הממונה על שוק ההון משה ברקת הודיע במפתיע על פרישה שנה לפני תום הקדנציה

הממונה על שוק ההון, ד"ר משה ברקת, החליט במפתיע כי הוא מבקש לסיים את הקדנציה שלו כבר בעוד חודשיים, יותר משנה לפני המועד המתוכן. ברקת הודיע היום (ג') לשר האוצר אביגדור ליברמן על רצונו לסיים את תפקידו בתום 4 שנים ולא באוקטובר 2023.

על פניו מדובר בצעד מפתיע נוכח הפעילות הענפה עליה אמון ברקת ברשות שוק ההון והיותו רגולטור המופקד על פיקוח על יותר מ-2 טריליון שקל המנוהלים על ידי הגופים המוסדיים בישראל, יותר מאשר סך הפקדונות של הציבור בבנקים. עם זאת, מלבד דורית סלינגר, שהייתה הראשונה מבין המפקחות על הביטוח שמונתה לכהונה בת חמש שנים (הייתה גם המפקחת הראשונה על רשות שוק ההון כרשות עצמאית), לא מונה מפקח לתקופה של יותר מארבע שנים, וגם ברקת אמר במשך כהונתו למקורביו כי היה מעדיף מראש לכהן בתפקיד ארבע שנים בלבד.

בנוסף, ישראל נמצאת בדרך לבחירות שיתקיימו רק בנובמבר, לאחריהן יעברו עוד חודשים עד להקמת ממשלה, אם בכלל, וזו תעמיד בראש סדר העדיפויות שלה העברת תקציב. כל שלא מן הנמנע, שברקת שזקוק לכנסת מתפקדת על מנת להעביר רפורמות גדולות, עשה את החישוב שמדובר בשנה בה הוא יהיה מנוטרל, מעין 'פול גז בניוטרל', והעדיף לסיים את הקדנציה כבר עכשיו.

גם אם היא לא הסיבה להחלטתו, הודעתו של ברקת עומדת כשברקע דיוני הוועדה למבנה הפיקוח הפיננסי בישראל, שבראשה עומד מנכ"ל משרד האוצר רם בלינקוב. בין האפשרויות שעל שולחן הוועדה, לשנות מקצה אל הקצה את המבנה של הפיקוח הפיננסי בישראל. כך, יחולקו מחדש הסמכויות בין הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון לבין רשות ני"ע, שעשויות להיות ממוזגות לרשות אחת.

"הייתה לי קדנציה אינטנסיבית ומשמעותית, במהלכה קידמנו רפורמות רבות לטובת ציבור החוסכים והמבוטחים, התמודדנו עם השלכות הקורונה בשוק ההון והביטוח, ופעלנו לחיזוק היציבות והממשל התאגידי בחברות הביטוח והגופים המוסדיים", אמר ברקת בהודעת הפרישה שלו.

החליף את סלינגר והוביל את רפורמת ביטוחי הבריאות

הוא נכנס לתפקידו בנובמבר 2018 כשהחליף את סלינגר, והצליח לשקם את היחסים שהתערערו בין הרשות לבין הגופים המפוקחים עליהם בתקופת קודמתו.

אחת הרפורמות החשובות שהוביל ונכנסה לתוקף לאחרונה, היא רפורמת ביטוחי הבריאות שמחייבת משווקים להציע למבוטחים קודם כל ביטוחים שמגנים עליהם מפני קטסטרופות רפואיות כמו השתלות, ניתוחים בחו"ל ותרופות מחוץ לסל. זאת לפני שהמשווקים מציעים ומוכרים למבוטחים ביטוחי בריאות עם כיסוי חלקי בביטוחי קופות החולים או כאלה שלא מגנים עליהם.

הוא קידם את הכנסת הדיגיטציה לעולם החיסכון הפנסיוני סביב תכנית "פנסיוני 2025" שנועדה לאפשר ל חוסכים שהגיעו לגיל פרישה לקבל מהגופים המוסדיים תמונה מלאה אודות סך הכספים שנצברו על שמם בצורה ברורה.

עם זאת, הוא היה מפקח שנוי במחלוקת. בכניסה לתפקידו הוא לקח צעד אחורה מרפורמות שונות שהובילה סלינגר ויזם שינויים שגרמו להרמת גבה בשטח. בין השינויים האלה ניתן למנות את המאבק שהוביל נגד חברת הייעוץ למוסדיים אנטרופי שמבצעת אנליזות עבור מוסדיים לשם קבלת החלטות עבור בעלי מניות באסיפות כלליות של החברות בהן המחזיקים.

רפורמה נוספת שמעוררת מחלוקת ומגיעה מבית מדרשו של ברקת, היא השינוי העמוק שהוא מציע לעשות במסלולי הפנסיה ובדמי המימון שגובות הקרנות. השינוי בא כדרך התמודדות עם נושא מגבלת ההוצאות הישירות שהקרנות יכולות לגלגל על העמיתים. בעוד שהממונה הקודמת סלינגר קבעה באופן שרירותי כי המגבלה תעמוד על 0.25%, ברקת ניסה למצוא דרך שלא להגביל את גלגול העלויות, תוך שהוא לא מאמץ חלק מההמלצות של הוועדה שהקים בעצמו בראשות הפרופ' ישי יפה לבחינת הסוגיה.

מהלך זה היווה את הבסיס לטיוטת רפורמה מעמיקה בתחום הפנסיה שנועדה ליצור בקרנות שורה ארוכה של מסלולים שנבדלים זה מזה גם בדרך ההשקעה וגם בדרך גביית דמי הניהול והעלויות מהחוסך באופן שיקשה מאוד על יכולת ההשוואה והבחירה לחוסך.

כמפקח על תחום נותני שירותי המטבע והקריפטו ברקת התמודד עם ביקורת רבה על איטיות ועיקוב במתן רישיונות לגופים הפועלים ואף חויב על ידי בג"ץ לפעול למתן רישיונות לאחר שהצטברו על שולחנו כ-2,500 בקשות שלא טופלו. אך בשנים האחרונות הבקשות טופלו והתור לקבלת רישיונות הלך והצטמצם למעט תחום הקריפטו שבו לא ניתן עדיין רישיון קבוע אחד. עם זאת ברקת פועל על מנת להשלים את ההסדרה הרגולטורית הנדרשת לשם מתן רישיונות קבועים.

היציבות במערכת הפוליטית העיבה על הקדנציה

ברקת אמנם דחף לרפורמות משמעותיות אך הוא נאלץ לא פעם לדחות אותן בשל אי היציבות במערכת הפוליטית שמנעה ממנו העברת שינויים הדורשים תיקוני חקיקה.

לצד הרפורמות שהוביל, שנותיו של ברקת בתפקיד הממונה על שוק ההון ייזכרו בין היתר בשל העמידה שלו אל מול הצמרת הבכירה של חברות הביטוח, בעיקר אלו של מגדל וכלל. בשנים האחרונות התגלעה שורה של עימותים בין ברקת לבין בעל השליטה במגדל, שלמה אליהו, בשל התערבותו של האחרון בנעשה בחברת הביטוח, כולל במינוי בכירים בחברה. בעקבות זאת הורה ברקת לאליהו לבחור היכן הוא רוצה לכהן, בחברת הביטוח או בחברת האם מגדל אחזקות, ואליהו בחר לבסוף בחברת האם. רק לאחר שאליהו עזב את תפקיד יו"ר הדירקטוריון ומינה במקומו את השופט בדימוס חנן מלצר, הורה ברקת להסיר את הפקטור, הקנס, שהוטל על ההון של מגדל ומנע מבעל השליטה למשוך דיבידנדים מתוך רווחי מגדל.

באשר למתרחש בכלל ביטוח, ברקת נאלץ להתערב בה ב-2020 כאשר יו"ר החברה דאז, דני נוה, ניסה להזיז את המנכ"ל יורם נוה. ברקת התערב ודחף למינויו של בודק חיצוני שמצא פגמים בהליך. לאחר שהסתיימה הפרשה חזר בו ברקת מאמירות קודמות לפיהן יש להפריד ולבטל כפילויות בין דירקטוריון כלל החזקות הציבורית לחברה הבת שלה כלל חברה לביטוח.

האם ימונה מחליף בתקופת בחירות?

עצם כך שברקת מתפטר בתקופת בחירות, יכולה גם להקל על שר האוצר בשאלת מינוי מחליפו, כיוון שבכל מקרה לא תהיה כנסת שתעביר רפורמות מרחיקות לכת. בנוסף, הסאגה סביב מינוי בכירים בתקופת בחירות, למרות המרחק הרב בין מינוי רמטכ"ל למינוי ראש רשות, גם אם האחרון מפקח על טריליוני שקלים, עשויה למנוע משר האוצר להמתין עם מינוי מפקח על הביטוח באופן קבוע.

אם בסופו של דבר ימונה מחליף זמני, יתכן כי הוא ימונה מתוך הרשות עצמה, או שיוצנח ממשרד האוצר לכהונה קצרה. בתוך הרשות ישנם שמונה סגנים בכירים לממונה, חלקם נמצאים ברשות מזה שנים רבות וחלקם הם מינויים של ברקת שהחליט לחזק את השורות באמצעות גיוס אנשי מקצוע מבחוץ, מהלך שעורר בזמנו תרעומת בקרב חלק מאנשי הרשות הוותיקים.

ההחלטה בסופו של דבר תהיה של שר האוצר, אביגדור ליברמן, שכפי שהוכיח בעבר יכול להפתיע גם במינוי של אדם מחוץ למערכת.

תגובות

שר האוצר, אביגדור ליברמן: ״אני מודה למשה על עבודתו המסורה והמקצועית למען שדרוג ופיתוח רשות שוק ההון ומאחל לו הצלחה רבה בהמשך דרכו״.

מנכ"ל משרד האוצר, רם בלינקוב: "משה מסיים ארבע שנים משמעותיות כיו״ר רשות שוק ההון ואני מודה לו על המחויבות שהפגין לטובת אזרחי ישראל, צמצום הבירוקרטיה ופישוט הליכים".

איתי בן זאב, מנכ"ל הבורסה לניירות ערך מסר היום: "רשות שוק ההון, הביטוח והחיסכון, בהובלתו של משה ברקת, סייעה רבות בקידום שוק ההון הישראלי, בדגש על הגדלת היצע ההשקעות מצד הגופים המוסדיים בשוק ההון הישראלי, הרחבת מוצרי ההשקעה לטובת החוסכים הישראלים, קידום התחרות והשקיפות לציבור והגדלת ההשקעות בכלכלה המקומית. אני רוצה להודות למשה על שיתוף הפעולה ההדוק ביננו ועל קיום שיח מקצועי ופתוח שנעשה תמיד על בסיס ענייני, וזאת במטרה לשכלל ולחזק את שוק ההון, כמנוע צמיחה אסטרטגי של הכלכלה הישראלית ולמען ציבור המשקיעים על כל גווניו".