קרוב לחצי שנה אחרי שפלשה לאוקראינה וניצבה באופן כמעט מיידי בפני סנקציות בינלאומיות חסרות-תקדים, נראה כי רוסיה מנצחת לפחות בחזית אחת: תחום האנרגיה. התלות האירופית המתמשכת ברוסיה כספקית אנרגיה, שווקים חדשים שאינם מהססים לסחור עמה והמחירים המטאוריים של אנרגיה הביאו הכנסות-עתק למדינה, וממשיכים לאפשר לה לממן את המלחמה באוקראינה ואף לאיים על אירופה בחורף קר וחשוך ובמשבר כלכלי.
נתוני האיחוד האירופי שפורסמו החודש לגבי הסחר בחצי השנה הראשונה של 2022, מספרים את התמונה כולה: מדינות האיחוד האירופי שילמו 71% יותר לרוסיה (בהשוואה לשנה הקודמת) על יבוא נפט - 43 מיליארד אירו; הן שילמו לה 260% יותר על יבוא גז - 21 מיליארד אירו; והן שילמו לה 170% יותר על יבוא פחם - 4 מיליארד אירו.
בסך הכל, בשני הרבעונים הראשונים של השנה הרוויחה רוסיה קרוב ל-80 מיליארד אירו מיצוא אנרגיה לאיחוד האירופי בלבד, למרות סנקציות חלקיות על נפט ופחם. בחודשיים האחרונים המגמה רק נמשכה.
התלות בתחום הגז היא המשמעותית ביותר, ורוסיה סיפקה כמויות מועטות משמעותית של גז לעומת השנים הקודמות לאירופה, אך בשל המחירים שעלו פי שישה-שבעה, קיבלה הרבה יותר בתמורה לכך. היא ניתקה את האספקה לכמה מדינות, אך ממשיכה לספק גז (בכמות מינימלית) לגרמניה ולאיטליה, התלויות בה. כדי להמשיך ולקבל את הגז, האיחוד האירופי החריג את "גזפרום-בנק" מהסנקציות, וגרמניה אף ביקשה מקנדה לעבור על הסנקציות הבינלאומיות ולספק טורבינות גרמניות לתעשיית הגז הרוסית, כדי להמשיך את ההזרמה למדינה. קנדה נעתרה.
הודו, סין וטורקיה ממלאות את החלל
בתחום הנפט אולי חל השינוי הרב ביותר, אך נראה שרוסיה הצליחה להתאושש מהזעזוע שיצרו סנקציות אמריקאיות ובריטיות על יבוא נפט כולל, ביחד עם הגבלות חמורות מצד אירופה, רבות מהן וולונטריות על ידי חברות אנרגיה. בחודש שעבר היצוא הרוסי של חביות נפט השתווה לערכים שנרשמו לפני המלחמה, עם כ-10.8 מיליון חביות ביום. מי שקונה את כל הנפט הרוסי העודף - זה שאירופה ויתרה עליו - היא בעיקר הודו, אך גם סין, טורקיה (החברה בנאט"ו) ואפילו סעודיה. לפי חברת הייעוץ בתחום האנרגיה Rystad "מכירות הנפט לאסיה מפצות כמעט לחלוטין על אובדן היצוא לאירופה".
אפילו המחיר שבו נמכרות חביות נפט רוסי השתווה בימים האחרונים לזה של נפט מהמפרץ, לעומת הנחה של יותר מ-20 דולר לחבית שהרוסים נאלצו להעניק עם תחילת המלחמה. ההשוואה של נפט מהאורל לעומת נפט ברנט אירופי עדיין ניצבת לרעת רוסיה, והנפט הרוסי נמכר בהנחה של 20 דולר לחבית, אך הדבר נמוך יותר מהנחה של 35 דולר אחרי הפלישה לאוקראינה, לפי סוכנות הידיעות "בלומברג". בנוסף, נראה שקרטל "אופ"ק" בראשות סעודיה אינו שוקל לבטל את הסכם "אופ"ק פלוס" שחתם עם רוסיה, ואינו מגביר באופן משמעותי את ייצור הנפט.
בנוסף, יש מדינות באירופה שעדיין רוכשות נפט גלמי בכמויות מרוסיה. הונגריה, סלובקיה וצ'כיה קיבלו החרגה מאמברגו הנפט ההדרגתי של האיחוד האירופי על רוסיה, והן מייבאות כ-320 אלף חביות נפט רוסי ביום בעזרת צינור הנפט "דרוז'בה". הן למעשה הגדילו את הרכש מרוסיה, כדי לפצות על עליית מחירי הגז ודלקים פוסיליים אחרים.
אתמול (ד') הודיעה הונגריה כי אפילו תשלם על חשבונה את עמלת המעבר לאוקראינה, אחרי שזו לא הסכימה לקבל תשלומים רוסיים בגלל הסנקציות הפיננסיות. המהלך שם ללעג את הסנקציות על רוסיה, ומציג את המדיניות הבררנית של אירופה מול רוסיה, בדומה לזו שבו נוקטת גרמניה בתחום הגז. אירופה ומדינות המערב הטילו סנקציות משמעותיות על המדינה, ללא ספק, אך מכיוון שקרוב ל-60% מהכנסותיה נובעות מתחום האנרגיה - ותחום זה אינו חשוף לסנקציות חמורות - הפגיעה הכלכלית בה אינה אדירה.
שיא של 166 מיליארד דולר
בתחום הפחם, היום אמור להיכנס לתוקף האמברגו האירופי על רכש מרוסיה. המהלך אמור לשלול הכנסות בשווי שמונה מיליארד אירו בשנה מרוסיה, או אף יותר במחירי הפחם הגבוהים העדכניים, אולם ייתכן כי מוסקבה תצליח למצוא לקוחות חדשים למשאב - במיוחד מכיוון סין והודו. מחיר גלובלי של טון פחם זינק מ-75 דולר לפני המלחמה, ל-385 דולר אתמול. בנוסף, הודו הודיעה כי שילמה עבור רכש פחם בחודש שעבר ביואן הסיני, כך שהדבר מונע את ההגבלות הפיננסיות על רוסיה שכרוכות בקבלת דולרים ואירו. למעשה, הדבר מסייע לה "לעקוף" את הסנקציות הפיננסיות על עסקאות בדולרים ובאירו.
● קרב האינפלציה של הפדרל ריזרב רחוק מניצחון
● מקרה המבחן הבריטי: שש העלאות ריבית לא עזרו למתן את האינפלציה
הדינמיקה הזו הביאה לכך שלפי הבנק המרכזי הרוסי, עודף הסחר הרוסי הגיע לשיא של 166 מיליארד דולר בשבעת החודשים הראשונים של השנה. מדובר בנתון גבוה ביותר מפי שלושה מהרמה בשנה שעברה (50 מיליארד), שגם היא היתה שיא של כל הזמנים.
יש לציין כי העודף העצום הזה נובע גם מכך שנחסמו רבים מערוצי היבוא הרוסיים, כך שהמדינה אולי מייצאת בכמויות עתק, אך אינה מייבאת משלל מדינות שמהן ייבאה בעשרות מיליארדים בעבר. אם בתחום יצוא האנרגיה נראה שרוסיה הצליחה להתמודד עם הסנקציות על ידי שווקים חדשים, מחירים גבוהים והמשך אספקה למדינות התלויות בה, בתחום היבוא עדיין לא ברור כיצד תסתדר המדינה עם יבוא קריטי של תרופות, טכנולוגיה, מחשבים ועוד.
המאזן החיובי והררי ההכנסות שרוסיה קיבלה עד כה, למרות המלחמה באוקראינה, על יצוא אנרגיה מאפשרים לה לא רק להמשיך ולממן את המלחמה ולשמור על "שקט חברתי" בתוך המדינה, אלא גם לאיים על גרמניה ועל אירופה כולה בהפסקת הזרמת הגז הטבעי בחורף הקרוב. הדבר אולי יגרע מהכנסותיה של המדינה, אולם היא גיבשה לעצמה "כרית ביטחון" חדשה, אפילו תוך כדי המלחמה שבה פתחה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
