ההזדמנות הוחמצה: חוק המזומן יכול היה להיות הדרך להסדרת שוק השכירות

הכותב הוא שותף בפירמת רואי החשבון ליאון אורליצקי ושות'

מחירי השכירות ממשיכים לטפס בכיוון חד-צדדי לטובת בעלי הדירות, והמאבק הציבורי של השוכרים מגלגל את האחריות לפתחם של המחוקקים ושל הממשלה. בזמן שחברי הממשלה מפזרים הבטחות בחסות תקופת הבחירות, נראה כי משרד האוצר פספס הזדמנות נוספת להסדיר את שוק השכירות באמצעות העדכון בחוק המזומנים.

לפני חודשים אחדים היה ניסיון שלא צלח להסדיר את אכיפת תשלום המס על שכר דירה למגורים. חוק ההסדרים האחרון כמעט וכלל סעיף שבו חויבו כל משכירי הדירות לדווח על הכנסתם משכירות כחובת דיווח מוחלטת, כולל במקרה שחל פטור מס בשל גובה שכר הדירה. למרות זאת החקיקה הוסרה מהפרק בשל לחצים שונים שהופעלו על משרד האוצר, וכך הנושא הזה עדיין פרוץ, והאכיפה בו קטנה עד לא קיימת כלל.

קרש ההצלה

רשות המסים מודעת לכך שהרבה בעלי דירות שמשכירים את דירותיהם בסכומים שגבוהים מהפטור החודשי הקיים (כ־5,200 שקל לחודש), כלל אינם טורחים לדווח על כך ולשלם את המס הנדרש. אף כי הדיווח הוא יחסית פשוט, וגובה המס במקרה ועברתם את התקרה הוא 10% - שהוא לכל הדעות נמוך. השוכרים חוששים להופיע על הרדאר של רשות המסים. חלק גדול מהמשכירים, בעלי הדירות, הם שכירים שאין להם כלל תיק ברשות המסים, ולפיכך אינם מחויבים בהגשת דוח שנתי.

העדכון הצפוי בחודש אוגוסט לחוק לצמצום בשימוש במזומן, התשע"ח־2018, הוא "חוק המזומן" המפורסם, יכול היה לשמש קרש הצלה והזדמנות שנייה להסדרת התחום, אלא שלמרבה הצער ככל הנראה אנשי משרד האוצר לא נתנו עליה את הדעת.

העדכון החדש מצמצם עוד יותר את היכולת להשתמש במזומנים בעסקאות, תהליך הצמצום הזה קורה בכל העולם וגם אצלנו כחלק מהמלחמה של רשויות המס בהון השחור הלא מדווח. התקרה לתשלום במזומן בין עסקים בישראל ירדה לסך של 6,000 שקל במקום 11 אלף שקל עד כה, ובין אנשים פרטיים ל־15 אלף שקל, עם החרגה של מכירת רכב שתישאר 50 אלף שקל (לא ברור מדוע), שזו הייתה גם התקרה הקודמת לתשלום בין אנשים פרטיים.

לעניינינו, הפספוס הגדול הוא שבחוק אין כל התייחסות ספציפית לנושא תשלום שכר דירה למגורים. התיקון לחוק המזומן היה יכול להוות הזדמנות לתפוס שתי ציפורים במכה אחת. התייחסות ספציפית בתיקון לחוק לנושא השכירות, הרלוונטי כמובן להשכרת דירה למגורים בין פרטיים, היה יכול להוות השלמה לאכיפה המיוחלת. כל זאת באמצעות שני שינויים שהיו אמורים להתבצע בתיקון לחוק.

לחשוש מרשות המסים

השינוי הראשון המוסיף גם איסור לקבלת מזומן בעסקה של השכרת דירה בסך של מעל 5,200 שקל לחודש, שהיא כאמור תקרת הפטור; והתיקון השני הוא בהגדרת עסקת השכרה עבור מקבל התשלום שאמורה הייתה לכלול את כל הכנסותיו מהשכרת דירה, כך שלא יוכל לגבות במזומן בסך-הכול סכומים שמתחת לפטור, במקרה שיש לו מספר דירות שכל אחת מהן מושכרת בסכום שהוא מתחת לתקרה.

איסור כזה היה מחייב ביצוע תשלומי השכירות בהעברות בנקאיות, צ'קים או כל אמצעי בר-מעקב שהיה גורם לאותם משכירים המתעלמים מהחוק לחשוש עוד יותר מכך שידה של רשות המסים תשיגם בסופו של דבר.