אגריטק בצמיחה: החקלאות החכמה תניב פירות גם בבורסה

הכותב הוא שותף מנהל בקרני פמילי אופיס. אין באמור ייעוץ/שיווק השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים האישיים של כל אדם, ו/או תחליף לשיקול-דעתו של הקורא, ואין באמור משום עצה ו/או המלצה לרכישה או למכירת ניירות ערך או מוצר פיננסי כלשהו

מגפת הקורונה העלתה למודעות את הפגיעות של שרשראות האספקה ה​​גלובליות, ובפרט הפצה של מוצרי חקלאות ומזון. המלחמה הנוכחית באוקראינה, אשר בלמה את יצוא החיטה, תרמה אף היא להבנה זו. התשובה לבעיות אלו טמונה בתחום הטכנולוגיה החקלאית, אגריטק, השואף להפוך את החקלאות ליעילה הרבה יותר.

שוק האגריטק העולמי צפוי להגיע לכ-36 מיליארד דולר עד שנת 2030 ולגדול בקצב צמיחה שנתי מורכב (CAGR) של כ-11% במהלך תקופת התחזית (2030-2022). אירופה צפויה להיות שוק "החקלאות החכמה" השני בגודלו, עם צפי לשווי שוק של 9.7 מיליארד דולר עד שנת 2030. כך על פי דוח חברת המחקר הגלובלית Straits Research, שפורסם ביולי 2022.

תחום האגריטק (Agritech) מתייחס לשימוש בטכנולוגיות חדשניות לשיפור היעילות והתפוקה של תהליכים חקלאיים. יישומי אגריטק הם רחבי-טווח, והם כוללים פתרונות טכנולוגיים מגוונים לחקלאות. הקו המנחה המשותף להם הוא אפשרות לגדל יותר מזון בפחות שטח, ו/או תוך צריכה מופחתת של משאבים.

פתרונות אגריטק חוסכים לחקלאים זמן וכסף, על ידי ניטור, ניתוח, אופטימיזציה ואוטומציה של פעולות שמחליפות חלק ניכר מהעבודה החקלאית. בין הפיתוחים המובילים: מערכות השקיה חכמות וחסכוניות, מערכות חקלאות חדשות, שיטות חדשניות לגידול חרקים, חקלאות לוויינית, אגריטק רובוטי, טרקטורים אוטונומיים וניהול משק מלמעלה באמצעות כלי טיס לא מאוישים.

טכנולוגיות אגריטק מבוססות ברובן על בינה מלאכותית וביג-דאטה, וכן על הנדסה גנטית.

החקלאות החכמה המתאפשרת בזכות פיתוחי אגריטק מאפשרת להגדיל את ייצור היבולים תוך הפחתת המאמץ האנושי. גישות חקלאות חכמות משתמשות בציוד ניטור עם חיישנים, כדי לעזור לחקלאים לקבל החלטות טובות יותר לגבי ניהול מים, ניהול קרקע, בקרת מלאי ולוחות זמנים של קציר. הן מאפשרות להם להעריך באיזו תדירות היבול הצליח לצמוח במהירות, וכן לצמצם את עלויות העבודה והחומרים.

אימוץ גובר של טכנולוגיות מתקדמות ואינטרנט של הדברים (IoT) במוצרים חקלאיים מניע את שוק החקלאות החכמה. בקרת השקיה, ניהול משאבי מים, שתילת יבולים וניטור ייצור הם כולם חלק מיישומי חקלאות חכמים המאומצים יותר ויותר ברחבי העולם בשנים האחרונות.

טכנולוגיות חקלאיות מודרניות, ביניהן תוכנות לניהול נתונים, GPS, תוכנת מיפוי תפוקה (YMS) וטכנולוגיית שיעור משתנה (VRT), מסייעות לחקלאים להגיב לשינויים מהותיים ביעילות. על ידי שימור משאבי האנרגיה והמים באמצעות פתרונות מתוחכמים ובני-קיימא, טכנולוגיית ה-IoT בחקלאות מגבירה את תפוקת התוצרת החקלאית, תוך צמצום פליטת פחמן, ומסייעת לשפר את צמיחת הרווח ואת פוריות הקרקע תוך הפחתת עלויות החקלאות וקידום חקלאות בת-קיימא.

המדינות מתמודד עם האתגרים של מגזר החקלאות

תחום האגריטק הוא חדשני ופורץ דרך. הוא מניע את החקלאות העולמית קדימה והופך אותה לחכמה ואוטומטית יותר. באמצעות טכנולוגיות אגריטק, חקלאים יכולים למקד את זמנם בפעילויות אסטרטגיות יותר, כגון: הרחבת תחומי הפעילות שלהם, שיווק וערוצי הפצה שיגדילו את רווחיהם.

רמת ההשקעה הגוברת באגריטק קשורה לצורך של מדינות להתמודד עם האתגרים העומדים בפני המגזר החקלאי העולמי.

חברות אגריטק גלובליות כמו סינג'נטה, BASF ,Bayer Crop Science ו-Zoetis דנו בשנים האחרונות בהזדמנויות השקעה על ידי ממשלת בריטניה, מה שיעזור להניע השקעות בחקלאות בריטית. מגזר האגריטק בבריטניה היה שווה 14 מיליארד ליש"ט ב-2017 והמדינה ממשיכה לחוות תמיכה מהממשלה באמצעות השקעות חדשות (Agfunder) ברמה הלאומית והמקומית. זה כולל מתן הדרכה למומחים בנושא מיומנויות, אשרות והגירה, כמו גם גישה למימון.

הארגון הממשלתי באירלנד, Enterprise Ireland, האחראי לפיתוח וצמיחת ארגונים איריים בשווקים העולמיים, הכריז לאחרונה על שתי יוזמות שהן חלק מהעבודה השוטפת שלו לתמיכה בחברות אגריטק לחדש ולנצח בשווקים בינלאומיים. הארגון השיק בנוסף קרן התחלה תחרותית בסכום כולל של עד 500 אלף אירו לתמיכה בסטארט-אפים במגזר האגריטק. הקרן הושקה על ידי שר החקלאות, המזון והים במטרה לספק ליזמים מימון קריטי בשלב מוקדם.

בספטמבר 2018, ניו זילנד הפכה למדינה השותפה הראשונה ב-Farm 2050 - יוזמה עולמית הכוללת קולקטיב של שותפים מגוונים המחויבים לקדם את עתיד המזון באמצעות תמיכה ביזמי אגריטק ובסטארט-אפים.

במאי 2020, הכריזה ממשלת קנדה על השקת קרן פתרונות לעסקים לחקלאות ומזון בסך 100 מיליון דולר שתספק לעסקים חקלאיים יציבות פיננסית וגמישות כדי לעזור להם לבנות מחדש את המודלים העסקיים שלהם. ראש הממשלה טרודו הודיע ב-5 במאי על צעדים חדשים שממשלת קנדה תנקוט לסיוע לעסקים חקלאיים, כולל 252 מיליון דולר במימון פדרלי וגידול של 200 מיליון דולר בקיבולת ההלוואות לתמיכה בעסקים חקלאיים. מאז, הממשל הפדרלי הכריז על תמיכה נוספת לעסקי החקלאים, הכוללת 3 מיליארד דולר עבור העלאת שכר לעובדים בשירותים חיוניים כגון עסקים חקלאיים, סיוע במשרות חקלאות בקנדה ולתוכניות פיילוט שונות עבור פתרונות לחקלאות.

מוקדם יותר השנה התייחס שר המסחר והתעשייה של הודו, פיוש גויאל, לנושא האגריטק, ואמר כי הממשלה שוקלת להקים קרן לעסקי אגריטק. הוא ציין כי טכנולוגיה וחדשנות יהיו הכוחות המניעים שיעמדו מאחורי השגשוג של הודו. נכון למרץ 2022, להודו יש יותר מ-1,000 סטארט-אפים בתחום האגריטק. בשנת 2021, סטארט-אפים הודיים בתחום האגריטק גייסו קרוב ל-684 מיליון דולר ב-47 עסקאות.

בשנת 2019, משרד החקלאות ורשות החדשנות בישראל, הודיעו כי ישקיעו 20 מיליון שקל באגריטק.

השקעות גבוהות וצמיחה עתידית של הענף

מאמר שפורסם בשנת 2018 ב"פייננשל טיימס" הראה, כי משקיעים הזרימו למעלה מ-700 מיליון דולר לתחום האגריטק ב-2017, בהשוואה ל-332 מיליון דולר ו-233 מיליון דולר ב-2016 ו-2015, בהתאמה. מגזר האגריטק העולמי חווה צמיחה אקספוננציאלית, והסבירות היא שההשקעות בתחום יאפשרו לו להמשיך לשגשג ולצמוח.

  

במהלך עשר השנים האחרונות, השקעות הון סיכון במגזר האגריטק גדלו בעקביות (ר' גרף). בשנת 2020, ההשקעה באגריטק עלתה ב-45.8% ל-7 מיליארד דולר (עלייה מ-4.8 מיליארד דולר ב-2019). בשנת 2021 היא עלתה ב-61.4% ל-11.3 מיליארד דולר, המהווה שיא בהשקעה, וגבוה משמעותית מ-600 מיליון דולר בשנת 2012.

על פי התרשים, העסקאות הגדולות ביותר מבחינת גודל ההשקעות התרחשו בעיקר בארה"ב בין השנים 2012 ל-2022, כאשר חברות כמו Plant Ag ו-Indigo Ag מובילות את הדרך. Plant Ag מפתחת פלטפורמה קמעונית שנועדה לספק ירקות ופירות טריים מהר יותר, קרי, חיי מדף ארוכים יותר למוצרים. Indigo Ag היא חברה שבסיסה בבוסטון, אשר עובדת עם חיידקים צמחיים במטרה לשפר צמיחה של כותנה, חיטה, תירס, פולי סויה ואורז. כמו כן, מספקת פתרונות אחסון ולוגיסטיקה לחקלאים.

נתוני PitchBook מראים כי לאורך התקופה 2022-2012, ההשקעה בביוטכנולוגיה חקלאית קיבלה את כמות המימון הגדולה ביותר, עם סך של 14.9 מיליארד דולר במהלך התקופה, ואחריה השקעה בפיננסים ובמסחר אלקטרוני עם 7.4 מיליארד דולר.

בין תעודות הסל הבינלאומיות המאפשרות חשיפה למניות אגריטק, ניתן למצוא את VanEck Agribusiness ETF, iShares MSCI Global Agriculture Producers ETF, First Trust Indxx Global Agriculture ETF, ,Invesco DB Agriculture Fund Teucrium Wheat Fund, Teucrium Corn Fund, First Trust Alternative Absolute Return Strategy ETF, Teucrium Soybean Fund, ורבות נוספות.

חברות אגריטק ישראליות שמובילות את השוק

הצלחת חברות אגריטק ישראליות לא נופלת מהצלחת החברות הגלובליות, וטכנולוגיות המזון והחקלאות מסתמנות כמגזר החם הבא בבורסה התל אביבית. בשנת 2020, חברת סמארט אגרו גייסה בהנפקת מניות 26 מיליון שקל, מיט-טק גייסה 23.8 מיליון שקל ואבוג'ן גייסה 12 מיליון דולר.

חברת אגריטאסק הישראלית, שפיתחה מערכת המחברת בין יצרני מזון לחקלאים, ומסייעת להם לנהל את שרשרת המזון, גייסה השנה 26 מיליון דולר. סטארט-אפ האגריטק הישראלי פרוספרה חתם על שיתוף פעולה עם ענקית ההשקיה האמריקאית ולמונט, ובהקמת המרכז של זעפרן טק במושב מבקיעים הושקעו 1.5 מיליון שקל.

הגידול האדיר באוכלוסייה העולמית משנה לשנה, לצד העלייה בתוחלת החיים והאורבניזציה, מעלים את הדרישה העולמית הגוברת למזון, ומכאן - ליבולים חקלאיים. מתוך הבנה זו, ממשלות נכנסו אף הן לתמונה, והן משקיעות בחקלאים ובפתרונות טכנולוגיים חכמים ומתקדמים לחקלאות, שיאיצו ויגדילו את התוצרת וישבחו אותה. מומחים בכל רחבי העולם מעריכים כי שוק החקלאות ככלל והאגריטק בפרט צפויים להיות תחרותיים מאוד בעתיד הקרוב, עם שחקנים מקומיים וגלובליים המציעים מוצרים באיכות גבוהה לחקלאים.