האוצר מזעזע את עולם כרטיסי האשראי: מחייב את ישראכרט וכאל לחלוק ברווחי הסליקה של אמריקן אקספרס ודיינרס

שבועות ספורים אחרי שנאלצה להתיישר עם התנאים בשוק כרטיסי האשראי, ולאבד את התנאים המיטיבים שהיו לה בהסכם התפעול מול בנק הפועלים - יחד עם עשרות מיליוני שקלים בשנה, קיבלה ביום שני ישראכרט בשורה נוספת שבוודאי הייתה שמחה לוותר עליה.

מנכ"ל משרד האוצר, רם בלינקוב, הודיע לחברה כי בעקבות עבודה שנעשתה על ידי צוותים מטעם המשרד, הוחלט לבטל את הבלעדיות שממנה היא נהנתה עד עתה בגין פעילות הציבור בכרטיסי אמריקן אקספרס, והחלטה דומה נמסרה גם לחברת כאל, המחזיקה במותג דיינרס.

הבשורות הטובות מבחינת ישראכרט וכאל הן כי האוצר לא הלך עד הסוף עם השינוי, ואפשר להן להישאר הסולקות הבלעדיות של שני המותגים, תוך שהוא מאפשר לחברת כרטיסי האשראי השלישית, מקס, לסלוק בבתי עסק כרטיסי אמריקן אקספרס ודיינרס תחת הגדרה של מאגד, או במונח המקצועי "סולק מתארח".

עם זאת, כתוצאה מהשינוי, הן ייאלצו לחלוק עם מקס את העמלות בגין שימוש באותם כרטיסים, הכנסות שעד עתה נמנעו ממקס. בשורה נוספת עבורן היא שמעתה הן יוכלו לסלוק את הכרטיסים של המתחרה, כלומר ישראכרט תוכל לסלוק כרטיסי דיינרס ואילו כאל תוכל לסלוק כרטיסי אמריקן אקספרס.

ההערכות בשוק הן, כי מדובר באובדן של מיליוני שקלים בודדים עבור ישראכרט וכאל. נתוני 2021 מגלים כי אשתקד הרווח הנקי השנתי של אמריקן אקספרס עמד על 43 מיליון שקל, והוא גולם במלואו ברווח השנתי של ישראכרט, שהסתכם ב-319 מיליון שקל, כך שהיווה כ-13.4% מהרווח של חברת כרטיסי האשראי. הרווח הנקי של דיינרס הסתכם ב-34 מיליון שקל, והוא הועבר לרווחי כאל שעמדו אשתקד על 271 מיליון שקל, כלומר 12.5% מהרווח של כאל.

כרטיסי פרימיום עם עסקאות בהיקפים גבוהים

מדובר למעשה בשינוי של חוק הסליקה משנת 2012, אשר הגדיר מנפיק המחזיק 10% או יותר משוק כרטיסי האשראי כ"מנפיק גדול", וקבע כי עליו לאפשר לסולקים אחרים לסלוק עסקאות שבוצעו בכרטיסיו. נכון להיום, אמריקן אקספרס ודיינרס מחזיקות יחד בכ-9% ממצבת הכרטיסים הקיימים, ומתוך כ-10.5 מיליון כרטיסי פעילים בישראל, כ-800 אלף הם כרטיסי אמריקן אקספרס ו-450 אלף הם כרטיסי דיינרס.

למרות זאת, חלקם של שני המותגים במחזור העסקאות הארצי מהווה כ-12%, מתוכם כ-7% אמריקן אקספרס ו-5% דיינרס, כלומר יותר מחלקם במצבת הכרטיסים הפעילים. הסיבה לכך היא שמדובר בכרטיסי פרימיום, כלומר כאלה הנמצאים בשימוש של לקוחות מבוססים יותר, ולכן היקף העסקאות המבוצעות באמצעותם גבוה יותר.

נוסף על כך מהווים כרטיסים אלה על פי הערכות כ-25% מהעלויות של בתי העסק, מאחר שהעמלות המשולמות בגין השימוש בהם גבוהות יותר, ויכולות להגיע גם ל-2% מכל עסקה, יותר מכפול מהעמלה הממוצעת בשוק, העומדת על 0.8%, בעיקר אצל עסקים קטנים שלא נהנים מכוח מיקוח גדול כפי שיש לרשתות הגדולות. הערכות בשוק מדברות על כך שהעלות הנוספת המושתת על בתי העסק כתוצאה מהעמלות הגבוהות מגיעה לכדי 200 מיליון שקל מדי שנה.

מכיוון שבשני המותגים נהנו ישראכרט וכאל מבלעדיות אל מול בתי העסק, העמלה כולה הגיעה לכיסן, בניגוד לעסקאות הנעשות באמצעות כרטיסי מאסטרקארד וויזה, שהינם מותגים פתוחים ובגינם חברות כרטיסי האשראי משלמות עמלת סליקה צולבת של 0.5% למנפיקי הכרטיסים, קרי לבנקים או למועדוני הלקוחות.

"למנפיקים יתרון משמעותי על סולקים אחרים"

כדי להקל על בתי העסק, החלו בחודשים האחרונים צוותים של משרד האוצר לבחון האם להמליץ לשר האוצר להפעיל את הסמכות המוקנית לו בחוק לשנות את המצב.

"מהבחינה שנערכה עולה שפעילותם של המנפיקים במותגים הסגורים (אמריקן אקספרס ודיינרס, ר' ו') נשענת באופן מהותי על שירותים הניתנים להם על ידי המנפיקים השולטים בהם (ישראכרט וכאל, ר' ו')", כתב בלינקוב במכתב שנשלח לחברות. "למנפיקים אלו יתרון משמעותי לעומת סולקים אחרים, שכן ביכולתם לרכז עבור בתי העסק את שירותי הסליקה במקום אחד. בנוסף, נראה שבמצב הנוכחי לבעלי השליטה במנפיקים הסגורים יתרון מבני, מאחר שהם מחזיקים במנפיקים הפועלים במותגים הסגורים שאינם פתוחים לסליקה צולבת".

למרות זאת, באוצר בחרו כאמור בפתרון ביניים, שלא לפתוח את אמריקן אקספרס ודיינרס לסולקים נוספים במלוא מובן המילה. "הפעלת סמכות השר היא התערבות משמעותית באופן הפעילות של שוק כרטיסי החיוב, שכן היא תוביל להפרדה של פעילותם של המנפיקים במותגים הסגורים מהמנפיקים השולטים בהם. לפיכך, בנסיבות הקיימות, אני סבור שניתן להסתפק בשלב זה בדרך פעולה חלופית, שמחד תאפשר קידום התחרות בסליקת עסקאות בכרטיסי חיוב, ותבטל את היתרון המבני, ומאידך תהיה בעלת השפעות מצומצמות יותר על מבנה השוק הקיים", הסביר מנכ"ל המשרד.

אולם פתרון הביניים הזה קצוב בזמן. באוצר הקצו לשוק כרטיסי האשראי 120 יום לחתום על הסכמים חדשים. "ככל שמנגנון זה לא ייצא לפועל, בין היתר בשל קשיים שאותם יערימו המנפיקים הסגורים על הסולקים האחרים, ההצדקה לשימוש בסמכות השר תגבר. אם הסיבה תהיה נעוצה בקשיים שיערימו הסולקים האחרים, נראה בכך הוכחה שהמצב בשוק לא מייצר יתרון מבני מהותי לבעלי השליטה במנפיקים במותגים הסגורים".

רון פאינרו, מנכ"ל מקס, שם עמלו רבות כדי להביא לשינוי, כבר הודיע כי "נפעל בהקדם לחתום על הסכמי סליקה עם אמריקן אקספרס ודיינרס בתקווה שההסכמים יאפשרו לנו להוריד מחירים במהרה לבתי העסק". לדבריו, תחרות תמיד טובה ועדיפה על מצב שבו רק שחקן אחד מחזיק בבלעדיות, והמחויבות של שר האוצר היא לתמוך בפתיחת השוק לתחרות קריטית להורדת יוקר המחייה.

מי שעוד מיהרו לברך הם בעלי העסקים. שחר תורג'מן יו"ר התאגדות רשתות המסחר והאופנה בלשכת המסחר, אמר כי "שנים רבות אנחנו מלינים על העובדה שישנו כשל בשוק עמלות הסליקה בעקבות מונופולין שיש לישראכרט וכאל. מדובר במהלך שיתרום להורדת עמלות על בתי העסק, ובכך יסייע גם להורדת יוקר המחיה בישראל. מוטב מאוחר מאף פעם".

ישראכרט: "יישום המתווה עשוי להביא לירידה בהכנסות"

בדיווח שלה לבורסה ציינה ישראכרט כי היא בוחנת את השלכות המהלך האפשריות על עסקיה. "להערכתה הראשונית של החברה, יישום המתווה עשוי להגביר את תחרות הסליקה במותגים הסגורים, ועשוי להביא לירידה בהכנסות פרימיום אקספרס (חברה בת שבאמצעותה נעשית סליקת אמריקן אקספרס). מאידך גיסא, יישום המתווה יביא להרחבת כיסוי המותגים כאמור בשוק הסליקה לבתי עסק נוספים".

המשמעות של השינוי שמוביל האוצר על הכנסות ישראכרט תלויה בשאלה עד כמה הוא באמת יצליח להוזיל את העמלות עבור בתי העסק. בהנחה שהסכמי המאגדים יהיו דומים להסכמים הקיימים כיום, השינוי שנכפה על ישראכרט לא צפוי להיות מהותי מבחינת הכנסותיה, כל עוד היא תצליח להגדיל את מספר בתי העסק שיאפשרו מעתה שימוש בכרטיסי אמריקן אקספרס, דווקא באמצעות המתחרות שלה. לעומת זאת, חלוקה עם צד שלישי בעמלות, בוודאי אם הן יהיו נמוכות משמעותית בשל תחרות גוברת, כבר תהיה משמעותית יותר.