גם בלי לירות רקטה אחת, הג'יהאד האסלאמי מצליח לשתק את עוטף עזה

כבר שלושה ימים נצורים בבתיהם תושבי מספר יישובים במרחב עוטף עזה בשל החשש מפני תגובה של ארגון הג'יהאד האסלאמי למעצרו של ראש הארגון בשומרון, המחבל בסאם עבד אל רחמן סעדי. כמה וכמה מכבישי הדרום חסומים, והחיים באזור הקרוב לרצועה פשוט נעצרו.

הסיבה הטקטית והמענה של הסגירה ברורים, יש איום מוחשי - לפי מקצת המקורות חוליות נ"ט של הג'יהאד פזורות בקו הגבול ואורבות לרכב ישראלי כלשהו, צבאי או אזרחי. הג'יהאד כמובן מנצל את המצב ומעלה מול ישראל, בתיווך מצרי, דרישות שונות.

מנגד, מעברי האנשים והסחורות לרצועה נחסמו, אין כניסת פועלים סחורות וגם אספקת הסולר והדלק שותקה. לתחנות הכוח ברצועה נותר דלק לימים ספורים. עם זאת, בישראל מדגישים (ולא ברור למה) כי אין מדובר בעיצומים אלא זה נגרם בשל חסימת הכבישים הביטחונית.

מאזן האימה החדש מדליק נורה אדומה

בהיבט האסטרטגי, המשמעות של ההחלטה לסגור את הכבישים ולשתק את היישובים היא בעייתית וקשה במיוחד. נוצר כאן מאזן אימה מסוג חדש, כאשר עוד בטרם נורו טילים או רקטות, מצליח ארגון טרור היושב ברצועת עזה לשתק חיי אלפים.

המשוואה הזו מטורללת לגמרי וממחישה את האבסורד של השלכות המדיניות הישראלית כלפי הרצועה מאז השתלט עליה חמאס לפני 15 שנים. העימותים לאורך השנים רק הוכיחו את זה - ישראל החזקה נכנעת פעם אחר פעם, לאורך כל ממשלותיה, לתכתיבי ארגוני טרור השוכנים לגבולה.

יפעת בן שושן, תושבת נתיב העשרה, המחישה את זה בראיון לגלי ישראל: "מהיום שנתנו לפצמ"רים לנחות על גוש קטיף - איבדנו את ההרתעה. אין דבר כזה שמדינה נותנת למציאות כזו להתקיים. זה לא קשור לממשלה כזו או אחרת, כמדינה אנחנו פשוט לא יודעים להתמודד עם זה".

תא"ל במיל' יוסי קופרווסר, לשעבר ראש חטיבת המחקר באמ"ן וכיום חוקר בכיר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה, אומר כי מדובר בהתפתחות חדשה: "ביצענו מעצרים רבים מאוד בעבר ולא עשינו בעקבותיהם מהלך כזה, אז כנראה שההערכות הפעם מתבססות על מידע. אבל ברור שזה משקף מציאות הרתעתית בעייתית.

"אם בג'יהאד האסלאמי סבורים שבגלל מעצר כזה ביהודה ושומרון יש להם את הזכות לפעול או להגיב, זה בהחלט דבר שצריך להדליק נורה אדומה. יש מדיניות שקונה שקט תעשייתי כמעט בכל מחיר ודוחה את הטיפול בבעיה הבסיסית שיש לנו בעזה. טיפול העומק בבעיה תמיד נדחה כי מעדיפים שקט רגעי, וזה גורם לכך שכאשר מגיע רגע ההתלקחות, לצד השני יש יכולות משופרות כי הוא מנצל את הזמן ואת השקט כדי לבנות אותן".

המדיניות הישראלית נמנעת מלהפיל את שלטון חמאס, הן בשל החשש ממספר האבדות הגבוה, והן בשל היום שאחרי - חזרה לשליטה ישראלית על הרצועה נראית כאפשרות רעה במיוחד. בינתיים, התוצאה היא לא רק איום על עוטף עזה, אלא איום אסטרטגי מתמיד על כלל מדינת ישראל - אזרחיה, כלכלתה ועצם קיומה. ועל זה כל הממשלות ב־15 השנים האחרונות מתפשרות באופן קבוע.

מעניקים לחיזבאללה עמדת כוח להשפעה

שרי הקבינט המדיני־ביטחוני שהתכנסו השבוע לדון בסוגיית המו"מ עם לבנון, כמעט ולא שמעו על פרטי המו"מ עצמו. המוקד היה באיום הצבאי מצד חיזבאללה. לפי שניים ממשתתפי הישיבה, נציגי זרועות הביטחון הזהירו מפני יכולותיו של חיזבאללה לפגוע באסדות הגז ובאתרים אסטרטגיים.

העובדה שההדלפות התמקדו בסוגיה הזו היא כבר הישג של חיזבאללה. התמקדות ביכולות שלו בדיון על המו"מ אודות הגבול הימי, מעניקה לחיזבאללה בדיוק את עמדת הכוח להשפעה. זאת, למרות שלפי גורמי הערכה ישראלים, יש ספק רב בנכונות שלו להשתמש בנשק מדויק נגד מטרות אסטרטגיות, שכן התגובה הישראלית לכך תהיה חריפה במיוחד.

היעדר התגובה הישראלי לאחר שיגור הכטב"מים אותת אמנם חולשה, אבל מתקפה של ממש תביא לתוצאות אחרות. וכל זה בזמן שחיזבאללה מצוי בתקופה פוליטית בעייתית, כוחו בפרלמנט נחלש והביקורת עליו גוברת לאור המשבר הכלכלי הנורא במדינה שהוא אחראי לו במידה לא קטנה.

בינתיים, המו"מ נמשך. השבוע עלתה אופטימיות בשני הצדדים ובקרוב צפויות להתחדש השיחות על הגבול הימי בנאקורה. בביקורו בביירות השבוע, המתווך האמריקאי עמוס הוכשטיין, נועד לא רק עם ראשי המדינה הנשיא עאון, יו"ר הפרלמנט ברי וראש הממשלה מיקאטי, אלא גם עם שר האנרגיה הלבנוני ווליד פיאד, ראש המודיעין הלבנוני עבאס אברהים ומפקד צבא לבנון הגנרל עמאד עאון. כלומר, לגיטמציה מלאה לשליחותו על אף היותו אמריקאי, ולמרות פסילתו המוקדמת ע"י חיזבאללה.

הוכשטיין הותיר לבד מההצעה הישראלית גם איום מסוים. לפי מקורות אמריקאים הוא הבהיר להנהגה הלבנונית כי מענה שלילי והיעדר נכונות להתקדם בשבועות הקרובים, יביאו לעצירת שליחותו והפסקת המו"מ. לבנון משוועת לפיתוח שדות הגז בשטחה הימי כאחד מהפתרונות למשבר הכלכלי, ולכן האיום הזה משמעותי.

ההצעה הישראלית כוללת פיתוח של שדה צידון/קאנה על ידי חברה בינלאומית (טוטאל) שלבנון תהיה אחראית לה, אבל תוך שמירה על הזכויות הישראליות לרווחים. על מתווה הגבול עצמו יש כמה הצעות וככל הידוע לא מדובר בוויתור לתוך המים הכלכליים של ישראל.

בינתיים: קפריסין שמה איום על השולחן

גזרה אחרת שקטה בהרבה, אבל עדיין במחלוקת, היא זו עם קפריסין. שדה הגז אפרודיטה־ישי שוכן ברובו בשטח המים הכלכליים של קפריסין, אך שנים ארוכות הוא לא מפותח בשל המחלוקות עם ישראל. הנסיונות לפתרון בדרכים שונות לא עלו יפה וכעת הם אמורים להיות בשלב הדיונים בין הממשלות.

אלא שלפני כשבועיים פרסם משרד האנרגיה הקפריסאי הודעה משותפת עם חברת שברון,זכיינית אפרודיטה. ע"פ ההודעה לאור המחסור במקורות אנרגיה באירופה, הצדדים יערכו להתחלת קידוחים בהקדם. בהדלפות לעיתונאים דובר על חודש נובמבר עד ינואר 2023.

היעד הקפריסאי הוא העברת הגז למתקני ההנזלה במצרים ומשם לאירופה. בהודעה לא הוזכרה המחלוקת עם החברות הישראליות ולא המו"מ עם ממשלת ישראל. פירוש אחד לכך הוא הצבת איום על השולחן שנועד לזרז את סגירת ההסכמות בנושא. פירוש אקטיבי יותר הוא שקפריסין עשויה להתחיל בפיתוח גם ללא הסכמה ישראלית. נסיונות לקבלת תגובה ממשרד האנרגיה או מהגורמים הישראלים האחרים העוסקים בנושא לא צלחו.