כשחברת הביוטק קומפיוג'ן הונפקה בנאסד"ק, באוגוסט 2000. מגדלי התאומים עדיין עמדו על תילם, להקת אן סינק כבשה את צמרת המצעדים, וכמה חודשים לפני כן הוכרזה הטיוטה הראשונה של הגנום האנושי. השילוב בין הבטחת הגנום להתפתחויות בתחום המחשוב הוביל להתלהבות אדירה מתחום חדש: ביואינפורמטיקה, תכנון ממוחשב של תרופות.
■ לא רק כדי לחסוך בהוצאות: קומפיוג'ן מסיימת את ההסכם עם BMS
קומפיוג'ן הייתה אחת החלוצות של התחום הזה, אבל כשנכנסה לבורסה האמריקאית, היא כבר חמקה לתוכה דרך חלון שעמד להיסגר; "בועת הגנום" כבר התפוצצה, ובועת הדוט.קום קרסה קצת לאחר מכן, ויחד הן סגרו את העניין עבור תחום הביואינפורמטיקה לאותו הזמן.
קומפיוג'ן היא אחת החברות היחידות מהתחום ששרדו מהתקופה הזו, הגם שהיא נסחרת כיום בשווי של 128 מיליון דולר, הנמוך בכ-90% מהשיא שרשמה המניה ב-2020 ושיקף לה שווי של 1.5 מיליארד דולר.
נראה כי רק חברת ביוטק יכולה להחזיק כך מעמד, מבלי לרשום הכנסות שוטפות ממוצריה מאז הוקמה לפני כמעט 30 שנה. אז איך קומפיוג'ן עשתה זאת? מהיכן הגיעו 440 מיליון דולר שצברה עד היום כהפסד (אולי "שורפת" המזומנים הגדולה בתולדות תעשיית הביומד המקומית)? ומדוע למרות כל זה בשוק ממשיכים להתייחס אליה כחברה בעלת פוטנציאל?
הקפידה שלא להיכנס לניסויים קליניים
קומפיוג'ן דיווחה בשבוע שעבר על מהלך התמקדות, שיכלול סיום הסכם פיתוח משותף עם תאגיד התרופות בריסטול מאיירס (BMS). היא כבר הפתיעה את השוק בצורה כזו פעמיים בעבר, כשהכריזה על שינויים במיקוד העסקי שלה, לא בשל כישלונות בניסויים, אלא בעקבות האתגר לדייק את המודל העסקי בתחום הביולוגיה החישובית, שעבר תהפוכות באותן שנים (אבוג'ן, חברה בת שלה בעבר, התמודדה עם אתגרים דומים בתחום האגרוטק).
ב-2004 שינתה קומפיוג'ן את המודל לראשונה. עד אז הייתה חברה שסיפקה שירותים חישוביים לחברות תרופות, וגם רשמה הכנסות ראשונות, אך הבינה ששם לא נמצא הכסף הגדול, משום שהיחס אליה עדיין היה כשל חברת שירות. היא הצהירה כי כדי להראות לעולם כמה שווה המערכת שלה, וכדי לקבל את חלק הארי של התגמול על הערך שיצרה, יהיה עליה לפתח תרופות בעצמה. כך הוחלפו רבים מן המתמטיקאים של החברה בביולוגים (בקומפיוג'ן שמשרדה ממוקם בחולון מועסקים כיום כ-70 עובדים).
הכוונה לא הייתה להביא את המוצרים לשוק באופן עצמאי, אלא להביא מוצרים מוגמרים לחברות תרופות, ושהן יעבירו אותן דרך הניסויים הקליניים. בשנת 2009 אמר מרטין גרסטל, יו"ר החברה, כי אם קומפיוג'ן תגלה עשרות תרופות ו"תשפוך" אותן לתוך צנרות הפיתוח של החברת הגדולות, לפחות כמה מהן יתקדמו עד שלב שבו יניבו לחברה תמלוגים משמעותיים. עד 2010, הודיעה החברה על כמה גילויים מדעיים ואפילו חתמה הסכמים ראשוניים עם חברות תרופות, אך הדברים התקדמו בקצב הביוטק, כלומר לא מהר במיוחד.
בתקופה זו, קומפיוג'ן הקפידה לא להיכנס לניסויים קליניים בעצמה, ולכן אותו סכום שגייסה בהנפקתה הראשונית (58 מיליון דולר) הספיק לה עד 2009, לצד הכנסות קטנות מהסכמי שת"פ עם חברות התרופות, וממכירת מניות אבוג'ן, שאז דווקא הייתה בשיאה.
ב-2010 קודמה ד"ר ענת כהן-דייג למנכ"לית החברה, וכבר ב-2011 הכריזה על שינוי נוסף במודל העסקי: מיקוד באימונותרפיה, כלומר בתרופות המשתמשות במערכת החיסון של המטופל כדי להילחם בסרטן, וספציפית בתרופות מסוג "מעכבי נקודות בקרה" של מערכת החיסון (Immune checkpoint inhibitors), תרופות שמונעות מהסרטן "להסתתר" ממערכת החיסון או לעצור את ההתקפה של מערכת החיסון על הגידול.
הזדמנות זו בלטה כגדולה ביותר האפשרית עבור חברת ביולוגיה חישובית, והיה ברור כי אם יהיו לחברה מוצרים טובים בתחום הזה, חברות התרופות לא יוכלו להתעלם מכך. לשם פרופורציות - מוצר יחיד מקטגוריה זו, קיטרודה, נמכר השנה ב-14 מיליארד דולר.
השוק תיגמל את קומפיוג'ן על ההחלטה הזו, ומחיר המניה החל לעלות. ב-2013 התקבל מה שנראה היה כגושפנקה להחלטה: חברת הענק באייר לקחה על עצמה את הפיתוח של שתי תרופות שנולדו בקומפיוג'ן בתחום הטיפול בסרטן. הסכם זה הקפיץ את החברה לשווי של כחצי מיליארד דולר. 10 מיליון דולר שהשקיעה באייר בחברה מיידית, וסכומים נוספים שנכנסו מן ההסכם בהמשך, המשיכו לעזור לממן את החברה.
סביב 2014 הודיעה החברה על גילוי של מעכב נקודות בקרה חדש (COM701), כלומר על גילוי של שוק פוטנציאלי בתחום הכי מלהיב באותו רגע בעולם הרפואה. מאוחר יותר הודיעה על גילוי שני כזה, של מעכב נקודות בקרה בשם TIGIT, וזאת במקביל לגילויו בשיטות אחרות על-ידי חברת ג'ננטק. TIGIT הפך לאחר התחומים הכי מעניינים בשוק הסרטן, כשכל החברות הגדולות מנסות לפתח תרופות משלהן לפעולה במנגנון זה.
שני הגילויים הללו שמו את קומפיוג'ן על המפה ברמה המדעית, והראו שהמערכת שלה יודעת מה היא עושה. אבל הדרך למסחר את הידע הזה היא ארוכה. קומפיוג'ן צריכה להראות שפעילות הזו באמת משנה את מהלך הסרטן ושהתרופה שהיא פיתחה כדי להתערב במנגנונים האלה, באמת יכולה לפעול עליהם.
כך, בדיוק כשהחברה נכנסה לשלב פיתוח התרופות ששורף הרבה כסף, היא גם פגשה את התחום הכי חם בתעשיה, והצמיחה במחיר המניה אפשר לה לגייס כסף רב. באופן זה הזרים הציבור לקופתה כ-150 מיליון דולר בהנפקות שנים הבאות ועוד כ-32 הגיעו מן ההסכם עם BMS (שעל סיומו הודיעה קומפיוג'ן בשבוע שעבר).
גישה חדשה שיש בה סיכון
אז איפה נמצאת קומפיוג'ן היום? יש לה מוצר ייחודי לגמרי משלה, COM701. יש לה מוצר שהיא גילתה במקביל לחברות האחרות (מוצר ה-TIGIT), והיא גם מאמינה מאוד ביעילות המוגברת של שילוב בין שני המוצרים הלאה, ובשילוב שלהם עם פתרונות סרטן נוספים.
ההסכם שנחתם עם BMS נועד לבדוק טיפול משולש כזה, של COM701, של מוצר TIGIT שפיתחה BMS (כי המוצר של קומפיוג'ן בקטגוריה זו עדיין לא היה מוכן לניסוי) ושל מוצר נוסף של BMS, שתרמה את התרופות שלה להסכם והשקיעה בחברה, בעוד קומפיוג'ן הייתה אחראית למימון הניסויים.
ההתלהבות ממוצרי TIGIT ובכלל מתחום הביוטק הובילה לנסיקה במניית קומפיוג'ן בשנת 2020, שתודלקה בהשקעה שביצעה קרן ARK של גורו ההשקעות קאת'י ווד, אשר הפכה לבעלת המניות הגדולה בקומפיוג'ן עם 10% מההון.
אבל בדיוק תמונת מראה של אותן מגמות הקריסה את המניה בחזרה: בועה נוספת במניות הביוטק התפוצצה, תחום ה-TIGIT איבד התלהבות לאחר כישלון של חברת רוש הענקית במוצר מקטגוריה זו.
כך, לאחר ששרפה כאמור 440 מיליון דולר מאז היווסדה (בעיקר על ניסויים קליניים וכוח-אדם איכותי) בקופתה של קומפיוג'ן נותרו כיום כ-100 מיליון דולר. החברה הפסיקה כעת את ההסכם עם BMS כדי לחסוך כסף בתקופה שצפויה להיות מאתגרת ברמה הפיננסית, אבל גם מסיבות אסטרטגיות. על רקע הירידה בעניין הכולל בתחום ה-TIGIT, והאמונה שלה בכך שהמוצר שלה בקטגוריה טוב משל החברות האחרות, היא רוצה לקדם את המוצרים שלה בעצמה, ובקטגוריות שבהן היא מאמינה שיש לה יכולת להוכיח את הערך הרב ביותר.
זו גישה שיש בה סיכון, היא לכאורה מחזירה את החברה שלב אחורה בתוכנית הניסויים הקליניים שלה. אבל, אם זו תצליח, הזכויות למוצרים יהיו בידי קומפיוג'ן, והיא תוכל לקדם אותם באופן שנראה לה הנכון ביותר, ללא תלות בקצב של חברה גדולה ובסדרי העדיפויות שלה.
בנוסף, לקומפיוג'ן יש מוצרים נוספים בשלב הפרה-קליני וגם את המוצר נשוא ההסכם של באייר, שנמצא בשלב I של הניסויים. "הקצב שבו באייר מקדמת את התרופה של קומפיוג'ן איטי לעומת מה שקורה היום בתחום הסרטן, אבל לא איטי ביחס לתקופה שבה היא התחילה", אומר גורם שמכיר את התחום.
האם לאור ההתפתחויות בתחום הביג דאטה והביולוגיה החישובית בשנים האחרונות, המערכת של קומפיוג'ן מספקת לה עדיין יתרון תחרותי? לפי מקורות בענף "קומפיוג'ן תתקשה להשקיע את מה שדרוש במערכת, יחד עם ההשקעה המשמעותית בניסויים הקליניים בתקופה של צמצום". מאידך, "יש לה אנשי ביולוגיה חישובית מנוסים. כל השוק היה שמח לקחת את האנשים שלהם, אם במקרה הם היו מקצצים".
ומצד שני, מדובר בחברה הפועלת בתחום הביוטק, שכפי שכבר הוכיחה קומפיוג'ן בעבר גם ללא מוצר נמכר והכנסות מספיק שתראה "סימני נפט" בתחום הנכון. במקרה כזה העבר וההווה לא מעניינים, אלא רק העתיד.
קומפיוג'ן
תחום פעילות: פיתוח תרופות לסרטן על בסיס מערכת חישובית.
היסטוריה: החברה הוקמה ב-1993, הונפקה בנאסד"ק ב-2000, ונסחרת גם בתל אביב. בעלי המניות הגדולים בה הם קרן ארק (כ-10%) ו-nikko management (כ-8%). ד"ר ענת כהן-דייג מנהלת את החברה מ-2010, והובילה את שינוי האסטרטגיה האחרון בה.
נתונים: רשמה הכנסות מהסכמים עם חברות תרופות, בהיקף כולל של עשרות רבות של מיליוני דולרים, אך לא מתרופותיה. מעסיקה היום 70 עובדים. בקופת החברה 97 מיליון דולר נכון לסוף הרבעון השני.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.