הרשויות המקומיות טובעות בבירוקרטיה. הגיע הזמן לעצור את זה

הכותב הוא ראש פרויקט שלטון מקומי במכון הישראלי לדמוקרטיה

אחת התובנות המרכזיות בעשור האחרון במערכת הממשל בישראל, כמו גם במדינות מערביות אחרות בעולם, היא שלרגולציה שקובעת המדינה יש השלכות כלכליות על המשק, החברה ויוקר המחיה. אף אם ישנו קושי לכמת את העלויות הללו במספרים.

בשל כך, הקימו הממשלות בעשור האחרון מספר ועדות וצוותים שדנו בייעול מנגנוני הרגולציה והמליצו על פיתוח כלים ומנגנונים להערכת השפעותיה. על אף הקיטוב השורר במערכת הפוליטית שלנו נראה שבנושא זה ניתן לראות הסכמות כמעט מקיר לקיר. החל בראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו שקרא בעת כהונתו להילחם ברגולציה באמצעות גרזנים, וכלה בממשלה הנוכחית שהעבירה את חוק עקרונות האסדרה הקובע עקרונות יסוד לרגולציה איכותית, מקים רשות לאומית לאסדרה ומגדיר תהליכי בקרה והיוועצות בטרם התקנת רגולציות.

המקומיות לא בשיח

דוח מבקר המדינה שפורסם לאחרונה מצביע על בעיה מרכזית בשיח הקלת הנטל הרגולטורי בישראל. כפי שמראה המבקר, שני קהלי היעד שכלפיהם מופנות היוזמות בנושא הרגולציה הם האזרחים ובעלי העסקים והחברות, אשר נתפסים כ"לקוח".

מנגד, הממשלה לא קבעה יעדים להקלת הנטל הבירוקרטי המוטל על הרשות המקומית ולמעשה לא עסקה כלל בנושא. זאת, למרות עלות הבירוקרטיה הנצרכת למילוי הדרישות הרגולטוריות של השלטון המרכזי מצד הרשויות המקומיות.

מצב עניינים זה בעייתי במיוחד לאור זאת שישראל נחשבת לאחת המדיניות הריכוזיות ביותר בעולם המערבי כלפי השלטון המקומי. בין היתר, בשל ריבוי הרגולציה של הממשלה על הרשויות המקומיות. לא לחינם במדד הביזור לרשויות המקומיות של חוקרי הבנק העולמי נמצא כי ישראל מדורגת במקום 94 מתוך 182 מדינות בעולם, ומכלל מדינות ה־OECD ישראל דורגה במקום הנמוך ביותר.

סבך הרגולציה על השלטון המקומי מתבטא לא רק בחקיקה אלא גם באינספור נהלים ובירוקרטיות שמשיתים משרדי הממשלה על הרשויות המקומיות. מבקר המדינה מצא כי למשרד הפנים לבדו יש 300 חוזרי מנכ"ל הכוללים הנחיות רגולטוריות מחייבות כלפי הרשויות המקומיות.

כפי שהראה המבקר, ההנחיות אינן מאוגדות ויש קושי גדול לאתרן. המצב במשרדי הממשלה האחרים אינו טוב בהרבה. ריבוי הכללים הרגולטורים משית על הרשויות המקומיות אינספור עלויות, שבסופו של דבר מתגלגלות לארנונה שלנו ופוגעות באיכות השירותים שהרשויות המקומיות מספקות.

שינוי יסודי בתפיסה

בנוסף לנטל הרגולטורי המתבטא בחוקים ובנהלים, גם התקצוב הממשלתי המועבר לרשויות טובע בים של נהלים ובירוקרטיות. בחלק ניכר מהמקרים, על מנת לקבל תקציבים נדרשות הרשויות להגיש שלל טפסים ומסמכים למשרדי הממשלה. זאת, חרף העובדה שהמידע כבר היה קיים מלכתחילה בידי המשרד מבקש המידע.

הטופסיאדה של העברת הכספים לעתים כה מסובכות, עד כדי כך שמשרדי הממשלה והרשויות המקומיות מעדיפים לשכור חברות חיצוניות שיטפלו בתהליך. כך, באופן אבסורדי, על מנת שמשרד ממשלתי יצליח להעביר כסף לרשות מקומית, צריך לבזבז סכומים אדירים על מתווכים.

מי שמתקשות בעיקר להתמודד עם הררי הרגולציה הן הרשויות החלשות, שמלכתחילה נדרשות להסתמך על שולחן הממשלה ביתר שאת. אחד הממצאים העצובים העולים מן הדוח הוא שרשויות מקומיות, רובן רשויות מהפריפריה, כדוגמת אופקים, בית שאן וכסייפה, ציינו בפני המבקר כי לעתים הן נמנעו מלהגיש בקשות לתמיכה בגלל המורכבות שבדבר.

הפתרון נעוץ בשינוי יסודי בתפיסת משרדי הממשלה והתייחסות לרשויות המקומיות כלקוחות, או כשותפים. ברמה הפרקטית יתבטא שינוי זה בהקמת מנגנונים שיפעלו לצמצום הרגולציה הקיימת ויקיימו תהליכי בקרה והיוועצות בטרם התקנת רגולציות חדשות. הממשלה היוצאת הודיעה על רצונה לחזק את השלטון המקומי, אך לא הספיקה לעשות הרבה. יש לקוות שכל ממשלה שלא תיבחר תפעל בכיוון זה של הקלת הנטל הרגולטורי והפעם מעל הרשויות המקומיות.