תקדים וולט: איך ייראו יחסי העבודה בכלכלה החדשה

החלטת בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב בשבוע שעבר לאשר ניהול תובענה ייצוגית נגד חברת וולט (Wolt), במטרה לשנות את מודל התעסוקה כך שהשליחים יוכרו כשכירים, מסעירה את הענף, אבל לא רק אותו. הכלכלה השיתופית, כלכלת הפלטפורמה או כלכלת החלטורה - יש הרבה שמות למודל שבו חברות מעסיקות עובדים, אך בפועל לא חלים ביניהם כל יחסי עובד־מעביד. המודל הלך וצמח בעשור האחרון, ובעקבות הגעתו לפתח בתי המשפט נשאלת השאלה מה הכיוון הבא, היכן השיטה תתרחב, והאם כבר ניתן לראות מודלים עדכניים שלה. 

■ הקרב בצרפת והדילמה בגרמניה: מודל ההעסקה שמסעיר את אירופה
■ חוקי העבודה בישראל נשארו במאה הקודמת | פרשנות
■ ההחלטה של בית הדין בנוגע לוולט עלולה לטלטל את עולם המסעדנות הישראלי

וולט מצדה הודיעה כי בכוונתה לערער ולהיאבק כדי להשאיר את המודל הקיים. אפליקציות משלוחים אחרות מסבירות שהמדינה היא זו שצריכה לעשות צעד קדימה בנוגע להסדרים רגולטוריים. חלק מבעלי המסעדות חוגגים וחלק משליחי וולט עצמם טוענים שאם ישתנה המודל - החברה תאבד את המודל שהפך אותה לסיפור הצלחה.

ברשתות החברתיות הרוחות סוערות ושליחי וולט מביעים לא מעט חששות. "בזכות וולט אני עצמאי, יוצא מתי שבא לי ומסיים מתי שאני מחליט, ומרוויח לא רע בכלל. והעיקר אין לי בוס. אם המודל שלוולט ישתנה ונהפוך לשכירים אכלנו אותה", כתב אחד השליחים. אבל יש גם קולות אחרים, כמו מישהו שכתב, כי "אני לוקח בערבון מוגבל את הדמעות תנין של וולט, הם עושים בארץ כל כך הרבה כסף, בין 50 ל־100 אלף הזמנות ביום. כך שאין סיכוי שבגלל לוגיסטיקה של מודל כזה או אחר הם יעזבו".

"אנו רואים בכל העולם מקרים בהם בתי משפט פוסקים שיש פה יחסי עובד־מעביד", אומרת איילה צורף, מומחית לכלכלה שיתופית ותחבורה שיתופית חכמה שמדגישה כי וולט היא חברה לתחבורה שיתופית חכמה, היות שהיא ממקסמת את המסלול של השליחים. לדבריה, המודל שבו חלה העסקת עובדים מבלי לקיים יחסי עובד־מעביד, עבד בהצלחה מספר שנים והשיא ערך לעובדים וגם לארגון. היא מסבירה כי הטיעון שהעובדים לכאורה חופשיים לחלוטין ויכולים לעבוד מתי שהם רוצים, לא החזיק מים. עכשיו היא סבורה שהשלב הבא יהיה מודל ביניים.

"האלגוריתם הוא סוג של בוס"

צורף מסבירה שהטיעון המכריע הוא ניהולי. "לעובדים האלה דווקא יש מנהל. האלגוריתם הוא סוג של בוס - תהיי עובדת טובה, האלגוריתם יציף לך יותר עבודות. לא תעבדי טוב - לא תקבלי הצעות. ייתכן מקרה של שני נהגי אובר שיעמדו באותה נקודה - אחד יראה את ההזמנה והשני לא. אז אולי אני לא מעסיק אותך אבל האלגוריתם של הטכנולוגיה כן מנהל אותך. כך, החברות כן שולטות ביכולת של העובד להתפרנס, וזה אפילו לא נעשה באופן אנושי".

 איילה צורף / צילום: רמי חכם

לא אנושי, אבל יעיל.
"יעיל וקר. ואם העובד קיבל ציון נמוך על העבודה שלו היום, כי הבוקר היה בטיפול רפואי? אין לו עם מי לדבר, ואין פה שיקול־דעת אנושי. הן ממשיכות לשמור על זה כדי להגיד שאין פה יחסי עובד־מעביד".

צורף מזכירה שוולט אינה לבד, והסוגיות שהיא מתמודדת איתן משותפות לכל חברות הכלכלה השיתופית. "לאמזון יש מערך שילוח שבנוי על זה, גם לאובר יש מערך משלוחים. בתי המשפט יותר ויותר אומרים שזה לא כזה Clear-Cut. מצד שני, אם ייאלצו אותן להעסיק את כולם - החברות יקרסו. אין שום קונסטלציה עסקית שמצדיקה את הפיכתם לעובדים מן המניין".

מספר השליחים בוולט עמד בינואר על כ־10,000. היום יש כבר כ־12,000 וברשימת ההמתנה עוד כ־15,000. בממוצע, גילם של 75% מהם נמוך מ־35, קרוב ל־40% בני פחות מ־25, ותקופת הפעילות המצטברת בממוצע של שליח עומדת על כשישה־שבעה חודשים. כ־75% מהשליחים מספקים שירותים בהיקף של פחות מ־50% משרה, וכ־51% מהם מספקים שירותים בהיקף של פחות מ־20% משרה.

בממוצע, הם מרוויחים למעלה מ־70 שקל לשעה, ולפי הערכות זה יכול להגיע גם ל־100 ואפילו ל־200 שקלים לשעה. בסקרי שביעות רצון שנערכו בקרב שליחי וולט מאז החלה פעילותה בישראל ב־2018, הסיבות העיקריות שדורגו על ידי השליחים הן הגמישות - והתגמול הגבוה.

לצרכן אין בעיה מצפונית עם צעירים

מדובר אומנם בתחום שפרח בעשור האחרון, אך צורף מזכירה ש"זו גרסה מודרנית טכנולוגית של עובדי קבלן. יש להם יחסי עובד־מעביד אבל אלה מצומצמים למינימום. אין מחויבות אמיתית".

יש להם דימוי שלילי כמו לעובדי קבלן?
"הצרכן רואה צעירים, זה כך בכל העולם, שמצאו אפיק הכנסה מצוין כסטודנטים. הוא אומר - האוכל הגיע מהר עם בחור צעיר, אין לי בעיה מצפונית להזמין ממנו. אני מבין שאין לו תנאים סוציאליים אבל גם לדוג ווקר שלי אין, וגם לא לבייביסיטר".

נראה את המודל הזה מתרחב?
"החברות האלו לא ילכו לשום מקום. דוחות אובר ודורדאש (חברת המשלוחים שרכשה את וולט, ש"ד), למשל, היו מצוינים. המודל לא ייעלם, אבל מה שלדעתי יקרה זה שהן יצטרכו לעשות התאמות, כי בתי במשפט יכפו את זה עליהן. המודל המנותק לא יחיה לנצח. אני מניחה שהחברות הגדולות והעשירות יתוו את הדרך באופן שקודם כל ישתיק את הרעש. אבל אני לא רואה מצב שהן יהפכו להיות מעסיקות במשרה מלאה כי אז המודל הכלכלי שלהן יקרוס".

"דור שלא חושב על העתיד, זה יתנפץ בסוף"

ייתכן ששיטה בסגנון זה תתרחב גם להייטק?
"כבר היום רואים מתכנתים שעובדים על כמה פרויקטים בו זמנית בכמה חברות. יש כוח־אדם רב בהייטק, ומתכנתים, שלא כמו צוותי שיווק ו־HR, לא דורשים קשר הדוק עם הארגון. נראה גידול כזה בהייטק אבל בקרב סוג מסוים של עובדים שלא רוצים להיות כבולים לחברה אחת ורוצים לנהל את הזמן שלהם. 'אני אחליט מה אני לוקח'. זה יכול להיות כוח־אדם זוטר - כמו למשל מתכנתים בתחילת הדרך שרוצים להשתפשף".

 פועלים במפעל גומי בחיפה, 1948 / צילום: הנס פין, לע''מ

ומה יהיה על התנאים הסוציאליים שהיו קודש הקודשים?
"לא סתם הכלכלה השיתופית מונעת על ידי הדור של היום - דור של 'אף אחד לא יגיד לי מה לעשות'. זה דור שפחות חשובה לו היציבות, והוא מאמין גדול ב־'אני אסתדר', 'יהיה בסדר'. אחת הצרות הגדולות שלהם היא שהם לא חושבים על העתיד. אבל זה יתנפץ בסוף, ואני מאמינה שבהמשך ייווצרו מודלים שהם לא קיצוניים כמו היום - משהו בין אני מנותק לגמרי, לבין - אני המעסיק המלא שלך".

"השליחים והציבור ייפגעו"

"אנחנו לא חברים טובים של וולט. יש לנו קונפליקט מאוד גדול איתם", אומר שי ברמן, מנכ"ל איגוד המסעדות. "אבל לנו יש ניסיון מאוד דומה עם סיפור המלצרים. ההסתדרות החליטה שהתנאים של המלצרים אז והשליחים היום הם לא טובים.

"מה שקרה זה שהשכר של המלצרים ירד בין 20% ל־30%, עבודת המלצרות הפכה להיות הרבה פחות אטרקטיבית, מעל 90% מהמלצרים פחות מרוצים, ולנו חסרים 10,000 מלצרים שאנחנו לא יודעים איך להביא. הסיבה העיקרית זה הפסיקה של בית הדין הארצי לעבודה משנת 2018 ששינתה את מודל העבודה שלהם.

"הסיפור של וולט יהיה אותו דבר. בניגוד לכל העולם, בארץ הם מרוויחים הרבה מאוד כסף. הם גובים מחירים פנטסטיים אבל השינוי במודל ההעסקה הוא דרמטי. הם רומזים שזה יגרום להם לסגור את העסק, אני לא בטוח שזה איום סרק, כי בסופו של דבר השינוי של החלת יחסי עובד־מעביד זה שינוי דרמטי שכל המודל הזה לא יודע להכיל".