מָנָסֵוֹ בַנְקָבּסֵוּבְּנִידָה קוריאה! (נעים להכיר!)

מהקימצ'י דרך הטאקוונדו ועד למשחק הדיונון – מתוך המסורת הקוריאנית
המפוארת צומחת תרבות פופולארית מסקרנת שסוחפת אחריה את כל העולם

הכתבה בשיתוף GENESIS 

בשנים האחרונות, מעודד הממשל הקוריאני את התעשייה המקומית להוביל את המגמה
העולמית המכונה 'המהפכה התעשייתית הרביעית': שימוש בטכנולוגיות בינה מלאכותית, למידת מכונה, אוטומציה וכיוצא באלה ליצירת מוצרים חכמים, מונחי נתונים, בהתאמה אישית לצרכן. הדבר בא לידי ביטוי לאחרונה משהפכה קוריאה הדרומית לאחת מארבע המדינות המובילות בעולם בתחום הרכב החשמלי, כך לפי נתוני משרד הכלכלה. אלא שחשיבה פורצת דרך מאפיינת את התרבות הקוריאנית מזה תקופה ארוכה.

עוד במהלך שנות ה-90 החלה קוריאה הדרומית לייצר תרבות פופולארית, והמערב גמע בשקיקה. 'הגל הקוריאני' (ההאליו), שכל שנה עוטף אותנו יותר ויותר, פרץ לתודעה הישראלית דרך סדרות הטלוויזיה הקוריאניות שכבשו במהרה את ליבם של חובבי הטלנובלות, לא אחת בזכות הומור מטורף ועלילות שעולם הטלנובלות לא ידע כמותן. אחר כך הגיעו בזה אחר זה המוזיקה, הקולנוע ואיך לא - האוכל. מי שבכל זאת פספס את הגל, בוודאי לא יכול היה להתעלם מ'משחק הדיונון' של נטפליקס שעלתה לפני כשנה והפכה בארבעה ימים לסדרה הנצפית ביותר בלמעלה מ-90 מדינות. קוריאה היא כמובן לא רק 'משחק הדיונון'. הנה כמה מוטיבים מרכזיים שכדאי להכיר בתרבות הדרום קוריאנית הנהדרת.

מוזיקה

מקריוקי ועד ה'קיי-פופ'
הקוריאנים אוהבים מאוד לשיר, אפשר לומר שזה כמעט ספורט לאומי. סיאול מלאה בשלטים של ה'נורבנג', הגרסה הקוריאנית לחדרי הקריוקי, הנמצאים בכל פינה. הכניסה האמיתית של המוזיקה הקוריאנית למערב התחילה ב-2012 עם הלהיט ההיסטרי 'גנגנם סטייל' של הראפר Psy, שנכון לאפריל השנה עבר את ה-4.4 מיליארד צפיות בכל העולם. אגב, למי שמתגעגע, באפריל השנה הודיע הזמר שבקרוב יצא אלבום חדש שיכלול לדבריו את הלהיט העולמי הבא. קוריאה הדרומית ייצרה לעצמה תרבות פופ משלה: 'קיי-פופ' או K-POP, המשלבת מוזיקה קוריאנית מסורתית וסגנונות, כמו היפ-הופ, אר-אנד-בי, רוק, צלילי סינתסייזר וטכנו. אבל לא רק בפופ עסקינן, המוזיקה המסורתית נקראת בקוריאנית 'גוגאק', שמשמעותה באנגלית 'אומנות הביצוע'. שלושת המרכיבים הבסיסיים של ה'גוגאק' הם כלי הנגינה, הקול והריקוד. כולם יחד יוצרים את המוזיקה הקוריאנית המסורתית.

סדרות טלוויזיה

הכול התחיל ביהלום שבכתר
"תעשיית הקולנוע והסדרות מדרום קוריאה צמחה בזכות התמיכה הממשלתית הקוריאנית", אומרת גבריאלה אהרון, מנכ"לית 'קינג פופ הפקות ושיווק' המקדמת את תרבות קוריאה בישראל. "התמיכה הזאת נובעת בעיקר מההבנה שהתעשייה הזאת תורמת לקידום התרבות הקוריאנית הן בתיירות והן בייצוא שמכניסות למדינה מיליארדים". הסדרה שפילסה את הדרך לכל הסדרות הקוריאניות היא ללא ספק 'היהלום שבכתר', ששברה שיאי צפייה בכל העולם, כולל באיראן; סדרה היסטורית המתרחשת לפני כ-500 שנים, על נערה יתומה שלמרות מוצאה ממעמד נמוך מצליחה להתמודד עם הקיפוח וההיררכיה הגברית. מייד אחר כך הגיעו גם 'סונטת חורף' הנפלאה בכיכובו של בה יונג-ג'ון, שהפך לפנים של 'הגל הקוריאני', 'בחורים רעים' ועוד ועוד. בדומה לקולנוע הקוריאני, גם הנושאים שבהם עוסקות הסדרות הקוריאניות מגוונים והן כמעט תמיד מציגות את התרבות הקוריאנית, האוכל והלבוש המסורתי - ה'האנבוק' ואת ערכי המשפחה. ה-K-Drama הפכו ללא ספק לתופעה; על פי Statista הגרמנית החוקרת את שוק המדיה הבין-לאומי, שיעורי הצפייה בהן בשווקים שמחוץ לקוריאה הולכים וצומחים במהירות: ב-2014 ההכנסות מייצוא של תוכן תרבותי קוריאני היו 5.27 מיליארד דולרים, ב-2019 הן כבר הגיעו ל-10.3 מיליארד, כמעט פי שניים.

קולנוע

הרבה לפני 'הפרזיטים', טרנטינו כבר הפך למעריץ
זוכרים את הסרט הנפלא 'פרזיטים' של הבמאי בונג ג'ון-הו, שזכה באוסקר ב-2019? זה היה הסרט הלא דובר אנגלית הראשון מאז ומעולם שקיבל את הפרס. הסרט הופק בתקציב של כ-11 מיליון דולרים והכניס יותר מ-258 מיליון דולרים ברחבי העולם. כבר ב- 2003 פרץ פארק צ'אן ווק לזירת הפסטיבלים באירופה עם מותחן הפשע 'שבעה צעדים', ובתחרות הרשמית של פסטיבל קאן זכה בפרס הגדול של חבר השופטים, שיושב הראש שלו היה קוונטין טרנטינו. תעשיית הקולנוע בקוריאה היא החמישית בגודלה בעולם ובשנים האחרונות היא זוכה להכרה של כבוד. קהל עצום של חובבי סרטים ובעיקר חובבי אימה ומדע בדיוני הולך שבי אחרי הסרטים מדרום קוריאה. סרטים של במאים כמו בונג, פארק צ'אן ווק, קים ג'י־וון וקים קי דוק זכו בפרסים בפסטיבלים המובילים. קוונטין טרנטינו הוא אחד ממעריצי הקולנוע ואנג'לינה ג'ולי אמרה לא פעם, שתשמח להשתתף באחד הסרטים. אולפני האחים וורנר ופוקס המאה ה-20 הקימו שלוחות בדרום קוריאה כדי לממן סרטים מקומיים.

 ארוחה קוריאנית מסורתית / צילום: Shutterstock

המטבח

אי אפשר בלי קימצ'י
הרבה שום, פלפל אדום, רוטב סויה, שמן שומשום וג'ינג'ר - מתובל, בריא ומזין; אורז הוא כמובן המרכיב העיקרי בארוחות הקוריאניות, ומכיוון שקוריאה היא גם חצי אי, דגים, מאכלי ים ואצות יופיעו כמעט בכל ארוחה קוריאנית. מצד שני החיבור של קוריאה לאסיה מצפון מביא איתו אל השולחן גם מאכלי בשר. מספר המנות נע בין שלוש ל-12 וכל מנה עיקרית מלווה במנות קטנות יותר שכל הסועדים חולקים ביניהם. בצד המנות העיקריות תוגש תמיד מנת קימצ'י, מנה של ירקות כבושים שמגיעה בכ-200 גרסאות שונות, שאותה הגדיר מגזין הבריאות האמריקאי Health כאחד מחמשת המאכלים הבריאים בעולם. בניגוד למקלות העץ הפופולאריים ברחבי אסיה, בקוריאה משתמשים במקלות מתכת שטוחים. בעבר זה היה סמל סטטוס לאצולה ולאט לאט גם פשוטי העם החלו להשתמש בהם. אומנם השימוש מאתגר אבל היגייני יותר, שלא לדבר על ידידותי לסביבה. ישנם לא מעט קודים להתנהגות סביב השולחן הקוריאני, למשל שצעירים לא מתחילים לאכול לפני המבוגרים ואת האורז אוכלים בכף ולא במקלות, מתוך כבוד למרכיב המרכזי בארוחה.

אלכוהול

קודם המבוגרים
המשקה הלאומי הוא 'סוג'ו' (משקה שרוף), ליקר שקוף המיוצר בעיקר מאורז ורמת האלכוהול שלו נעה בין 16.7 ל-53 אחוזים. את הסוג’ו שותים בכוסות חרסינה קטנות, והמנהג הוא שקודם כל הצעיר בשולחן מוזג למבוגר ממנו, ומייד אחר כך מתחלפים בתפקידים. כששותים מול אדם מבוגר או מכובד יותר, מטים את הראש מעט הצידה מתוך נימוס. לא נהוג שאדם ימזוג אלכוהול לעצמו. כשהמארח מוזג לך משקה, יש להרים את הכוס מעט ביד ימין. כשסיים למזוג לאורחים אפשר למזוג גם לו.

ספורט לאומי

גולף, בייסבול וחץ וקשת
הכדורגל של דרום קוריאה אומנם הגיע עד לחצי גמר המונדיאל, אבל גולף הולך ותופס מקומו כספורט הלאומי. בכל עיר יש כמה מגרשים ובכל רחוב יש 'גולף סקרין' - סימולטור מתוחכם שבו אפשר לשחק עם מקלות גולף אמיתיים מול מחשב. גם ענף החץ וקשת הביא לקוריאה לא מעט מדליות, 34 מספרן, מתוכן תשע מדליות כסף ושש ארד. להיט קוריאני. לאחרונה, באופן מפתיע, נכנס לרשימת ענפי הספורט הפופולאריים גם הבייסבול הכה אמריקאי.

אומנות הלחימה

טאקוונדו
אומנות הלחימה הקוריאנית נקראת 'טאקוונדו' ובתרגום חופשי: "דרך החיים של הבעיטה והאגרוף". דרך הטאקוונדו הילדים לומדים משמעת, כבוד, תחרותיות וכמובן ספורט. כל גבר חייב להגיע לחגורה שחורה במהלך השירות הצבאי. אומנות הלחימה מתבססת פחות על כוח ישיר ויותר על כוח שנוצר מתנופה של מסת הגוף ומתנועת האגן. הדגש הוא על עבודת רגליים ועל בעיטות גבוהות ומהירות. ב-1988 הוצג הטאקוונדו כספורט ייצוגי באולימפיאדת סיאול ובשנת 2000, באולימפיאדת סידני, הוכר הטאקוונדו כספורט אולימפי רשמי. באולימפיאדת טוקיו ב-2021 השיגה ישראל את המדליה האולימפית הראשונה בענף בזכות הספורטאית אבישג סמברג שזכתה במדליית ארד.

הארכיטקטורה

תמהיל של מסורת וקדמה
מקדש 'בולגוקסה' מהמאה השביעית מייצג את פאר האדריכלות הקוריאנית, אדריכלות העץ והאבן, והוא הוכרז כאתר מורשת עולמית מטעם אונסק"ו. במתחם הגדול פזורים מספר מבנים עם גגות רעפי האבן, ציורי קיר ופגודות, שילוב נהדר בין מסורת מקומית לקדמה מודרנית. הארכיטקטורה הקוריאנית העתיקה מגולמת על ידי השילוב המורכב של עץ ואבן ליצירת מבנים אלגנטיים, מרווחים ומרובי חדרים, המאופיינים באריחי חרס, גגות, מתחמים, קירות מגן, חצרות וגנים. רבים ממקדשי הבודהיסטים במדינה נמצאים על הרים עם נוף מרהיב, והמבנים יוצרים הרמוניה מלאה עם הטבע מסביב. גל חדש של פעילות בנייה הושק כאשר דרום קוריאה קיבלה את החוזה לארח את משחקי אסיה ב-1986 ואת המשחקים האולימפיים ב-1988.

 קוסמטיקה קוריאנית / צילום: Shutterstock

בזכות הלוק

ניתוחים פלסטיים ושאר קרמים
לא יאומן אבל קוריאה היא המדינה המובילה בעולם הניתוחים הפלסטיים. הניתוח הפופולארי ביותר הוא ניתוח עפעפיים, כדי להיראות יותר מערביים. "בקוריאה חשוב מאוד המראה החיצוני. המראה המערבי של הפנים הקטנות מבחינתם זה המראה האידיאלי ולכן הרבה קוריאנים עושים ניתוחים להצרת פנים או הקטנת פנים", מספרת אהרון. "המראה החיצוני משפיע על קבלה לעבודה ומציאת בן או בת זוג. השאיפה למראה ה'מושלם' גורמת לעיתים לקוריאנים להגיע למצבים קיצוניים של התאבדות, כי חלקם אינם מצליחים להתקבל לעבודות או למצוא בני זוג, והשפעת הסביבה גורמת להם להרגיש נחותים ולא מוצלחים. הקוריאנים נוטים לטפח את עורם על ידי קוסמטיקה קוריאנית איכותית. קוריאה מתמחה בייצור מסכות פנים מריר חלזונות, בעלות סגולות של אנטי-אייג'ינג שמחזירה לעור את הגמישות והברק. הרפואה העממית הקוריאנית כוללת גם שימוש בחפצים לשמירה על בריאות העור, לדוגמה גלגלות אבן מיוחדות שיעזרו לכם לשמור על עור הפנים יפה ומבריק".

10 עובדות על דרום קוריאה 

 1. מבין מדינות ה-OECD, קוריאה מדורגת באופן שיטתי בין שלושת המקומות הראשונים בעולם בהישגים במדעים, במתמטיקה ובשפה. הסיבה היא כנראה משמעת אבל גם הוצאה פרטית על חינוך מהגבוהות בעולם. 

 2. רוב האקדמאים במדינה הן נשים.  

 3. מספר הילדים הממוצע במשפחה קטן משתיים. 

 4. דרום קוריאה היא המדינה היחידה באסיה היבשתית שבה קיים רוב נוצרי. המיעוט הגדול הוא בודהיסטי, ורבים רואים בעצמם חסרי דת.   

 5. שימוש בשמות פרטיים מקובל רק בין חברים בני אותו הגיל בדיוק. אפילו שנה אחת הפרש מחייבת כללי נימוס בדיבור וכינוי לפי הייחוס. תאמינו או לא, זו הסיבה שקוריאנים רבים אינם יודעים שמות פרטיים של קרובי משפחה.   

 6. נתינת מתנות, החלפת כרטיסי ביקור, מזיגת משקאות וכיוצא באלה נעשות ביד ימין, ולהבעת כבוד רב יותר תיעשה בשתי הידיים, כשיד שמאל תומכת ביד ימין. 

 7. בתי המרחץ הציבוריים מצויים בכל פינת רחוב ונחשבים לחוויה קוריאנית אותנטית. המטרה היא חד-משמעית ניקיון אולטימטיבי. המפוארים והיקרים שבהם מציעים גם ספא.  

 8. נשים אינן מעשנות בפומבי, שכן זהו סמל לתרבות רעה או חוסר מוסר. גברים לעומת זאת מוזמנים לעשן ברחוב או בפינות עישון.   

 9. ככל שהאדם מבוגר יותר, כך הוא זוכה ליותר כבוד. בניגוד למערב, בקוריאה רצוי לשאול אדם את גילו כדי לדעת לאן לסווג אותו ואיך לנהוג עימו בשיחה. 

 10. מביאים פרחים?הימנעו מלבן, צבע אשר מיועד ללוויות. נהוג להניח פרח לבן ליד המת או ליד מצבתו.