הקרב בצרפת והדילמה בגרמניה: מודל ההעסקה שמסעיר את אירופה

במבט מבחוץ, יש הרבה מן המשותף בין שליחי וולט המסתובבים ברחבי ברלין לבין עמיתיהם בתל אביב. הם לובשים את אותם המדים, נושאים על הגב את אותה קופסה תכולה גדולת-ממדים, ורבים מהם משתמשים באופניים חשמליים כדי להגיע במהירות ללקוחות רעבים. 

■ תקדים וולט: איך ייראו יחסי העבודה בכלכלה החדשה
■ חוקי העבודה בישראל נשארו במאה הקודמת | פרשנות

אבל יש ביניהם הבדלים תהומיים. בעוד השליחים בישראל מועסקים כעובדים עצמאיים ומזדמנים, אלו בגרמניה הם עובדי החברה לכל דבר ועניין. יש בין הצדדים חוזים חתומים, הסכמי שעות מחייבים ומשמרות קבועות. וולט מחויבת להעניק לשליחיה בגרמניה 20 ימי חופשה בתשלום בשנה, להשלים את המשכורת שלהם, וגם להעניק להם ימי מחלה כמוגדר בחוק. בישראל, לעומת זאת, מתנהל בימים אלו הליך משפטי ראשוני במסגרתו נאבקים חלק מעובדי החברה כדי להכיר ביחסי עבודה בין הצדדים.

מצבם של השליחים בגרמניה, אלו העובדים בעבור שלל פלטפורמות המזון והמשלוחים, הוא תוצאה של חוקי העבודה במדינה, וכן של מאבק רב שנים של ארגוני העובדים לכלול את עובדי "כלכלת החלטורות" (Gig Economy), כפי שהיא מכונה, ביחסי העבודה הוותיקים שכוננו בה. מצב דומה קיים, למשל, גם בספרד ובצרפת.

לכאורה, הדבר שומט את הקרקע מתחת לאחד הטיעונים המרכזיים של וולט ועמיתיה, לפיו לא ניתן לספק את השירות ברמה, במחיר ובמהירות שהוא מבוצע עכשיו, אם יכריחו את החברה להעסיק את השליחים כעובדים מן השורה. הנה הם (ושליחי חברות אחרות) מוגדרים כעובדים מן השורה בכמה מדינות גדולות באירופה, והלקוח בברלין יכול להזמין המבורגר ממסעדה שכנה, לשלם 1.9 אירו על המשלוח לפני טיפ ולקבל אותו בתוך חצי שעה.

אבל בפועל, העובדה כי התחום כולו עדיין מפסיד, וחברות כמו "וולט" (שנרכשה על ידי החברה האמריקאית "דורדאש" בעסקה השווה 8.1 מיליארד דולר השנה) עדיין אינן רושמות רווח נקי למרות הכנסות עתק, מקשה לקבוע אם המודל של החברות אכן יכול לפעול אפילו במדינות עם חוקי העסקה נוקשים. החברות עצמן מזהירות כי הדבר אינו אפשרי. וולט אומרת בתגובה לגלובס כי שביעות הרצון של השליחים בגרמניה נמוכה, והיא אף שוקלת "שינויים במודל" ההעסקה במדינה.

למעשה, בשלב הנוכחי קשה לדעת אם הפעילות הנמשכת גם במדינות אירופיות שמקשות על חברות הפלטפורמה ומחייבות אותן להעסיק שליחים נובעת מרצון להשתלט על השוק גם במחיר הפסד, מתקווה לשינוי החוקים או מנכונות לשולי רווח נמוכים יותר.

אבל ברור כי כמו בישראל, הנושא עומד במרכז העימות בין חברות הפלטפורמה לבין ממשלות שונות, וגם מול האיחוד האירופי. השאלה שנדונה בימים אלו בבתי משפט לעבודה בישראל וככל הנראה בקרוב בערכאות שיפוטיות אחרות, עומדת גם במרכז דיון אירופי סוער בנוגע לעתיד העבודה.

הנטישה של שירותי המשלוחים מצרפת

המאבק והחיכוכים מתפרשים על פני היבשת. שירות "דליוורו" (Deliveroo), למשל, אחד מהמתחרים האירופיים של חברת "וולט", הודיע בנובמבר כי הוא עוזב לחלוטין את הפעילות בספרד. הנימוק היה חוקי עבודה חדשים שחוקקה בשנה שעברה הממשלה הסוציאל-דמוקרטית במדינה, שהשוו למעשה את מעמד כל העובדים ב"כלכלת החלטורות" לעובדים מן השורה. לעומת Deliveroo, חברות אחרות כמו UberEats ו-Just Eat Takeaway, עדיין פועלות במדינה, ומעסיקות את העובדים לפי החוקים החדשים.

בצרפת מתנהל בימים אלה קרב בין פלטפורמות המשלוחים על נושא העסקת השליחים. חברת Just Eat Takeaway, שהתחייבה לפני כשנתיים להעסיק במדינה את השליחים כעובדים מן המניין, מאיימת לחזור בה מהחלטתה, אם הממשלה תמשיך להרשות לשירותים יריבים כמו UberEats להעסיק אותם כעצמאים וכעובדים מזדמנים. "היינו תומכים גדולים במודל העסקה בשכר בצרפת ובאירופה", הודיעה החברה לעובדיה לפני כשבועיים, "אבל אנחנו לא יכולים להמשיך לעשות זאת לבדנו". בגרמניה, שירות משלוחי המזון Delivery Hero כבר הודיע פעמיים על פרישה מפעילות במדינה, בגלל חוקי העבודה, לדבריו. שירותים אחרים, כאמור, ממשיכים לפעול במדינה.

החקיקה שתשפיע על 4 מיליון עובדים

ברקע העימותים עומדת גם חקיקה עתידית של האיחוד האירופי, שמנסה להסדיר את הנעשה בתחום. לפי הערכות הנציבות האירופית, כ-4 מיליון בני אדם עובדים כיום באמצעות פלטפורמות שונות, בין אם כעצמאים או כשכירים, ולחקיקה יהיו השלכות מרכזיות על עתידם.

כעת נמצאת החקיקה בשלבי התייעצויות, והחברות משקיעות ממון רב בשכנוע הנציבות והציבור בנוגע להזדמנויות שצורת ההעסקה החדשה שלהם מספקת. לפי מחקרים שמומנו על ידי חברות פלטפורמות המזון בולט, וולט, דליוורי הירו, דליוורו ואחרות, יותר מ-70% מהשליחים דווקא מעדיפים את הגמישות לבחור משמרות ואת התגמול הגבוה מהרגיל שכרוכים במודל ההעסקה כעצמאי.

מנגד, הנציבות כבר הגדירה קריטריונים שיבססו יחסי עובד-מעביד בין הצדדים, ויקנו לשליחים את זכויות העובדים שהפכו לנורמה אירופית אחרי עשרות שנים של מאבקי עובדים ופסיקות משפטיות. הקריטריונים מורכבים, וכוללים שאלות כמו אם העובדים חופשיים לעבוד בעבור חברות נוספות, אם המשמרות שלהם נקבעות על ידי החברה, שאלות של מדים ולוגו, אפשרות להחלפה בעבודה ועוד. מילוי של שני קריטריונים, לפי החקיקה המוצעת, יהיה מספיק כדי להכיר ביחסי עובד-מעביד.

גם בפינלנד יש הכרה ביחסי עובד-מעביד

ובינתיים, עד שהחקיקה האירופית תתקדם, תהליך שעשוי לקחת שנים, בתי משפט מקומיים נדרשים להכריע בסוגיות אלו בעצמם. גם בפינלנד, מדינת-האם של שירות וולט, פסקה בסוף השנה שעברה מועצה לענייני עבודה כי בין השליחים של וולט לבין החברה יש יחסי עובד-מעביד. החברה הודיעה על כוונה לערער על פסק הדין לבית המשפט. כמו בישראל, נציגי החברה בפינלנד אמרו כי לו היו מחויבים להעסיק את העובדים בחוזים קבועים, הדבר היה מאפשר רק כ-2,000 עובדים, במקום ה-5,000 שעובדים עם החברה כיום.

 מייסד ומנכ''ל Wolt, מיקי קוסי / צילום: באדיבות Wolt

"התמונה האירופית מורכבת מאוד, ושונה ממדינה למדינה בהתאם לחוקי העבודה הקיימים בה", אומרים בוולט בתגובה לשאלות גלובס, "בגרמניה, שהיא המדינה היחידה מתוך 27 מדינות האיחוד האירופי (וולט אינה פעילה בצרפת ובספרד, א"א), שבה השליחים מועסקים כשכירים על פי חוק, שביעות הרצון שלהם וגם השכר הממוצע שלהם נמוכים משמעותית בהשוואה למדינות אחרות. לשליחים אין גמישות, שזו הסיבה המובילה להצטרפותם לוולט. אין להם את החופש לבחור מתי הם זמינים לשליחות ואילו הזמנות לקחת".

"למעשה", אומרים בחברה, "וולט בוחנת שינויים למודל השליחים בגרמניה בגלל חוסר שביעות הרצון של השליחים והביצועים האופרטיביים הנמוכים. ניתן לראות גם שפלטפורמות שליחויות מזון ומצרכים פשוט עוזבות מדינות שבהן חוקי העבודה אינם מאפשרים העסקה כשותפים או כעצמאיים, כמו בספרד, גרמניה וצרפת". לדברי החברה, "חשוב להבין שעולם העבודה משתנה, וצריך להבין את ההזדמנויות שהדבר מאפשר ולהתאים את חוקי העבודה".