הצעת החוק להורדת האינפלציה עברה בסנאט הלילה. מה מסתתר בתוכה

ניצחון גדול לנשיא ביידן אמש (א') בסנאט, לאחר שהצעת "החוק להורדת האינפלציה" עברה אחרי שעות רבות של דיונים. החוק בהיקף של 740 מיליארד דולר, אומנם מתייחס לאינפלציה בשם, אך קיים ספק גדול אם היא ישפיע עליה. הצעת החוק היא למעשה גלגול של התוכנית של ביידן למלחמה בשינויי האקלים וצמצום פליטות הפחמן ולהגדלת מס החברות בארה"ב. בכך, הצליחו כל הסנאטורים הדמוקרטים להתאחד מאחורי האג'נדה של הנשיא ג'ו ביידן, שליוותה אותו במשך כל קמפיין הבחירות.

המעבר של החוק התאפשר לאחר שבמשך שנה ארוכה הבית הלבן כשל בהבאת הצעת חוק נרחבת מזו על אותם נושאים. כעת מתכנן בית הנבחרים, שבו יש רוב לדמוקרטים, להצביע על הצעת החוק עד סוף השבוע ואז להעבירו לנשיא ביידן לחתימה, שתהפוך אותה לחוק תקף.

הצעת החוק עברה דרך מה שמכונה הליך השלמה תקציבית - הצבעה בה כל 50 הדמוקרטים והקול שובר־השוויון של סגנית הנשיא קמלה האריס היו נחוצים (51-50) מאחר ואף אחד מהרפובליקאים לא הצביע בעד ההצעה. הצבעה בהליך השלמה מטילה מגבלות על אופי הסעיפים שעליהם הצביעו הסנאטורים רק לאלה שיש להם השפעה ישירה על ההוצאה ועל ההכנסה הפדרלית.

במסגרת החוק יתאפשר למנהלי תוכנית "מדיקייר" (הביטוח הרפואי לגמלאים) לנהל משא־ומתן על גובה התשלום עבור תרופות־מרשם מסוימות ווהיא תאלץ את יצרני התרופות לספק הנחה אם יעלו את מחירי התרופות שלהם מעל שיעור האינפלציה. היא מוציאה כ־80 מיליארד דולר מכספי המסים ומאריכה את הסובסידיות על ביטוח בריאות במסגרת אובמקר (החוק להגנת החולים וטיפול בר השגה).

לצד מס חברות מינימלי חדש בגובה 15%, קובעת הצעת החוק מס של 1% על רכישות עצמיות (buybacks) של מניות מצד חברות, ושמה בצד 300 מיליארד דולר לטובת הקטנת הגירעון. על פי נתונים שהדמוקרטים בסנאט פירסמו, צעד זה יגייס סכום של 739 מיליארד דולר, וממנו ייצאו 433 מיליארד דולר. הוא יקטין את הגירעון התקציבי בכמעט 300 מיליארד דולר במשך עשור.

ניצחון לאחר שהיה נראה שאפסו הסיכויים

העברת ההצעה בסנאט היא ניצחון לדמוקרטים שרק לפני שלושה שבועות היה נראה בלתי סביר. כל הרפובליקאים התנגדו להצעה, מה שאומר שאפילו הימנעות של סנאטור דמוקרטי בודד הייתה מסכלת את העברת החוק בסנאט. אולם, פריצת הדרך נעשתה לאחר הצלחת השיחות בין מנהיג הרוב הדמוקרטי בסנאט, צ'אק שומר, לבין הסנאטור הדמוקרטי ממערב וירג'יניה, ג'ו מנצ'ין, שתקע את הצעת החוק המקורית ומנע את העברתה.

לדברי שומר, למרות כמה קיצוצים, הצעת החוק בכללותה מהווה ניצחון חקיקתי לדמוקרטים. "זו הייתה דרך ארוכה, קשה ומפותלת", הוא אמר לפני תחילת ההצבעה שארכה כ־15 שעות.

"הצעת החוק רחוקה מלהיות מושלמת. מדובר בפשרה. אבל לעתים קרובות זו הדרך בה מושגת התקדמות", אמר ביידן בחודש שעבר בבית הלבן. "המסר שלי לקונגרס הוא כזה: זו הצעת החוק החזקה ביותר שתוכלו להעביר".

הדמוקרטים טוענים שהחוק מטפל בחשש הכלכלי העיקרי של האמריקאים וכינו אותו "החוק להורדת האינפלציה". הרפובליקאים מנגד טוענים שחבילת האקלים והמסים לא תעשה דבר לצינון האינפלציה ודווקא תפגע בכלכלה, ושהעלאת המסים לחברות יפגעו גם במשקי בית. גם במשרד התקציב של הקונגרס, הבלתי־תלוי מבחינה מפלגתית, מעריכים שההשפעת החוק על האינפלציה ב־2022 ו־2023 תהיה "זניחה".

הנה מבט על הנושאים העיקריים שנכללו בהצעת החוק של הדמוקרטים וגם כמה סעיפים שלא נכנסו.

רפורמה במסים

המימון של התוכנית למלחמה בנזקים האקלימיים ובבריאות של האמריקאים צפוי לבוא מהגדלת מס החברות. בהצעת החוק נכלל מס מינימלי של 15% לחברות שמכניסות מיליארד דולר ומעלה, שאמור להכניס לקופת המדינה, על פי ההערכות, כ־313 מיליארד דולר נוספים במשך עשור.

בנוסף ההצעה כוללת מס של 1% על רכישות עצמיות (buybacks) של מניות בידי החברות. סעיף זה שייכנס לתוקף בשנה הבאה צפוי להכניס 73 מיליארד דולר. ההערכות הן שבשלושה וחצי החודשים שנותרו עד 2023 וכניסת החוק לתוקף, חברות רבות יבצעו רכישות עצמיות כדי להימנע מתשלום המס.

חלק חשוב בהצעת החוק שנותר בחוץ בגלל התנגדות של הסנאטור מנצ'ין היה אמור להאריך את הטבת המס על ילדים. מנצ'ין התנגד בטענה כי עלות של הארכת הטבת המס גבוהה מדי.

טיפול בשינוי האקלים

יותר מ־300 מיליארד דולר יושקעו באנרגיה וברפורמה הקשורה לאקלים. זו תהיה ההשקעה הפדרלית הגדולה ביותר באנרגיה נקייה בהיסטוריה של ארה"ב. הצעת החוק זכתה לתמיכה של פעילי אקלים ואיכות סביבה רבים, למרות שהיא נמוכה ב־550 מיליארד דולר מההצעה שדמוקרטים רצו בהתחלה.

חלק זה בהצעת החוק מטפל בתחבורה ואופן ייצור החשמל בארה"ב וכולל 60 מיליארד דולר להגדלת תשתיות האנרגיה המתחדשת בייצור, כמו לוחות סולאריים וטורבינות רוח. ההצעה גם כוללת הטבות מס לציבור הרחב על רכישת מכוניות חשמליות והתייעלות אנרגטית בבתים.

על פי דמוקרטים, החוק יביא להורדה של גזי החממה ב־40% עד סוף העשור, בחישוב לפי הרמות של 2005 - פחות מ־50% שביידן ביקש בהצעה המקורית.

הורדת המחיר של תרופות מרשם

הצעת החוק מדברת על הפיכת תרופות־מרשם לנגישות יותר וזולות יותר. הצעת החוק כוללת צעד היסטורי שמרשה לשר הבריאות הפדרלי לקיים משא־ומתן עם חברות התרופות על המחיר של כמה תרופות יקרות מדי שנה במסגרת "מדיקייר". הבעיה היא שזה לא ישפיע על כל תרופות המרשם וגם לא על כל המטופלים. בשלב הראשון, עד שנת 2026, המשא־ומתן יהיה על 10 תרופות הממומנות על ידי מדיקייר. עד 2029 המספר אמור לגדול ל־20 תרופות.

החלק בהצעת החוק שניסה לקבוע מחיר מקסימלי של 35 דולר לאינסולין - תרופה יקרה בארה"ב בצורה יוצאת דופן בהשוואה למדינות אחרות - הוצא מהצעת החוק לאחר שהיועצת המשפטית של הסנאט, אליזבת מקדו, טענה כי הוא בעייתי במסגרת זו והוא יחכה עד להצבעה בה יוכלו להצביע בעדו 60 סנאטורים בהצבעה רגילה.

עוד קבעה מקדו כי הסעיף שמחייב חברות תרופות להציע החזרים כספיים במידה ומחירי תרופות המרשם עולים מהר יותר מהאינפלציה גם לא תואם את כללי הצבעת ההשלמה התקציבית שבמסגרתו עבר החוק. היא איפשרה להצביע על סעיף זה רק בהקשר של מטופלי מדיקייר ולא בהקשר רחב יותר של הביטוחים הפרטיים.

הצעת החוק קובעת לאנשים בתוכנית מדיקייר תקרה של 2,000 דולר בחודש על תרופות מרשם, החל מ־2025.

הצעת החוק מאריכה בשלוש שנים את סובסידיות הטיפולים הבריאותיים שהחלו עם תוכנית אובמהקר. כתוצאה מכך מיליוני אמריקאים יצליחו להימנע מהתייקרות מכאיבה לטיפולים הבריאותיים שלהם.