הבנקאי החרדי שרוצה להלבין את הקריפטו ועל הדרך לתת עבודה לחרדים בירושלים

ג'יל גייד מאמין גדול בהשגחה פרטית, מה שאנשים פחות דתיים ממנו היו מכנים מזל או מקריות מבורכת. הבנקאי הצרפתי-אמריקאי שהקים בנק קטן בשם קרוס ריבר (Cross River Bank) בעיצומו של המשבר הפיננסי של 2008, הפך לכוכב הלא צפוי של ההלוואות בערבות מדינה לעסקים קטנים שניתנו בארצות הברית בעקבות הקורונה, ובמרץ השנה כבר גייס 650 מיליון דולר על פי שווי של יותר מ-3 מיליארד דולר.

גם בתחום הקריפטו, שלדבריו נקרה בדרכו כמעט במקרה, הוא מאמין בכל לבו. בעוד המטבעות הקריפטוגרפיים סופגים את אחד המשברים הגדולים בתולדותיהם, גייד, המכהן גם כיו"ר הבנק, מכריז כי הוא מתכונן להפוך לבנק הקריפטו הראשון בארצות הברית: "אנחנו מתעניינים בקריפטו היום יותר מאשר לפני חצי שנה", הוא אומר, "זה מוצר טוב, עם טכנולוגיה פנומנלית. ואם הוא יהיה מפוקח, ותחת חסות של בנק כמונו, הצרכנים יהיו מוגנים".

אישור הלוואה בתוך דקות

קרוס ריבר הוא לא בדיוק בנק מסורתי, אלא מעין יצור היברידי: מצד אחד זהו בנק עם סניף אחד שבו בסה"כ כ-5,000 חשבונות עו"ש, ופעילות קטנה של הלוואות לעסקים קטנים ולנדל"ן. מצד שני, מדובר בפלטפורמה טכנולוגית עבור חברות פינטק שנהנות מהאישור הרגולטורי שלו כבנק, שחוסך להם את הצורך בהעברת כספי הלוואה ותשלומים דרך הבנקים הגדולים. בנוסף, הוא מספק להם סט של מוצרים טכנולוגיים שיודעים לדרג לווים באמצעות בינה מלאכותית, להעביר תשלומים ממקום למקום ולבצע עסקאות במגוון רחב של שיטות.

 משרדי קרוס ריבר / צילום: Lia Jay Photography for Cross River

עם השותפים של קרוס ריבר נמנים גופים מובילים באקוסיסטם של הפינטק האמריקאי, כגון אפירם (Affirm), המספקת שירותי הלוואות ופריסת תשלומים לחברות כמו וולמארט ובקרוב גם לאמזון; וקוינבייס (CoinBase), בורסת הקריפטו הגדולה, שבימים אלה נחקרת בחשד שאפשרה ללקוחות לסחור באופן לא חוקי בנכסים דיגיטליים שהיו אמורים להירשם כניירות ערך.

את קרוס ריבר הקים גייד כאמור לפני כ-15 שנה, אבל הייתה זו הקורונה שהעבירה אליו לא מעט תשומת לב, כאשר נמנה עם הבנקים שנבחרו להעביר הלוואות בערבות מדינה לעסקים קטנים שנפגעו במגפה, במסגרת תוכנית פדרלית.

באמצעות טכנולוגיה מהירה וידידותית כבש הבנק הקטן את המקום השני (אחרי בנק אוף אמריקה) בכמות ההלוואות שעברו דרכו - לא פחות מ-480 אלף עסקים קטנים שלוו 13 מיליארד דולר. את המכשיר הפיננסי המיועד לכך בנו בבנק בתוך שבוע אחד בלבד, וייחודו הוא יצירת חיבור מהיר בין המבקשים הלוואות לבין המערכת הפדרלית, וקבלת אישור הלוואה בתוך דקות ספורות. לשם השוואה, בישראל אישורי הלוואות כאלה ארכו 21 יום.

 מרכז הפיתוח של קרוס ריבר בהר חוצבים / צילום: אילן סרנוב

היכולות הטכנולוגיות להעברת כספים ותשלומים הם גם אלו שהביאו לפתחו את שוק הקריפטו עוד כשהיה בתחילת דרכו. "גם פה התערבה ההשגחה הפרטית", נזכר גייד, "ב-2014, רבים מהלקוחות שלנו אמרו - אתם מייצרים עבורנו הרבה הלוואות, אבל הכסף עצמו חייב לעבור דרך הבנקים הגדולים. למה אתם לא יכולים להעביר בעצמכם את הכסף ולהוציא אותם מהתמונה? כך פיתחנו מנגנוני תשלום שיעבירו כספים ישירות אל הלקוחות ומהם. יכולנו לתת את השירות הזה כיוון שאנחנו בנק ולכן יש לנו רישיון לעסוק בהעברות כספים".

חברות הקריפטו היו צמאות אז לקשר כזה. "באותו זמן", משחזר גייד, "אף אחד לא רצה לדבר על עסקאות והעברות של קריפטו. כל הבנקים הגדולים חשבו שזה סיכון גדול. אבל אנחנו יודעים לנתח סיכונים. התחלנו להחתים כל מיני חברות קריפטו שהיו אז קטנות וחיפשו בנק לעבוד איתו, והיום הן הגדולות בתחום".

אילו סוגי מוצרים פיתחת עבורן?
"ל-CoinBase לדוגמה הייתה בעיה לעקוב אחר הכסף שנכנס כל יום לרכישת קריפטו. לפני שנתיים, אם קנית ביטקוין, רק אחרי חמישה ימים הוא הופיע בארנק שלך. יצרנו עבורם מוצר ייחודי שמאפשר את התאמת החשבונות בכל שנייה נתונה, והיום זה לוקח שניות".

"הקריפטו עדיין אטרקטיבי"

גם רצף האירועים של החודשים האחרונים, ששיאם בהתרסקות חברת הלוואות הקריפטו הישראלית צלזיוס, לא מערער את הביטחון של גייד במטבע המבוזר.

הייתי מצפה שההתלהבות שלך תצטנן.
"היא לא. אנחנו מתמקדים עכשיו באסטרטגיה לגבי התחום. אנחנו מאמינים שהקריפטו כאן כדי להישאר. הטכנולוגיה עצמה פנומנלית - מדובר בדרך נהדרת להעביר כסף ממקום למקום, מאדם לאדם. היא גם אמינה בשל התיעוד המושלם שיוצרת טכנולוגיית הבלוקצ'יין, כך שאי אפשר לאבד אותו. שיעור האימוץ של המטבעות הללו גבוה, וגם שווי הביטקוין וחלק מהמטבעות האחרים מתחיל לעלות מחדש. אנשים עדיין בעניין.

"אלו שמוכרים עכשיו הם הם אנשים שלוו כסף מול הקריפטו (כלומר, הנכס הקריפטוגרפי שימש בטוחה להלוואה - ש"ל), וכשערכם של המטבעות הקריפטוגרפיים ירד, הזהירו אותם שהבטוחה כבר לא טובה. אלה הם הצלזיוס של העולם. וזה מה שהוריד את המחיר".

אבל כל זה קרה כי המחיר כבר התחיל לרדת.
"יש מגמה כללית של יציאה מהשווקים, וקריפטו הוא אבסטרקטי עבור אנשים, אז הדבר הראשון שהם עושים הוא לצאת מהמטבעות הקריפטוגרפיים. לכן השוק נפל דרמטית. האם זה אומר שאין קיום לשוק? לא. הביקוש יעלה. אני עדיין חושב שהקריפטו הוא מוצר חזק ואטרקטיבי".

ולמה צלזיוס עצמם נפלו?
"הם עצמם לוו כסף כדי שיהיה להם כסף להלוות ללקוחות כנגד הקריפטו, ולכן היו בדיוק באותו מצב כמו הלקוחות שלהם. כאשר הקריפטו נפל קצת, לא היה להם כסף להשלים את הבטוחות".

יש טענה שהרגולטורים לא ידעו איך לפקח על חברות כמו צלזיוס וכך נעשו דברים שהעמידו בסיכון את פקדונות הלקוחות. מה להערכתך המצב הרגולטורי בתחום?
"הקריפטו בסביבה כבר מעבר לעשור, וכל הרגולטורים בארצות הברית מתחרים זה בזה מי יפקח על חברות הקריפטו: האם זו תהיה רשות הסחר הפדרלית (FTC), רשות ניירות ערך (SEC), הפיקוח על הבנקים, משרד המשפטים או הבנק המרכזי הפדרלי. כיוון שעוד לא החליטו, צלזיוס יכלה לפעול מתחת לרדאר ולעשות דברים שהם לא בהכרח חוקיים.
"לכן אנחנו מפעילים לובי בוושינגטון, כדי לגרום למחוקקים ולרשויות השונות לשבת ליד השולחן וליצור רגולציה. זה מוצר טוב עבור הצרכנים, ואם הוא יהיה מפוקח, ותחת חסות של בנק כמונו, הצרכנים יהיו מוגנים".

 מרכז הפיתוח של קרוס ריבר בהר חוצבים / צילום: אילן סרנוב

מציאי הביטקוין המציאו אותו בין השאר כדי להימנע מקשר עם בנקים.
"אנחנו לא סוג הבנק שממנו רצו להתרחק. אנחנו רק נכשיר ונקל את מעבר הקריפטו, לא נעצור את הגידול בו. אבל נכון שאם יתנו לבנק מסורתי לטפל בקריפטו, הוא רק יעשה לו קניבליזציה. הבנקים המסורתיים אפילו לא בנויים טכנולוגית לטפל בו, ואין להם השכנוע העצמי שהטכנולוגיה הכרחית בדרך לעתיד. הם רק רוצים לעסוק בקריפטו כי זה באופנה.

"אנחנו לא שואפים להיות בנק קריפטו במובן הקלאסי (של חשבונות עו"ש בקריפטו - ש"ל), כי זה לא המקום שכל המערכת הבנקאית צריכה ללכת אליו. אנחנו רוצים להיות מהחלוצים שמספקים את התשתית הטכנולוגית לקריפטו. פיתחנו פלטפורמה ותשתית שמאפשרת לספק את המעטפת הרגולטורית הבטוחה והמהירה ביותר להעברה של כל סוג מטבע - וגם מתן אשראי, כולל מטבעות הקריפטו".

מה אתם מציעים בוושינגטון?
"למרבה הצער, הביקוש לקריפטו נוצר בשעתו על ידי שחקנים רעים כמו טרוריסטים, סוחרי סמים וסוחרי נשק, שאוהבים את הכלי הזה בשל האנונימיות שהוא נותן להם. אנחנו מציעים להכניס וידוא זהות של כל קונה ומוכר בשוק הקריפטו (מה שעושים למשל בבנקים, ומכונה KYC - Know Your Customer - ש"ל)".

הרעיון הראשוני של הביטקוין היה הזכות לאנונימיות.
"לא אכפת לי מה היה הרעיון המקורי של הקריפטו. אולי היוצרים היו אנרכיסטים, ואולי הם רצו לפתח משהו שיעשה שיבוש לכל דבר בעולם. הדבר היחיד שמעניין אותי הוא האם יש לו ערך בר קיימא. אם כן, צריך לאפשר לו להתקיים - אבל בדרך שמגנה על הצרכנים".

איזה עתיד אתה צופה לקריפטו?
"אם תהיה רגולציה אחידה על הקריפטו, יש לו סיכוי מצוין לא רק לשרוד - אלא לשגשג. לטכנולוגיה הזו יש יתרונות משמעותיים על המערכת שהיא גם מסורבלת ואיטית, גם גובה עמלות יקרות פי כמה וגם פחות בטוחה.

"קחי לדוגמה אדם שעובד בארצות הברית ושולח למשפחתו באפריקה 50 דולר. אם הוא שולח מזומן דרך ווסטרן יוניון, הבנק גובה עמלה של 10%. מדובר ב-5 דולר שיכלו להאכיל את המשפחה שבוע, ועוד אחרי שהם יוצאים מהסניף יש סיכוי גדול שישדדו אותם. אנחנו רוצים לייצר פלטפורמה דיגיטלית לגמרי, שיכולה להגיע לכל אחד בעולם, שהמשפחה הזאת באפריקה תקבל כמעט את כל ה-50 דולר. יש דרכים לעשות את זה, וקריפטו - אם יפוקח כראוי - זו אחת הדרכים היותר מהירות ובטוחות לכך".

הדרמה בהר חוצבים

גייד נולד בפריז למשפחה של שומרי שבת, מזרחים-ציונים, שגידלו אותו על אהבת הארץ. "אמא שלי מספרת שאחרי מלחמת ששת הימים, כשהייתי רק בן כמה חודשים, היא כמעט קנתה לנו שני כרטיסים כדי שנעבור לישראל", הוא מספר. "לכן, אחד השיאים בקריירה שלי היה ב-2014, כששכרנו לראשונה עובדים בישראל. ראיתי בזה ההישג הגדול ביותר שלי. המניע היה יותר מסיבות אלטרואיסטיות מאשר פיננסיות".

כ-150 איש עובדים כיום במרכז הפיתוח CRB - חברה בת שהקים בנק קרוס ריבר בישראל, ומפתחת עבורו טכנולוגיות. למרות מגמת הפיטורים בהייטק, קרוס ריבר ממשיכה לגייס ושואפת להוסיף למרכז 65 עובדים עד תום השנה הנוכחית.

אלא שמה שגייד מגדיר כהישג הגדול בקריירה, הפך לסכסוך משפטי סוער: מי שהעסיקה את העובדים עד סוף 2021 הייתה חברת בריקס, שהוקמה על ידי היזם החרדי אילן גרובמן, על מנת לספק שירותי תוכנה לקרוס ריבר, וכעת תובעת את הבנק בטענה שגייד "גנב" להם את 126 העובדים.

לפי כתב התביעה שהוגש באפריל, לקראת חג החנוכה של 2021 עלה גייד לשיחת זום עם העובדים, איחל להם חג שמח - ואז הציע לכולם לעבור לעבוד אצלו לאלתר בחברה-הבת שהבנק הקים בישראל, תוך הצעה לשכר גבוה יותר, בונ וסים ושיפוי מתביעות של בריקס. העובדים נעתרו בהמוניהם.

"היה שיתוף פעולה עסקי בין הצדדים", מתמצת את עיקרי התביעה עו"ד גדעון וינבוים, ממשרד אפשטיין רוזנבלום מעוז, מעורכי הדין המייצגים את בריקס. "הבנק היה מעוניין לרכוש את בריקס, והצדדים פנו בהסכמה למעריך שקבע את שוויה, אבל קרוס ריבר פנו למעריך אחר שנתן שווי נמוך יותר. וכשהם באמצע ההידברות, ג'יל גייד פונה לכל העובדים בשיחה האמורה, ומבצע מהלך חד צדדי שמנוגד להסכם עם בריקס. מעבר לצד המשפטי, נעשתה פגיעה מאוד קשה באמון, וגם פגיעה קשה באילן באופן אישי".

"אילן היה כמו אח עבורי", אומר מצידו גייד, "אני לא רוצה לנחש מה עובר במוחו. אני מרגיש נורא. אבל הרגשתי שהעובדים שלנו בסכנה. כאשר שכרנו את האנשים האלה הבטחנו להם שהם יהיו חלק מקרוס ריבר. באותה עת חיכינו לאישור רגולטורי להפעיל מרכז פיתוח מחוץ לארצות הברית - ורק לשם כך הוקמה בריקס, שהיה לה רק לקוח אחד, אנחנו. אנחנו יצרנו את בריקס והיא נבראה כדי להיעלם בדצמבר 2021. אבל בסוף נובמבר ראיתי שהאנשים שמנהלים את בריקס מקשים מאוד על הדברים. רצינו שזה יקרה בצורה ידידותית, וזה לא צלח". בינתיים התביעה נמצאת בשלב מקדמי, ומחכה לקביעת מועד לקדם משפט.

יותר מ-50% מהעובדים שבלב הדרמה בהר חוצבים הם מהמגזר החרדי, ולא בכדי: "אני רוצה לעשות מה שנכון לישראל ולירושלים. אני מאמין שאם נפתח הכשרות וניתן להם משרות הם יוכלו לפרנס את עצמם. אלה לא משרות במיקור חוץ שאיזו חברה אמריקאית נותנת ב-20 אלף דולר לשנה, או ב-10-15 דולר לשעה. אנחנו משלמים מאוד יפה. המשכורת הממוצעת שלנו היא 125 אלף דולר לשנה.
אנחנו גם מועדפים על ידי עובדים חרדים מפני שאנחנו מטפלים בהם טוב יותר. אמזון, גוגל ופייסבוק לא יודעות איך לכבד את הצניעות שלהם, את הכשרויות השונות. אנחנו מכבדים את כולם. יש לנו גם מזרחים, חרד"לים, ציונים דתיים. כל הספקטרום היהודי. זה קיבוץ גלויות".

רישיון לבנק בשיא המשבר

החיידק האמריקאי של וול סטריט נדבק בגייד עוד בפריז. על אף שבכלל נרשם בצעירותו ללימודי רפואה, הוא מצא עצמו לבסוף ב-IMIP, בית הספר למנהל עסקים בפריז. "הרב שלי אמר: לך למינהל עסקים כי שם העתיד, ואולי תחזור לרפואה יום אחד".

אחרי ההתמחות במשרד הפריזאי של סיטי בנק, עבר לניו יורק לחפש עבודה. תחילה עבד בבנק בר סטרנס ובהמשך התקבל לברקליס לתפקיד שפתח לו את הדלת לטכנולוגיה - מנהל שותף בקבוצת הטכנולוגיות של הבנק. בשלב הבא הקים עם מנהלו דאז את Chela Technology Partners, בנק השקעות שהציע שירותי ייעוץ פיננסיים לחברות טכנולוגיה. "עכשיו את רואה איך השם מחבר חתיכות ביחד", מפרש גייד את מסלול חייו.

החתיכות התחברו אף יותר ב-2007: בזמן המשבר הגדול שמוטט את כלכלת ארצות הברית וגרם לקריסת בנקים רבים - גייד החליט לפתוח את קרוס ריבר, או כמו שהוא מתאר זאת: "נפלה בחיקי ההזדמנות - והשגתי רישיון לפתיחת בנק חדש בארצות הברית".

בנקים נסגרו, ואתה מחליט לפתוח חדש?
"הבנתי שבמשברים תמיד זורקים את התינוק עם האמבטיה, ונפטרים מכל ניירות הערך - בין אם הם רעים ובין אם הם טובים. ואם יש לי בנק עם מאזן נקי, הוא יכול לקנות נכסים טובים בזול. קנינו אג"ח בערבות מדינה בדירוג AAA (כלומר הדירוג הגבוה ביותר - ש"ל), במחיר נמוך של 50-60 סנט לדולר, 'ישבנו עליהם' עד שהסערה חלפה, ואז מכרנו אותם. וכך, תוך חמישה רבעונים בלבד, הפכנו לרווחיים. את הכסף שהרווחנו השקענו בטכנולוגיה".

עוד לא היה מקובל באותם ימים להכניס טכנולוגיה לבנקאות. איך חשבתם על הכיוון?
"הבנו שכבנק קטן, אף פעם לא נוכל להתחרות חזיתית בבנקים גדולים כמו בנק אוף אמריקה או סיטי בנק. הדרך היחידה להתחרות בהם הייתה לחבור לגופים שפונים אל הצרכנים, שמפתחים את מאגר הלקוחות, ולהיות אלה שנותנים להם את התשתית. אלה היו ימי ההתחלה של פלטפורמות טכנולוגיות כמו אמזון, גוגל ופייסבוק, של זירות המסחר, וחשבנו שזה יהיה מגניב אם נעשה אותו הדבר לשירותים פיננסיים.

"לא ידענו בדיוק איך זה יעבוד, אבל הייתה לנו הרבה השגחה פרטית: הגיעה אלינו למשל קרן ההלוואות GreenSky, שהיה לה לקוח ענק בשם הום דיפו. GreenSky הציבו 2,200 ביתנים ב-1,600 חנויות הום דיפו כדי למכור הלוואות לשיפוץ הבית, ואנחנו היינו הפלטפורמה - עיצבנו להם את המוצר והיינו הבנק שמאחורי ההלוואות האלה".

בהמשך חברו לקרוס ריבר חברות נוספות: "המודל הוא כזה", מסביר גייד. "חברת שיווק הלוואות כמו אפירם פונה לאקספדיה למשל, ומציעה להם לשים לוגו באתר המציע למי שרוצה הלוואה למימון הטיול, להקליק ולראות אם הוא מתאים לקבל (בדיקה שנעשית תוך שניות באמצעים של ניתוח משולב בינה מלאכותית - ש"ל). אם הוא אכן מתאים, אנחנו אלה שנותנים את ההלוואה הזאת לצרכן".

מדובר בהלוואות לטווח של 12-36 חודשים. אבל קרוס ריבר לא מחזיקה את ההלוואות הללו, אלא אורזת אותן ומוכרת לגופים פיננסיים כגון בנקים, קרנות גידור, קרנות פנסיה וחברות ביטוח. "בשנה שעברה רשמנו 24 מיליון הלוואות", מספר גייד. "השנה סביר שנגיע לבין 30-35 מיליון הלוואות. 95% מהן אנחנו מוכרים ו-5% משאירים בספרים שלנו".

האם בקורונה ראיתם אחוזי דיפולט (אי החזר) גבוהים?
"לא, ההלוואות האלה עמדו יפה במשבר. הייתה עלייה קטנה בשיעור הדיפולט, אבל בחברות טכנולוגיה אנחנו יכולים להתאים את המודל העסקי של מתן הקרדיט תוך כדי ריצה".

​"הרגולציה בישראל קשוחה"

מעבר לכך שהוא מעסיק כאן עובדים, לגייד יש ניסיון גם עם הבנקים הישראלים. "הבנקים המסורתיים, ובהם גם הבנקים הישראלים, ניצבים בפני בעיית ענק כרגע", הוא מסביר, "להשתמש בשירותי חברת פינטק זה כמו להביא את האריה לתוך המאורה. הם מתחרים ראש בראש עם הפלטפורמות הללו על ההלוואות וההפקדות. מצד שני, הם לא מצליחים לפתח בעצמם את הטכנולוגיות כי הם מיושנים, וכי הם מאוד חוששים מסיכונים".

מערכת הבנקאות הישראלית דווקא מתגאה ברמת הטכנולוגיה שלה.
"בזמנו היינו בדיונים ממושכים עם בנק לאומי כדי לספק לו את הטכנולוגיה עבור פפר. אבל בסופו של דבר לא זכינו. בישראל שחקנים כמו פסגות או מיטב דש עוקפים את הבנקים עם פלטפורמות טכנולוגיות הרבה יותר מוצלחות. וגם אם בנק רוצה להיות יותר טכנולוגי - הרגולציה פה קשוחה: אי אפשר עדיין לבצע עסקאות בנקאיות אונליין; אם את רוצה לשלוח כסף, את צריכה לחתום על 20 מסמכים, וכדי לפתוח חשבון את צריכה לחתום פיזית בסניף.

"דיברנו פחות או יותר עם כל הבנקים - חוץ מהפועלים כי הוא נוקשה ומיושן. והבנו שהם פשוט לא יכולים להתקדם טכנולוגית יותר מדי".

ג'יל גייד (56)

אישי: נשוי, אב לחמש בנות וסבא טרי. מתגורר בלורנס, קהילה יהודית בלונג איילנד

מקצועי: מייסד ומנכ"ל בנק קרוס ריבר (Cross River Bank)

עוד משהו: מתנדב כפראמדיק בארגון הצלה בניו יורק "וכשאני בישראל אני משתדל למצוא זמן למשמרת במד"א"