סקנדרי בחצי מחיר: מניות היוניקורנים מוצעות למכירה בהנחה של עשרות אחוזים

בדצמבר 2021 הכריזה חברת הפינטק הישראלית "טיפלתי" על גיוס ענק של 270 מיליון דולר. הגיוס נתן לטיפלתי שווי גבוה מאוד של 8.3 מיליארד דולר, פי ארבעה מאשר בגיוס הקודם שלה שנה לפני כן. אלא שמאז התרסקו מניות הטכנולוגיה בוול סטריט, כאשר תחום הפינטק, מכוכבי תחילת הקורונה, היה נפגע מרכזי. לשם ההשוואה, מניית חברת Bill.com, שעוסקת כמו טיפלתי בטכנולוגיית תשלומים, ירדה ב־41.5% מתחילת 2022.

● בזכות ההייטק: שיא של מיליונרים חדשים בישראל ב-2021
● מטא כבר לא ברשימת עשר החברות עם השווי הגדול ביותר בארה"ב. מי תפסה את מקומה?
● בעמק הסיליקון מבולבלים: חלק מהחברות מקצצות, וחלק מבזבזות כסף בלי חשבון

טיפלתי היא עדיין סטארט־אפ, חברה פרטית, והשווי שלה נקבע רק בגיוסי מימון. כך שעד שהיא לא תצא לגיוס נוסף, השווי שלה יישאר רשמית 8.3 מיליארד דולר, לא משנה מה יקרה בשוק. אולם, ממידע שהגיע לידי גלובס עולה כי לפחות בעל מניות אחד של טיפלתי הביע נכונות למכור את החזקותיו בחברה במסגרת עסקת סקנדרי לפי שווי נמוך יותר, של 4.7 מיליארד - 48% פחות מאשר בגיוס האחרון, מחיר שמשקלל בתוכו את המגמה הכללית.

מוכנים למכור את המניות בחצי מחיר

מחיר זה הוא חלק מהצעה שנשלחה לגורמים בשוק ההייטק על ידי גוף בינלאומי המתמחה בתיווך השקעות סקנדרי. ההצעה כללה אפשרות להשקיע בעוד שורה של חדי קרן ישראלים, ברוב המקרים בהנחה על השווי שניתן להם בגיוסים האחרונים, שבוצעו ברוב המקרים בתקופת השיא בשוק ב־2021. הצעות אלו מתבססות על בעלי מניות שרוצים לממש את החזקותיהן בחדי הקרן כעת, ומבינים שיתקשו לעשות זאת על פי השווי של 2021. בחלק מהמקרים מדובר על מימוש של מניות בהיקף של מיליוני דולרים בודדים ובמקרים אחרים ההעסקה המוצעת היא בהיקף של עד 20 מיליון דולר.

  

מטיפלתי נמסר: "זה שקר. אין עסקאות סקנדרי בטיפלתי. כל עסקת מניות בטיפלתי דורשת אישור דירקטוריון והדירקטוריון לא מאשר עסקאות באופן קטגורי כעת". ​

כך למשל ההצעה שנשלחה למשקיעים כללה אפשרות לרכוש מניות של איטורו, פלטפורמת המסחר בשוק ההון, לפי שווי חברה של 4.5 מיליארד דולר. איטורו הייתה אמורה להפוך לחברה ציבורית בוול סטריט באמצעות מיזוג ספאק לפי שווי של 10.4 מיליארד דולר, שהופחת מאוחר יותר ל־8.8 מיליארד. מיזוג זה ירד מהפרק בשל תנאי השוק וכעת לפחות בעל מניות אחד של החברה, לפי ההצעה, מוכן למכור את החזקותיו בקצת יותר מחצי השווי.

מיזוג הספאק של איטורו, כמו גם הנפקות מתוכננות בוול סטריט של חברת מניעת ההונאות אונליין פורטר ושל חברת הסייבר סייבריזן אמורות היו לספק נזילות למשקיעים ובעלי המניות. לפי הפרסומים, הן פורטר והן סייבריזן תכננו לצאת להנפקה השנה לפי שווי של 5 מיליארד דולר, לאחר שגייסו מימון אשתקד לפי 3 מיליארד דולר.

בתנאים האלה קשה להשלים הנפקות​

אולם בתנאי הבורסה הנוכחיים יהיה קשה יותר להשלים את ההנפקות ובמיוחד בשווי שתוכנן בעבר. לכן אולי בעלי מניות בחברות אלו מוכנים למכור את החזקותיהם כעת במחיר נמוך יותר. בהצעה שהגיעה לגלובס הוצעו מניות סייבריזן לפי שווי של 2.5 מיליארד דולר ושל פורטר ב־2.4 מיליארד.

גם מניות סייסנס, חברת ותיקה בת 17 שעוסקת בתחום הבינה העסקית, מוצעות בהנחה בעסקת סקנדרי. הגיוס האחרון שלה הוכרז בתחילת 2020 לפי שווי של 1.1 מיליארד דולר, כאשר כעת מוצעות המניות לפי שווי של 700 מיליון דולר. חברת הסוללות לרכב חשמלי סטורדוט גייסה לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר בתחילת השנה הנוכחית, אך לפחות בעל מניות אחד שלה מתוך כ־100 מוכן למכור החזקותיו לפי שווי 890 מיליון דולר בלבד. מסטורדוט נמסר כי "מדובר בהנחה בהחלט סבירה על השווי האחרון והיא מייצגת את התעדוף בנזילות של בעלי מניות מסוגים שונים. הנחה כזו לא מייצגת את מצב השוק".

הנחה שמשקפת את מצב השוק

חשוב לציין כי הנחה על השווי שניתן לחברה בגיוס היא עניין מקובל. המספר שניתן בגיוס בדרך כלל מייצג את השווי של החברה עבור מחזיקי מניות מועדפות. מניות מועדפות נותנות למשקיעים האחרונים עדיפות בקבלת ההשקעה חזרה, אם החברה נמכרת בעסקה לא מוצלחת, ולכן אלו שוות יותר. לעומת זאת, המניות שמוצעות למכירה כאן מייצגות מניות רגילות, ללא עדיפות. אלא שבדרך כלל הנחה זו תהיה של 15%-5% ובתקופת השיא של 2021 היא הצטמצמה למינימום. הנחה גדולה יותר מכך היא ביטוי למצב השוק ולפער בין היצע לביקוש למניות.

למרות תנאי השוק, חלק מההחזקות מוצעות בכל זאת עם הנחה מינימלית על מחיר הגיוס האחרון גם היום. בהצעה שהגיעה לגלובס למשל, מוצעת חברת פינטק אחרת, מליו, לפי שווי של 4 מיליארד דולר, כמו בגיוס האחרון, כאשר חברת אופן ווב, שמפתחת מערכת לניהול תגובות באתרי תוכן, מוצעת לפי שווי של כמיליארד דולר, קרוב לשווי בגיוס האחרון שלה.

גם הסטארט־אפים הגדולים בעולם נחתכים

מגמה זו של נכונות למכור במחיר זול יותר אינה מפתיעה. בחודשים האחרונים רשמו שורה ארוכה של סטארט־אפים מובילים בעולם ירידת שווי גדולה, בין אם בגיוס שביצעו ובין אם בהערכת שווי פנימית. כך למשל סטארט־אפ הפינטק בעל השווי הגבוה בעולם, סטרייפ, הפחית את שוויו ב־28% בהערכת שווי פנימית בחודש שעבר. סטארט־אפ ההלוואות השוודי קלרנה גייס לאחרונה לפי שווי 6.5 מיליארד דולר - בהשוואה ל־46 מיליארד דולר אשתקד. במצב כזה, ברור שבעלי מניות גם בחדי קרן ישראלים צריכים להתפשר על השווי שיקבלו.

"הפעילות של חדי הקרן לא השתנתה והן עדיין חברות פנטסטיות, כך שההפחתה בשווי לא אומרות כלום עליהן", מסביר ניר לינצ'בסקי, שותף מנהל בקרן ISF הישראלית, המתמחה בעסקאות סקנדרי גדולות. "מה שהשתנה אלו המכפילים על ההכנסות, בעזרתם קובעים את השווי. הם עברו התאמה ורציונליזציה ביחס ל־2021. לכן, ברוב המקרים המחיר שניתן ב־2021 כבר לא רלוונטי וצריך לעבור התאמה לפי המכפילים של חברות עם ביצועים דומים בשוק הציבורי".

לדברי לינצ'בסקי, הוא רואה יותר בעלי מניות בסטארט־אפים גדולים שרוצים למכור בתקופה זו את החזקותיהם במסגרת סקנדרי. "בעלי מניות בחברות גדולות וטובות חשבו שהם יוכלו לממש את החזקותיהם כשהחברה תצא להנפקה ב־2022-2023, אבל עכשיו הם מבינים שההסתברות שזה יקרה נמוכה".

בסטארט־אפים פרטיים הדירקטוריון צריך לאשר פורמלית כל מכירת מניות בין אדם לאדם. אולם החברה לא תמיד יודעת מה המחיר שבו מבוצעת העסקה ובודקת לרוב רק ניגודי עניינים של הרוכש. "לסטארט־אפ יש אינטרס שיהיה מחזור ער במניות שלו ועסקאות בין מוכר לקונה הן סימן טוב, גם אם הן נעשות בשווי יותר נמוך", אומר לינצ'בסקי.

חלק מהחברות המוזכרות בכתבה לא מסרו תגובה עד לסגירת הגיליון.