האם פעילות אל-ג'זירה נסגרה בכל מדינות ערב

שם: איוב קרא
מפלגה: הליכוד
תוכנית: פרלמנט צוהריים
ציטוט: "אל-ג'זירה נסגרה בכל מדינות ערב"
תאריך: 25.7
ציון: לא נכון ברובו

במהלך ריאיון לערוץ כנסת, השר לשעבר איוב קרא, שמתמודד כיום על מקום ברשימת הליכוד, הביע את רצונו שהליכוד יחזור לשלטון - אלא שהפעם הוא מקווה שהליכוד יחזור לשלוט בלי ש"ימנעו ממנו לקיים את המדיניות שלו". לשאלת המראיינת האם הליכוד לא שלט בשנים הקודמות, קרא סיפק דוגמה לחוסר משילות מתקופת כהונתו כשר התקשורת: "כשאני רציתי לסגור את אל ג'זירה… לא נתנו לי לעשות את זה". זאת, לדבריו, בניגוד למצב בשאר מדינות האזור: "אל-ג'זירה נסגרה בכל מדינות ערב", הוא טען. האם אכן אל-ג'זירה נסגרה בכל מדינות ערב? בדקנו.

אל-ג'זירה ("האי" בערבית) הוא כלי תקשורת ממשלתי בבעלות קטאר שהוקם ב-1996 על ידי אמיר (שליט) קטאר דאז השייח' חמד בן ח'ליפה אל ת'אני. על פי האתר של אל-ג'זירה, הרשת מפעילה עיתונאים רבים ברחבי העולם ויש לה לשכות בלמעלה מ-50 מדינות. במאמר שנכתב במכון למחקרי ביטחון לאומי באוניברסיטת תל אביב (INSS), נטען כי אל-ג'זירה מזוהה עם המשטר הקטארי והיא נחשבת לכלי בידי המשטר שנועד לקדם את מדיניות החוץ הקטארית.

ומדיניות החוץ הקטארית, זו שמקודמת על ידי אל-ג'זירה, מהווה נקודת חיכוך עם מספר מדינות באזור, בראשן ערב הסעודית, מצרים, איחוד האמירויות ובחריין. בפרט, עיקר הקושי של המדינות הללו עם המדיניות הקטארית נעוץ במימון ובתמיכה שמעניקה קטאר לארגונים אסלאמיסטים הפעילים במישור הפוליטי, אשר לרוב מזוהים עם האחים המוסלמים. "השימוש שעשתה קטאר בערוץ התקשורת אל-ג'זירה שבבעלותה, כדי להגביר את השפעתה של תנועת האחים המוסלמים בעולם הערבי כולו ולמתוח ביקורת על מנהיגים בריאד, בקהיר ובאבו-דאבי, עורר זה מכבר חוסר נחת באזור", נכתב במאמר. "עוד ב-2002 גרם הסיקור התקשורתי העוין של קטאר את ממשלת ערב הסעודית להחזרת שגרירה מדוחה למשך שש שנים. ערב הסעודית עשתה זאת שוב ב-2014, הפעם עם איחוד האמירויות ובחריין, וזאת בתגובה לביקורת על הממשלות המצרית והאמריקנית שהשמיע השיח' יוסוף אל-קרדאווי, איש האחים המוסלמים היושב בקטאר".

לפי ד"ר יואל גוז'נסקי, חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי באוניברסיטת תל אביב, הסכסוך בין המחנות התפרץ במלוא עוזו ביוני 2017 - אז החליטו ערב הסעודית, איחוד האמירויות, בחריין ומצרים לנתק את יחסיהן הדיפלומטיים עם קטאר. לדברי גו'זנסקי, פעילותה של אל-ג'זירה הייתה סוגיה משמעותית במשבר - עד כדי כך שאחת הדרישות של המדינות הללו מקטאר הייתה לסגור או לפחות לרסן את הרשת. הד לחשיבותה של סוגיית אל-ג'זירה ניתן לראות בכך שבאותם ימים, אל-ג'זירה דיווחה על מתקפת סייבר כוללת על כל מערכות הרשת. גוז'נסקי מדגיש שאומנם מאז חלה התקרבות בין קטאר למדינות החרם שבאה לידי ביטוי בהסכם פיוס שנחתם בין הצדדים בינואר 2021 - אולם אל-ג'זירה עדיין לא פועלת בחופשיות במדינות הללו.

ואכן, על פי האתר של אל-ג'זירה, במדינות הללו לא פועלת לשכה של אל-ג'זירה. אליהן מצטרפות 3 חברות נוספות בליגה שגם בהן לאל-ג'זירה אין לשכה: אלג'יריה (בה נרשמו בעבר מספר תקריות עם אל-ג'זירה), ג'יבוטי ואיי קומורו. אז עד כה ספרנו 7 מדינות חברות בליגה הערבית שבהן לא פועלת לשכה של אל ג'זירה. אולם בליגה הערבית חברות 22 מדינות - האם התמונה דומה כל השאר?

ובכן, בניגוד לדברי קרא, ב-15 המדינות האחרות בליגה הערבית כן פועלת לשכה של אל-ג'זירה. חוץ מקטאר, בין המדינות הללו ניתן למנות את עיראק, כוויית, ירדן, סוריה, לבנון, סודן, לוב ומרוקו. בנוסף, תחת "פלסטין" רשומות 3 לשכות: בירושלים, ברמאללה ובעזה. יחד עם זאת, יש לציין כי חלק מהמדינות הללו סגרו בעבר את לשכת אל-ג'זירה על רקע מתיחויות שונות (כך למשל עיראק, כוויית, ירדן וסודן).

ומה באשר לטענה של קרא לפיה הוא רצה לסגור את אל-ג'זירה? באוגוסט 2017, חודשיים לאחר פרוץ החרם על קטאר, הכריז קרא, אז שר התקשורת, על שורת צעדים שמטרתם הפסקת פעילות אל-ג'זירה בישראל: שלילת תעודת העיתונאי של לשכת העיתונות הממשלתית (לע"מ) מכתבי אל-ג'זירה בישראל, החשכת הערוץ על ידי חברות הכבלים והלווין, סגירת משרדי הרשת בישראל וקידום חקיקה שתאפשר לממשלה, במקרים חריגים, להחשיך ערוצים מטעמים של סכנה לביטחון אזרחי ישראל. אולם מהלכים אלו לא הבשילו מסיבות שונות, ולמעשה היו רחוקים מאוד מלהגיע לקו הסיום. דוגמה לכך ניתן לראות בניסיון להוציא לפועל את הצעד הראשון - שלילת תעודות העיתונאי מכתבי אל-ג'זירה. אומנם שבוע לאחר הכרזת קרא אכן נשללה תעודות עיתונאי מאחד מכתבי אל-ג'זירה, אך רק כשבועיים מאוחר יותר הודיעה לע"מ כי לאחר שימוע שנעשה לעיתונאי, היא משהה לחצי שנה את החלטה לשלול את התעודה.

מהשר לשעבר איוב קרא נמסר: "הייתה לי הזכות כשר התקשורת להתחיל הליך של סגירת אל-ג'זירה אחרי שהיו מעורבים בהסתה ובהכוונה של טרוריסטים בפיגוע בהר הבית בו נרצחו שני השוטרים סיתאוי ושנאן ז״ל וגם כאות הזדהות עם מדינות המפרץ שגרשו את אל-ג'זירה בהם ראיתי שותפים להליך שלום אזורי לפני כל חברי הממשלה. אל-ג'זירה הועמדה לשימוע בפני לשכת העיתונות הממשלתית וקיבלה עונש של תנאי לחצי שנה בשל מעורבותה בהר הבית אבל לצערי במועצה לביטחון לאומי לא גיבו את המהלכים לסגירת משרדיה בישראל. חופש הביטוי חייב לדעתי להיות מוגבל במיוחד כשמדובר בהסתה והזדהות עם אויבי ישראל, ולדעתי אל-ג'זירה במבחן המידתיות והסבירות אסור שתהיה חלק מחופש הביטוי של ישראל, כי תפקידה הפך לגורם מכוון ומסית נגד ישראל. אם אחזור לממשלה אעשה הכל להמשיך את הליך סגירתה".

לסיכום, בניגוד לדברי קרא, ברוב המדינות החברות בליגה הערבית קיימת לשכה של אל-ג'זירה. מתוך 22 מדינות החברות בליגה הערבית, ב-15 קיימת לשכה של הרשת, כאשר ב-7 מדינות בלבד לא קיימת לשכה. לכן דבריו של קרא לא נכונים ברובם.