אופטימיות זהירה: צפי לחידוש השיחות הישירות במחלוקת הגבול הימי עם לבנון

ישראל ולבנון קרובות להסכמה על חידוש השיחות הישירות לקביעת הגבול הימי ביניהן. השיחות יתקיימו ככל הנראה בנאקורה עם תיווך פעיל של האמריקנים, לאחר חילופי מסרים והצעות בין שני הצדדים. לאחר פגישתו של המתווך האמריקני עמוס הוכשטיין, עם הנשיא, ראש הממשלה ויו"ר הפרלמנט בביירות הוא הגיע לישראל ונפגש הלילה עם ראש הממשלה יאיר לפיד ועםאנשי הצוות העוסקים במו"מ.

לפי מקורות מדיניים, חלה התקרבות של ממש בעמדות הצדדים בעקבות הצעת ישראל שהוגשה אמש ללבנון. עדיין לא סגור אם השיחות תימשכנה במתכונת הזו של דילוגים של הוכשטיין בין ביירות לירושלים או כפי שהציעה ישראל בשיחות ישירות בנאקורה עם נוכחות של אנשי האו"ם והתיווך האמריקני.

הוכשטיין אמר אתמול בראיון בלבנון כי הפערים צומצמו וכי הוא אופטימי.

 הוכשטיין, יועצו של הנשיא ביידן לענייני אנרגיה ביקר כבר כמה פעמים בלבנון בניסיונות התיווך והפעם נפגש עם הנשיא מישל עאון, ראש הממשלה נג'יב מיקאטי ויו"ר הפרלמנט נביה ברי הנחשב מקורב לחיזבאללה. ההשתתפות הנרחבת הזו מעידה על קונצנזוס בהנהגת לבנון ואולי אפילו הסכמה עקיפה של חיזבאללה למהלך התיווך.

ביום חמישי פרסמנו בגלובס כי חיזבאללה לצד הצהרות לוחמניות יורד אט אט מהעץ, ואם המשא-ומתן יצליח אף ינכס לעצמו את ההישג "בזכות" איומיו על ישראל לכאורה. לגלובס נודע כי ההצעה הישראלית כוללת פניה לחידוש המשא-ומתן בין המדינות בנאקורה (ראש הנקרה) בחסות האו"ם וארה"ב, והצפי הוא כי לבנון תיענה בחיוב בקרוב. 

ההצעה הישראלית: אפשרות ללבנון להתחיל בפיתוח שדה הגז צידון 

הצעה הישראלית נמסרה ביום שלישי בשבוע שעבר בפגישה שהתקיימה בין הצוות הישראלי שכלל בין השאר את אודי אדירי מי שהיה מנכ"ל משרד האנרגיה ומופקד על המשא-ומתן בסוגיה הזו ואייל חולתא ראש המטה לביטחון לאומי, לבין הוכשטיין וברט מקגרק, יועצו של ביידן לענייני המזרח התיכון.

לפי מקורות אמריקאים, בפגישה היום (ב') הוכשטיין הציג את הפתרון הישראלי למחלוקת וזכה לתגובה חיובית כללית מצד הלבנונים. ההצעה הישראלית, שזו הפעם הראשונה בה הוצעה לבנון מראשית המחלוקת, מפורטת למדי וכוללת בתוכה את האפשרות ללבנון להתחיל בפיתוח שדה הגז צידון (שהלבנונים מכנים קאנה) שדה שמשתרע הן בשטח לבנון הן בשטח המחלוקת והן בשטח ישראל. ההצעה הישראלית מתייחסת רק לדרישה הלבנונית הראשונה לקו הגבול, ולא למאוחרת יותר שהיוותה קו מתריס במכוון כדי לכלול את שדה כריש הישראלי. הסכמה על הגבול הימי ופיתוח שדה צידון יאפשרו ללבנון לפתח שדות גז ונפט אחרי במים הכלכליים שלה, ולסייע לה בפתרון המשבר הכלכלי החמור שאליו נקלעה. בישראל מדגישים כי אם ימשך איום חיזבאללה על השדות שלנו, לא תהיה היתכנות לפיתוח שדה לבנוני כלשהו.

עמדת חיזבאללה בסוגיה היא ללכת עם ולהרגיש בלי. הארגון עומד בביקורת לבנונית וערבית גוברת והולכת בשל אחריותו למצבה של לבנון, ולכן מנסה להיראות כמי שפועל לקדם את פיתוח שדות הגז, על ידי אילוצה של ישראל לוותר במחלוקת הגבולות. לכן פרסם אתמול עוד סרטון איום על שדות הגז הישראלים. אבל מנגד מאפשר את התמשכות המשא-ומתן על אף היותו של הוכשטיין ישראלי לשעבר, עובדה שבעבר ביקר נאסראללה בחריפות, ובסופו, אם יצליח, הוא צפוי לנסות לגזור קופון. בפועל חיזבאללה היה זה שטירפד את המשא-ומתן הקודם עם ישראל, ואיומיו על שדות הגז הישראלים, גרמו למתיחות ולאיומים ישראליים נגדיים כי לבנון תחזור לתקופת האבן במקרה של תקיפת חיזבאללה. נזכיר שישראל לא הגיבה ממשית לשליחת שלושת מל"טי הצילום של חיזבאללה לעבר כריש. המל"טים יורטו באוויר ליד חופי לבנון ולא היוו איום. לגלובס נודע כי האיפוק הישראלי נבע בין השאר מפניה אמריקאית ובינלאומית.

עוד גורם המעורב בסוגיה היא צרפת המבקשת להכניס לפיתוח השדות את חברת האנרגיה שלה "טוטאל" שהיא האמורה לקבל את הזיכיון לפחות לשדה צידון ובהמשך לשדות אחרים. לפי מקורות מדיניים הסוגיה עלתה גם בפגישת נשיא צרפת מקרון וראש הממשלה לפיד.