מה מגלים מכתבי המשקיעים שאיבדו את כספם בקריסת צלזיוס, ומה אחריותם לכך

פרשת קריסתה של חברת צלזיוס הישראלית-אמריקאית, אחד מבנקי הקריפטו הגדולים בעולם, ממשיכה לייצר רעשים משניים. 

■ צלזיוס פושטת הרגל מציעה לסמנכ"ל הכספים הפורש 92 אלף דולר בחודש כדי שיחזור

אתר האינטרנט של השופט המנהל את הליך ההגנה מפני נושים של החברה ממשיך להתמלא בעוד ועוד מכתבים מלקוחות, הפונים ומספרים על מצבם בעקבות ההחלטה על עצירת המשיכות מבנק צלזיוס. בתוך שבועיים הוכפלה כמות הפונים ל-323 מכתבים, המפרטים את הנזקים שנגרמו למפקידים, אך אלו גם מציפים את הטעויות שעושים משקיעים, אפילו זהירים וחשדניים. נדגים עם שלושה מהמכתבים: 

1. הכסף מופקד בפלטפורמה חיצונית - אתה תלוי בפלטפורמה

ג'ין קים כותב לשופט מכתב חריף: "השקעתי בצלזיוס 632.3 אלף דולר, ועכשיו זה סיפור בארני מיידוף שוב. לא הכרתי את הנוכל הרוסי-ישראלי אלכס משינסקי (מייסד ומנכ"ל צלזיוס, א"א) והולכתי שולל. כן הייתי בקשר עם סמנכ"ל לקוחות ה-VIP, שאמר לי שוב ושוב שהחשבונות שלי הם חשבונות VIP, והם בארנק עם מפתח שהוא רק שלי. בעולם הקריפטו נהוג לומר 'המפתח שלך, הכסף שלך', כלומר אף אחד לא יכול לגעת בו. זה גם מה שהסבירו לי בחברה, ולכן לא ברור מדוע הם מתייחסים לכסף שלי כאילו הוא הופקד בחשבון רגיל.

"בנוסף, ההבטחה שנתנו לי בחברה, שאיש לא יכול לגעת לי בכסף, עומדת בסתירה להצהרה שלהם בתנאי השירות שלפיה במקרה של פשיטת רגל הזכות במטבעות היא של צלזיוס".

בסוגיית המפתח, נסביר כי ישנן שתי דרכים לשמור על הקריפטו שקניתם. הדרך הראשונה אצל גוף שממנו רכשתם או שבו השקעתם, בחשבון השקעות באותו גוף. הרבה מאוד גופים גם בארץ וגם בחו"ל פועלים בשיטה הזאת. ככלל, אם הכסף נמצא בחשבון בגוף קריפטו, הוא אצלם. במקרה כזה, אם יש פשיטת רגל, המפקידים הופכים להיות נושים של הגוף, ובסדר הנשייה הם אחרי הנושים המובטחים של החברה.

הדרך השנייה לשמור קריפטו היא בארנק אצלכם. שם הוא מוגן לחלוטין מהמתרחש בגופי מסחר כאלו ואחרים. גם ארנקים ישנם כמה סוגים: ארנקים שבהם כל המפתחות הם רק אצלכם, וכאלו שבהם יצרן הארנק שומר את המפתחות אצלו. במקרה השני, אם לעוד מישהו יש את המפתח לארנק, נהוג לומר שהקריפטו שנמצא בו - לא באמת שלכם.

במקרה שמתאר אותו קים, הכסף אולי היה בארנק שהמפתחות שלו הם אצל הלקוח, אבל הארנק עצמו לא נמצא אצלו, אלא אצל הגוף הסוחר, כאשר ככל הנראה הכספים שנמצאים בו לא מוגנים באמצעות מנגנון משפטי כלשהו, כמו נאמנות, שמחריג אותם בעת פשיטת רגל, והם הוקפאו.

לכן חשוב לשים לב: בשביל שהקריפטו יהיה שלך, גם המפתחות וגם הארנק צרכים להיות אצלך.

2. גם פנסיונרים צריכים לנהל סיכונים בהשקעות 

לקוחה בשם ג'יין סייבל כתבה לשופט כי "אני רק פנסיונרית אחת לא עשירה. איני מצפה שיהיה לך אכפת וזה לא תפקידך לדאוג לפנסיונרית זקנה, שרק חיפשה דרך להשלים את קצבת הביטוח הלאומי. פדיתי כסף מקרן הפנסיה שלי והשקעתי בצלזיוס, שמתי אצלם את כל החסכונות שלי, שהיו בבנק עד לאותה עת, ועכשיו יש לי בעיות בבית ואין לי יכולת לתקן".

בראיין קספר טוען: "יש לי 143 אלף דולר בצלזיוס, אלו רוב החסכונות שחסכו הוריי בחייהם", ואילו כריס סימפסון מספר: "סמכתי על צלזיוס בניהול החסכונות הפנסיוניים שלי, כמו רבים אחרים, ומיליוני דולרים ירדו לטמיון".

מבין המכתבים שהגיעו לשופט, רבים הם של פנסיונרים שהשקיעו בצלזיוס את כספי החסכונות שלהם.

נדגיש כי כמובן שניהול נכון של הסיכון בתיק ההשקעות צריך להביא בחשבון שקריפטו כרוך בסיכון גבוה וחשוף לתנודתיות גבוהה. כסף שמושקע בקריפטו - סיכוי גבוה שיימחק בשיעורים ניכרים. זוהי השקעה שמתאימה כדי לתבל את תיק ההשקעות, בוודאי לא לשמש האפיק המרכזי להשקעת הכספים שמיועדים למחיה. כמו כן, זוהי השקעה שמתאימה לטווחים ארוכים, לאנשים שיכולים לספוג תנודתיות ובעלי אורך רוח לתת לשווקים לעלות אחרי ירידות ולהפסדים להתקזז, כאמור לא למחיה שוטפת.

3. תשואה "בטוחה" של 17%? בטוח שהסיכון בהתאם

טענה שחוזרת כמעט בכל מכתבי המשקיעים היא: סמכנו על המייסד משינסקי כשאמר שבצלזיוס הכסף בטוח יותר מאשר בבנק. הם מתייחסים להבטחות בחומרי השיווק של צלזיוס ומשינסקי עצמו.

צריך לומר זאת במפורש: ייתכן שעולם הקריפטו מציע טכנולוגיה חדשנית, ומתאפשרים בזכותו  שירותים נוספים שלא היו קיימים, אבל ההגיון ההשקעתי שעומד בבסיס עולם הפיננסים הוא אחד, והוא לא השתנה עם הגעת הקריפטו - תמיד יש קשר בין סיכון לתשואה. התשואה היא פיצוי על הסיכון שהמשקיע לוקח.

אם בנק קריפטו מציע פיקדונות בתשואה של 17%, כאשר בבנק מסורתי מקבלים על פיקדונות תשואה של אחוזים בודדים, זה לא בגלל שהכסף בו בטוח יותר מבבנק מסורתי. זה בגלל שהתשואה נועדה להתאים לרמת הסיכון שנוטל המפקיד.