. למעשה, מדובר בתוספת נתיב חדש שלא היה קיים קודם לכן במסגרת פרויקט הנתיבים המהירים, שאורכם כ-90 ק"מ בין שפיים לראשון לציון.
נתיבי "חנה וסע" ואגרה למכוניות פרטיות
במסגרת נתיבים אלו, יופעלו שאטלים מחניונים "מהגדולים בסוגם בעולם", כהגדרת משרד התחבורה. החניונים יכללו 12 אלף מקומות חניה, אך מדובר במספר זעיר ביחס למספר הרכבים שעוברים בכביש מדי יום ועומד על למעלה ממיליון. על כן, התוכנית סובלת מביקורת לפיה היא מעודדת נסיעה ברכב הפרטי וללא תועלת משמעותית בפועל. מנגד, החניונים יאפשרו גישה לתושבי פרברים בצפון ובדרום המטרופולין שאין מהם תחבורה ציבורית נאותה למרכז המטרופולין.
בעתיד, בנוסף לשאטלים תופעל על הנתיבים תחבורה ציבורית וכלי רכב יורשו בנסיעה עליהם בתשלום אגרה שתקבע בהתאם לביקושים כשלדברי החברה, הנסיעה בהם לא תרד מ-80 קמ"ש.
בינתיים, בשל הקדמה בלוחות זמנים, התשתית עומדת מוכנה. על כן, הוחלט במשרד התחבורה לפתוח אותה לשימוש התחבורה הציבורית בלבד, עד להשלמת הפרויקט בשנת 2025. עד לתחילת חודש ספטמבר, יפתח הכיוון הנגדי בכביש בין וולפסון לשלום שיפעל כנתיב פלוס ויתחבר לפרויקט הקיים. ובמילים אחרות, נהג ושני נוסעים ברכבו יוכלו אף הם לנסוע על הנתיב הייעודי.
מדובר בנתיב תחבורה ציבורית חדש שיועיל לחלק ממשתמשי התחבורה הציבורית. על הנתיב שיפתח ייסעו סך הכל כ-50 אוטובוסים מדי שעה, שכוללים אוטובוסים בשירות הסדיר ושאטלים שמגיעים מחניון שפירים דרך הנתיב המהיר ונשפכים לתוך הפקק באיילון.
קידום נתיבים לתחבורה הציבורית יכולה להיות אפקטיבית אף בצווארי הבקבוק התנועתיים. לשם השוואה, ברחוב אלנבי בתל אביב, שבו יש נתיבי העדפה, חולפים מדי שעה כ-180 אוטובוסים. גם העובדה שמדובר על תוספת תשתית יקרה בעלות מיליארדי שקלים, במקום הסבת נתיב המשמש את הרכב הפרטי לתחבורה הציבורית פוגעת בהעדפה. כדי לייצר תחבורה ציבורית איכותית, עליה להתחרות ברכב הפרטי מתוך תשתית הכבישים הקיימת.
בעיית האכיפה שטרם נפתרה
גם תוכנית האכיפה שנקבעה הינה חלקית בשלב זה - אין עדיין צפי להתקנת מצלמות על הנתיב ויחידת האכיפה של משרד התחבורה תתחיל לפעול רק בשנת 2023. בינתיים, האכיפה נתונה בידי המשטרה כפי שנעשה, בהצלחה חלקית, ביתר נתיבי ההעדפה הבינעירוניים בישראל.
אכיפה כזו מבוצעת על ידי יחידת האופנוענים של המשטרה, ובדברי ההסבר לתקציב המדינה טענו משרדי האוצר והתחבורה שכיום האכיפה נגד רכבים פרטיים המשתמשים בנתיבי התחבורה הציבוריים אינה מספקת או אפקטיבית. ואכן, על פי דוח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, מספר דוחות התנועה שרושמת המשטרה בנסיעה על נת"צים הינו מועט, כך שמתחילת שנת 2021 ועד לחודש ספטמבר של אותה שנה, כ-4,700 מתוך 8,000 דוחות נרשמו בכבישים בינעירוניים. גם בשנים לפני כן, 2020 ו-2019, מספר הדוחות היה מצומצם - 4,700 ו-3,000 דוחות בהתאמה.
במסגרת תכנית החירום לטיפול במשבר התחבורה שהעבירה הממשלה לאחרונה, הוצע להגדיל את מספר תקני האופנוענים להגברת האכיפה. אולם, קיים ספק עד כמה היא תועיל, במיוחד בכיוון הנגדי שבו האכיפה תהיה מסובכת יותר - שכן שם תותר נסיעה של כלי רכב פרטיים עם מספר נוסעים מסוים.
יחד עם זאת, ועל אף המגרעות, מדובר בפתרון ביניים לשלב זה, שכן הנתיבים כבר מוכנים ואין תועלת בכך שיעמדו ריקים או שיתווסף נתיב תנועה נוסף לרכב הפרטי עד להשלמת הפרויקט בשנת 2025, בשעה שהמדינה מנסה לעודד נסיעות בתחבורה הציבורית.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.