האם המשקיעים צפויים להרים את השווקים בכוחה של חשיבה חיובית בלבד?

כוחו של הסנטימנט להשפיע על השווקים הוצג במלוא עוזו בשבוע האחרון, כשמשקיעים יצאו מהעגמומיות וקלטו קרני שמש חמימות, אפילו כשהתמונה הכללית נותרה מעוננת.

החשובה מבין נקודות האור הייתה הפרשנות שניתנה לדברים שאמר יו"ר הפדרל ריזרב, ג'רום פאוול, ביום רביעי אחרי שהבנק המרכזי (הפד) העלה את הריבית בארה"ב ב־0.75%. הנגיד פאוול סוף סוף הפסיק לספק תחזיות לגבי צעדי הפד בהמשך, נמנע מלהבטיח שניתן יהיה להתחמק ממיתון, וכשנשאל על קיצוצי ריבית בשנה שתבוא - הפנה באלגנטיות לתחזית הפד מהחודש שעבר שבה נכתב כי הריביות ימשיכו לעלות ב־2023.

השווקים התעלמו מכל זה - כל מה שהם שמעו היה ההכרה של פאוול בכך שנראה שהכלכלה אכן מאטה קצב (אם כי הוא הטיל ספק ברמת הדיוק של נתוני תמ"ג). בתגובה, תשואות האג"ח ירדו ומדד נאסד"ק  עלה ב־4%, העלייה הגדולה ביותר ביום אחד מאז הזינוק אחרי המגפה באפריל 2020, כשהמשקיעים מהמרים על הורדות ריבית מהירות יותר בשנה הבאה ממה שכבר צפו. השווקים נלחמים נגד הפד.

משקיעים חיפשו חדשות טובות בנרות, מאחר שנעשו כל כך מדוכדכים, והדכדוך הזה גרם השנה לירידה במחירי מניות, אבל גם הביא לכך שכדי שהם יירדו עוד, נדרשות חדשות אפילו רעות יותר. כשהכול קודר, אפילו סדק בין העננים יכול להיראות כמו שחר של יום חדש.

משהו דומה קרה בדוחות הרבעוניים של חברות הטכנולוגיה הגדולות שפורסמו בימים שקדמו. אלפבית  (גוגל לשעבר) אכזבה גם בשורת הרווחים וגם בהכנסות, תוצאה שלרוב מובילה לירידה במחיר המניה. אך במקום זה, משקיעים התמקדו בנתוני הפרסום במנועי חיפוש - נקודת אור בודדת בדוח עגום למדי.

וגם הנקודה זו לא הייתה בוהקת במיוחד: הפרסום בגוגל עקף את התחזיות רק ב־0.9%. אך זה הספיק כדי להקפיץ את המניה ב־5%. כנראה כי משקיעים התכוננו לנתונים עוד יותר גרועים ממה שחזו האנליסטים בוול סטריט, כך שלא נדרש הרבה כדי לרצות אותם. מיקרוסופט  אכזבה ברווחים ובמכירות בכל הפעילויות שלה, אבל משקיעים התעלמו מהדוח והתרכזו בתחזית האופטימית, וביחד שתי המניות הללו עזרו להרים את השוק כולו.

סנטימנט טהור לא יספיק כדי לשמר את העליות הקלות בשוקי המניות

זה נשמע כמו טירוף, להתעלם מהמציאות ולשמוע רק מה שרוצים. אבל יש סיבה טובה שכך בדיוק נוהגים השווקים: אכפת להם ממה שמהווה חידוש, לא ממה שכבר התכוננו אליו. וכשהמשקיעים פסימיים, מן הסתם הם מצפים לחדשות רעות.

לפי סקרים, מצב-הרוח בקרב המשקיעים בדיוק החל להשתפר מרמות מאוד נמוכות בחודש שעבר. על פי האיגוד האמריקאי של משקיעים פרטיים יש עדיין יותר דובים משוורים; כמו כן מנהלי קרנות מודאגים החזיקו ברמות המזומנים הגבוהות ביותר מאז פיגועי ה- 11/9 בשנת 2001, לפי סקר של בנק אוף אמריקה מוקדם יותר החודש, והיו אפילו פחות מוכנים להסתכן מאשר אחרי קריסת ליהמן ברדרס ב־2008.

בשוק האופציות, הביקוש היחסי לאופציות רכש (put) שמגנות מפני ירידת מחירים, הרבה יותר גבוה מאשר בפריחה שהייתה אחרי הקורונה, אם כי מעט פחות גבוה מכפי שהיה בחודש שעבר. אפילו אנליסטים בוול סטריט ממהרים להוריד את תחזיות הרווחים, אחרי שרוב השנה העלו אותן.

השאלה היא אם המשקיעים ימשיכו להסתכל על חצי הכוס המלאה. מצב-הרוח עדיין די שפוף, כך שיכול להיות שימשיכו למצוא סיבות לקנות במשך זמן מה. אבל לגבי העלייה במחירי מניות - כפי שמשקפים הנאסד"ק שעלה ב־17% מהשפל שלו באמצע יוני ומדד S&P 500 שעלה ב־14% - כדי לשמר את זה סנטימנט טהור לא יספיק. משקיעים יצטרכו להיות צודקים, וגם שהפד יהיה טועה, לגבי מה בכוונת הבנק המרכזי לעשות בשנה הבאה.

השביל הצר שיאפשר לחמוק ממיתון

זה אפשרי. יש נתיב צר שיהיה מעולה לשווקים, שבו האטה בביקוש העולמי ותיקון של שרשראות האספקה מורידים אינפלציה במהירות; עקב כך הפד עובר מהעלאת ריבית להפחתתה בזמן הנכון כדי להימנע ממיתון עמוק; והחששות של היום מתגלים רק כ"האטה של אמצע המחזור".

אני עדיין מקווה שהמיתון הטכני הנוכחי, עם תמ"ג שהתכווץ במשך שני רבעונים רצופים, לא יהפוך לבעיה עמוקה יותר, אך אני רחוק מלהיות משוכנע ששינוי כיוון של הפד בזמן הוא התוצאה הסבירה ביותר. מה שאני די בטוח לגביו הוא שבלי נחיתה רכה, הראלי האחרון בשוקי ארה"ב שהונע על ידי סנטימנט, ידעך וייראה כמו עווית שרירים של חתול דרוס.