המלחמה על הנרטיב: מערך ההסברה הלאומי תפס את הבמה

חומרים ויזואליים מסייעים לספק הוכחות • ראש מערך ההסברה ליאור חייט על הפרסום הפלסטיני שהאשים את ישראל בהרג ילדים בג'באליה: "בנינו תוכנית תקשורתית לפירוק המוקש הזה"

ליאור חייט, ראש מערך ההסברה הלאומי / צילום: מארק ניימן, לע''מ
ליאור חייט, ראש מערך ההסברה הלאומי / צילום: מארק ניימן, לע''מ

מאז תחילת מבצע "עלות השחר", גורמי ההסברה השונים בישראל - דובר צה"ל, משרד החוץ ומערך ההסברה הלאומי במשרד ראש הממשלה - פועלים כדי לקבע נרטיב של כל התרחשות והתרחשות. מקרי המבחן בקרב הזה על הנרטיב התקבלו תוך יממה: שיגורי רקטות מעזה שהובילו לפגיעה ולהרג של אזרחים פלסטינים שווקו על ידי הפלסטינים כירי של צה"ל, בעוד שבצד הישראלי פעלו הסברתית תוך כדי הצגת הוכחות לכך שמדובר בירי פלסטיני ש"השתבש".

סא"ל (מיל') אביטל ליבוביץ', מנכ"לית הוועד היהודי־האמריקאי (AJC) בישראל ולשעבר דוברת צה"ל לתקשורת הזרה, הסבירה לגלובס כי בסיטואציה של נרטיבים שמתנגשים, הדבר החשוב ביותר הוא "לקבל את המידע המהיר ביותר מתוך צה"ל ועם חומרים ויזואליים, כי העניין הוויזואלי הוא סופר־קריטי כדי לספק הוכחות".

לדבריה, "היום אנחנו בעידן של ויראליות מטורפות עם במות מרובות. ישנו חמ"ל בדובר צה"ל שמקבל דיווחים שוטפים מיד כשמתחיל אירוע מאגף המבצעים ופועל במהירות כדי להשפיע על השיח מהרגע הראשון".

פוסט נגד ישראל בפייסבוק
 פוסט נגד ישראל בפייסבוק

מערך שמתכלל את כלל גופי ההסברה

במבצע הנוכחי, בשונה מאירועים צבאיים קודמים, מי שתפס את המושכות הוא מערך ההסברה הלאומי, שכפוף לראש הממשלה יאיר לפיד. דובר צה"ל הפעם נדחק לשוליים. רונן מנליס, לשעבר דובר צה"ל ומנכ"ל לנושאים אסטרטגיים, אמר לגלובס כי "יש פה אירוע משמח, שישנו מערך הסברה לאומי והעומד בראשו מתראיין ומנגיש את מסרי הדרג המדיני ועונה על השאלות. כשהייתי דובר צה"ל, היו שואלים אותי שאלות על המשא-ומתן, אבל כלובש מדים וכדובר צה"ל, לא הייתי יכול לענות על השאלות האלו".

תא''ל רן כוכב / צילום: אפרים לפיד נציג דו''צ
 תא''ל רן כוכב / צילום: אפרים לפיד נציג דו''צ

עם זאת, לדברי מנליס, "למרות ההתקדמות המבורכת, מדינת ישראל רחוקה מאוד מהמצב המתוקן. אומנם ראינו תגובות מהירות יותר ביחס לסבבים אחרים - אבל חסר חדר מצב הסברתי־תודעתי שמנטר את כל המידע מכל הפלטפורמות בזמן אמת, ויודע לייצר תוכן מהיר ורלוונטי. בחדר הזה יוכלו לראות את כל הטרנדים ברשתות החברתיות, וניסיונות הצד השני בשימוש בבוטים ובמניפולציות, וכך אפשר להשפיע על השיח התודעתי בלחימה. יש עוד מרחק ממה שצריך".

רון ברומר, ראש החטיבה למאבק בדה־לגיטימציה במשרד החוץ, הסביר כי "בזמן מבצע תפקידנו במשרד החוץ וכל מי שעוסק בהסברה הוא לשמור על הסטטוס־קוו בעולם. כ־70% מאוכלוסייה מסוימת הם נייטרלים, ובתקופת מבצע עלינו לוודא שהמסרים השליליים לא ישפיעו עליהם". לדבריו, "מה שאנחנו מנסים לעשות זה לאזן את השיח ברשתות החברתיות ובתקשורת".

ברומר מפרט כי בתקופת מבצע, חוץ משמירה על הניטרליים, הם פועלים בשני מישורים נוספים: לחזק את התומכים השקטים של ישראל ולהפוך אותם לתומכים פעילים, ולמנוע זליגה של המתנגדים השקטים להפיכתם למתנגדים פעילים.

כאמור, מי שאחראי לתכלל את כל גופי ההסברה הישראליים על מנת לייצר מסר אחיד, מדויק ויעיל הוא מערך ההסברה הלאומי. ליאור חייט, ראש מערך ההסברה הלאומי, ולשעבר דובר משרד החוץ, הסביר כי "אנחנו מחליטים מי הגורם שמוביל את האירוע. לדוגמה, 'עלות השחר' הוא אירוע צבאי ולדובר צה"ל כמובן יש תפקיד משמעותי במיוחד כאן. אבל ישנם עוד שחקנים, כמו משרד החוץ, משרד ראש הממשלה, הקבינט ועוד - והכל צריך להיות מסונכרן".

"הסיקור של ישראל ירד באופן משמעותי"

לגבי הפרסום שהופץ בסוף השבוע בצד הפלסטיני כי ישראל תקפה בג'באליה והרגה חמישה פלסטינים ובהם ארבעה ילדים, אמר חייט: "זהו אירוע שהיה יכול להתפתח לכדי אסון הסברתי, משנה מערכה ועם השלכות מדיניות קשות, ולכן פעלנו בהקדם, בנינו תוכנית תקשורתית לפירוק המוקש הזה".

ליבוביץ', שעוקבת אחרי התקשורת הזרה, מזהה גם כי הפעם הנושא פחות בכותרת. "יש את המלחמה באוקראינה, בחירות האמצע בארצות-הברית, באירופה הייתה איזו תאונה טרגית - והסיקור של ישראל ירד באופן משמעותי".

כרזה נגד ישראל בטוויטר
 כרזה נגד ישראל בטוויטר

שיח ער ברשתות החברתיות, בצד הישראלי ובצד הפלסטיני | נבו טרבלסי

המאבק על דעת הקהל העולמית מתרחש גם ברשתות החברתיות ובאתרים השונים. מבדיקת גלובס, המבוססת על ניתוח של חברת באזילה (Buzzilla) שעוסקת במודיעין גלוי בשפות הנפוצות בישראל ובניטור וניתוח שיח ברשתות החברתיות, עולה כי מבצע עלות השחר גורר שיח רחב ברשתות החברתיות הן בצד הישראלי והן בצד הפלסטיני.

לפי באזילה, מרבית השיח מצד הגולשים הפלסטיניים מדבר על "התוקפנות הישראלית" וגולשים רבים מפנים אצבע מאשימה כלפי ישראל שהחלה את המבצע, וממשיכה עם "פשעי הכיבוש". בצד הפלסטיני נרשמו 2.6 אלף דיונים במהלך השבת האחרונה, וכ־470 אלף אינטראקציות. 12% מהדיונים היו בטוויטר, 29% ברשתות חברתיות אחרות (פייסבוק, אינסטגרם וטיקטוק), והיתר התקיימו בדיווחים תקשורתיים ובפורומים - עם רוב של 59% מהשיח.

 
  

לפי באזילה, "הציבור הפלסטיני לא באמת מתייחס או מגיב לטענה לפי הג'יהאד האסלאמי טבח באותם הילדים בעקבות שיגור הטיל שנכשל, וממשיך להאשים את ישראל ב'הריגה של חפים מפשע'". מרבית התגובות מכילות התייחסויות דתיות וכן קריאות נגד ישראל.

הישראלים מנסים להבין למה עכשיו

במקביל, נרשמו כ־2.2 אלף דיונים בנושא בצד הישראלי, וכ־816 אלף אינטראקציות. 42% מהדיונים היו בפייסבוק, 23% בטוויטר והיתר התחלקו בין אתרי החדשות, פורומים ובלוגים. לפי הניתוח של באזילה, בין הפלטפורמות שבלטו היו פלטפורמות של צעירים כמו פורום fxp או סטיפס. על פי הבדיקה, ביום שישי, בתחילת המבצע, השיח בצד הישראלי התאפיין בעיקר בשאלה מדוע המבצע התחיל. לפי סקירה שבוצעה על ידי באזילה, רוב המגיבים תומכים במבצע - בתקופה אחרת היינו חושבים כי זה מראה תמיכה בצד הימני במפה הפוליטית. אלא שהפעם ייתכן שמדובר תמיכה בראש הממשלה לפיד ולאו דווקא תמיכה בהשקפה הפוליטית הימנית.