בדרך ללבנון: משלוח תבואה ראשון מאוקראינה יצא מאודסה

פרויקט אבטחת משלוחי התבואה האוקראינים יוצא לדרך: הבוקר (ב') עזבה ספינת המשא הראשונה בשיירה באופן בטוח. מדובר בספינת "רזוני", ששטה עם דגל סיירה לאון, ויצאה מאודסה ללבנון. הספינה יצאה לדרכה ב-09:15, 45 דקות לאחר מועד היציאה המקורי, ועל סיפונה כ-26 אלף טונות תירס. הספינה צפויה להגיע למים הכלכליים של טורקיה מחר ב־15:00 שעון ישראל. היא תיבדק באיסטנבול, ומשם תמשיך לנמל טריפולי בלבנון.

היותה של לבנון היעד הראשון לחיטה האוקראינית מהווה פרט פיקנטי בפני עצמו, שהרי התביעה הלבנונית הורתה על החרמת הספינה "לאודיסאה", שעגנה בנמל טריפולי לאחר שהועמסה שעורה וקמח חיטה החשודים כגנובים מאוקראינה. לפי השגרירות האוקראינית בביירות, קמחי החיטה והשעורה הועמסו על הספינה בעיר פיאודוסיה שבחצי האי קרים, אשר נמצא תחת כיבוש רוסי כבר ממרץ 2014. מקור הסחורה על הספינה שעגנה בלבנון ביום רביעי האחרון, לפי האוקראינים, הוא מהאזורים זפורוז'יה, מיקולאייב וחרסון בדרום-מזרח אוקראינה.

למעשה, האוקראינים מאשימים את רוסיה בגניבת חצי מיליון טונות תבואה משלושת המחוזות הללו. "הספינה תישאר מעוכבת עד שתסתיים החקירה על מקור הסחורה", מסר התובע הכללי בלבנון, ע'סאן עואיידת, לסוכנות "בלומברג". מה שמגביר את החשד בנוגע לספינה הזו הוא זהות הבעלים שלה: חברת סוריה מאר (Syria Mar Shipping Ltd), שנמצאת תחת עיצומים אמריקאיים מאז שנת 2015 בשל קשריה לנשיא סוריה בשאר אסד. לכן, ככל הנראה תיבחן מעורבות ממשלות רוסיה וסוריה כאחד במשלוח שעל הספינה. מעבר לכך, בזמן שלבנון נערכים לאזכרה במלאת שנתיים לפיצוץ בנמל ביירות שבו נהרגו 218 איש, אתמול קרסו מכלי הסילו לחיטה, שהפכו לסמלי הפיצוץ.

התלות באוקראינה

התבואה האוקראינית היא משמעותית מאוד ללבנון, שנמצאת בחדלות פירעון. לפי נתוני ארגון הבריאות העולמי, 81% מהחיטה המיובאת ללבנון ב-2020 הייתה מאוקראינה. למורת רוחם של בכירי ביירות, התלות הזו התפתחה רק בשנים האחרונות, שהרי בשנת 2019 - לא פחות מ-52.2% מהחיטה המיובאת ללבנון הגיעה בכלל מרוסיה.

פלישתה של רוסיה לאוקראינה היוותה מכה אנושה להכנסותיה של קייב מהתבואה. לפי נתונים מעודכנים שהתפרסמו אודות יצוא התבואה האוקראינית מתחילת שנת השיווק 2022/2023 (קרי, יולי 2022 עד יוני 2023) הגיעה עד ל-29 ביולי ל-1.405 מיליון טונות, צניחה של 43.1% (1.066 מיליון טונות) ביחס לתקופה המקבילה אשתקד. פילוח 1.405 מיליון טונות שיוצאו השנה כולל 325 אלף טונות חיטה, 131 אלף טונות שעורה ו-941 טונות תירס. בחינת יצוא הקמח מצביעה על מגמה מדאיגה לא פחות מבחינת קייב. יצוא הקמחים מכל הסוגים התרסק בעקבות המלחמה בפי שלושה (7,300 טונות) ל-3,600 טונות בלבד.

נציין כי למרות השפעות פלישת רוסיה לאוקראינה ב-24 בפברואר, את שנת שיווק התבואה 2021/2022 סיימה קייב במגמה חיובית באופן יחסי. היא סיימה עם היקף יצוא תבואה של 48.508 מיליון טונות, 8.5% יותר (או 3.79 מיליון טונות) משנת השיווק הקודמת, שהושפעה מאוד מפרוץ מגפת הקורונה.

נשיא אוקראינה ולודימיר זלנסקי ואנשיו עדיין חוששים כי רוסיה תבצע פרובוקציה נוספת שתמנע חידוש רציף של יצוא התבואה מהנמלים, על אחת כמה וכמה בהתחשב בעובדה שהמלחמה נמשכת כל העת. אתמול, נהרג בעיר מיקולאייב אחד מעשירי אוקראינה - אלכסיי ודאטורסקי, שעסק בתחום התבואה, ופורבס העריכו את הונו בשנת 2020 ב-450 מיליון דולר. לפי קייב, אלכסיי (74) ורעייתו ראיסה נהרגו מפגיעה ישירה של טיל בביתם.

"לא מן הנמנע שהסכם יצוא החיטה מאוקראינה הוא אפיזודה חולפת"

"ההסכם בין רוסיה לבין אוקראינה עשוי לאותת על מגמת שיפור במהלכים הבינלאומיים במלחמה, אבל עדיין צריכים לקחת את זה בפרופורציות נכונות", אומרת לגלובס ד"ר ענת הוכברג־מרום, חברת תנועת הביטחוניסטים ומומחית גיאופוליטית למשברים בינלאומיים. לדבריה, בכל הנוגע למשבר הביטחון התזונתי העולמי צריכים לשים דגש על המתרחש באפריקה. "יש יותר מ־180 מיליון איש רעבים באפריקה", מציינת ד"ר הוכברג־מרום. "לא מן הנמנע שהסכם יצוא החיטה מאוקראינה הוא אפיזודה חולפת, ובמישור הבינלאומי מול פוטין צריכים להיות זהירים מאוד ולקוות שהרוסים לא יפציצו את נמל אודסה ואת יתר הנמלים האוקראיניים בים השחור".

ד"ר הוכברג־מרום מוסיפה כי מדינות המערב מעורבות מאוד באירועים האחרונים. "סוגיית הספינות שמשייטות ברחבי העולם ומבריחות מוצרים חקלאיים היא ידועה, והספינה שנלכדה בנמל טריפולי אינה הראשונה שנתפסת. ככלל, מדינות המערב מנסות להפחית את ההשפעה הקשה שיש לרוסיה בנושא הזה. בתחום החיטה, המלחמה השפיעה מאוד על מדינות נוספות באזור, ולא רק על לבנון. סוריה ומצרים, למשל, תלויות ברוסיה ובאוקראינה עבור 85%-90% מהחיטה שלהן. בסופו של דבר, כלל ההתרחשויות בעולם קשורות אלו באלו באפקט דומינו. מה שקורה במזרח אירופה משליך על המזרח התיכון, והאירועים במזרח התיכון על אפריקה - ולהיפך. כעת, אפקט הדומינו יקבל תאוצה משמעותית יותר".