המיליארדר הישראלי בני שטיינמץ (66) מעלה הילוך במאבק המשפטי נגד גזר הדין השוויצרי שהטיל עליו 5 שנות מאסר וקנס של 50 מיליון פרנק בגין מתן שוחד לעובדי ציבור באפריקה. ב-28 לאוגוסט יחל להישמע ערעורו בז'נבה. הערעור צפוי להישמע ברצף מיום ליום.
■ הכרעה דרמטית בשווייץ: המיליארדר בני שטיינמץ נידון לחמש שנות מאסר על עבירות שוחד ומרמה
■ בני שטיינמץ נשלח למאסר. אבל זה לא אומר שנראה אותו מחר מאחורי סורג ובריח | פרשנות
■ איך יושפעו ההליכים נגד שטיינמץ בישראל מהרשעתו בשווייץ
שטיינמץ דורש מפרקליטות מיסוי וכלכלה להעביר לו מתוך תיק החקירה הישראלי הפתוח מידע אודות התכתבויות בין הרשויות בשווייץ לרשויות בישראל. לאחר שהפרקליטות סירבה לבקשתו, הוא הגיש עתירה לבג"ץ המתמקדת בחומרים שבליבת חומר החקירה. במקביל פנו סנגוריו בבקשה לפי חוק חופש מידע, לקבל תכתובות בין הרשויות בישראל לשווייץ.
מחלקת הבג"צים המייצגת את הפרקליטות הגישה היום (א') תגובה לעתירה. בתגובה מציינת המדינה כי שלוש החלטות ניתנו בבתי משפט בשווייץ, במסגרתן נדחו בקשותיו של שטיינמץ לקבלת המסמכים. "בית המשפט אינו משמש ערכאת ערעור על החלטותיהן של ערכאות מוסמכות במדינה זרה", צוין. בנוסף נטען כי "קיים אינטרס ציבורי כבד-משקל המצדיק הימנעות ממסירת המסמכים המבוקשים", והתבקש דיון במעמד צד אחד. מהתגובה עולה כי הפרקליטות מעדיפה להימנע מסכסוך עם הרשויות השוויצריות ומעדיפה לתת את העדיפות לשיתוף-פעולה עתידי בין מדינתי.
לטענת עורכי הדין איתן מעוז ודניאל עינב בעתירה, על המדינה למסור את המסמכים הנחוצים להגנתו של שטיינמץ. ההגנה טוענת כי התובע השוויצרי ביקר בישראל והיה בקשר עם הרשויות כאן, אך אין תיעוד לכך בתיק החקירה השוויצרי. "חומרים אלה הם חומרי חקירה מובהקים, אשר ככל שהיה מתנהל בישראל משפט נגד העותר, הוא היה זכאי לעיין בהם".
עד היום לא התקבלה החלטה בתיק הישראלי
בדצמבר 2016 נפתחה החקירה הישראלית נגד שטיינמץ בלהב 433. החקירה התנהלה סביב אותה מסכת עובדתית בגינה הועמד לדין בשווייץ. במשך 5 שנים נחקר התיק, ובאוגוסט 2021 הוא הועבר רשמית לפרקליטות מיסוי וכלכלה. עד היום לא התקבלה החלטה בתיק הישראלי, אך הוא צפוי להיסגר לאחר משא-ומתן מתמשך שנפרס על מספר שנים עם סנגוריו.
בית המשפט בז'נבה הרשיע בינואר 2021 את שטיינמץ, המחזיק בדרכון צרפתי בנוסף לישראלי, את וחברת BSGR (Benny Steinmetz GroupResources) שבשליטתו, בכך היו מעורבים במתן שוחד בסכום של 10 מיליון דולר לנשיא גינאה לשעבר לנסנה קונטה, שנפטר בשנת 2008, ולאשתו הרביעית ממדי טורה. השוחד ניתן על-מנת להשתלט בשנת 2006 על מכרות עפרות הברזל מהגדולים בעולם בסימאנדו שבגינאה, בשווי 5 מיליארד דולר - זכויות שהיו בחזקת החברה המתחרה ריו טינטו.
במקביל, נגד שטיינמץ תלוי ועומד גזר דין של 5 שנות מאסר מבית המשפט ברומניה בגין הונאת קרקעות. ערעורו על פסק הדין נדחה. בעקבות הרשעתו יצאה "הודעה אדומה" נגד שטיינמץ על-ידי האינטרפול, וזאת לבקשת רומניה, כך שיעוכב בכל מקום באירופה אליו יגיע. באופן חריג, ההודעה האדומה בוטלה לבקשת עורך דינו. ה-CCF (הוועדה המיוחדת של האינטרפול) קבעה באופן חריג כי ההליך ברומניה נשא אופי פוליטי ופגע בזכויות החשודים. בנוסף, בית המשפט הגבוה ביוון דחה בקשה להסגרתו של שטיינמץ לרומניה בשל הליך בלתי הוגן.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.