בהמשך השנה - זה עלול לקרות בכל יום בעצם - צפויה אוכלוסיית העולם לחצות את הקו ולהגיע ל-8 מיליארד בני אדם. לאחרונה האו"ם קבע לכך תאריך - 15 בנובמבר, אבל אין לנו אפשרות באמת לדעת מתי בדיוק זה יקרה.
מאז שנות ה-60, כשמספר האנשים בעולם הגיע לראשונה ל-3 מיליארד, לקח כל פעם מעט יותר מעשור לחצות את הרף למיליארד הבא, וכך עשוי להיראות לנו טבעי להניח ש-9 מיליארד בני אדם ואחר כך 10 מיליארד בני אדם הם נתונים שנמצאים ממש מעבר לפינה. זה בדיוק מה שתחזיות האוכלוסייה האחרונות מהאו"ם וממשרד מפקד האוכלוסין האמריקאי חישבו.
אבל כשאנו חוצים את הקו ל-8 מיליארד בני אדם, כדאי לחשוב על כך שהעולם עלול גם לא להגיע ל-10 מיליארד או אפילו 9 מיליארד בני אדם, ושהבעיות הדמוגרפיות בעולם לא ינבעו מהתרבות המונית אלא דווקא ממדינות מתכווצות, אוכלוסיות מזדקנות וכוחות עבודה מידלדלים.
איננו מדברים על פגיעות מטאור, פלישת חייזרים או תסריט אפוקליפטי אחר (אם כי, כמובן, גם אלה עלולים לגרום לכך) אלא לתחזיות דמוגרפיות ישירות שמסיקות כי רמות הילודה יורדות כל כך מהר ברחבי העולם, שאנו עלולים להגיע לשיא של אוכלוסיית האנושות תוך פחות מדור אחד.
שיא אוכלוסייה קטן יותר וקרוב יותר בזמן
תחזיות האו"ם הן המוכרות ביותר. אבל יש תחזית חלופית שמקבלת יותר ויותר תשומת לב בשנים האחרונות, בהובלת הדמוגרף וולפגנג לוץ, ממכון ויטגנשטיין לדמוגרפיה והון אנושי עולמי באוניברסיטת וינה, שלוץ הוא המנהל המייסד שלו.
התחזיות שם צופות שיא אוכלוסייה קטן יותר וקרוב יותר בזמן. מבט על ההנחות שבבסיס התחזיות של לוץ מראה שאינן בלתי סבירות.
"יש שתי שאלות גדולות", אמר לוץ, שקובעות אם התחזיות שלו או של האו"ם קרובות יותר לדיוק. "ראשית, באיזו מהירות הפוריות תרד באפריקה... השאלה האחרת היא סין, ומדינות עם פוריות נמוכה מאוד, אם הן ישתקמו וכמה מהר ישתקמו".
תחזיות האוכלוסייה של האו"ם נשענות על מגמות היסטוריות לגבי כל מדינה ומחשבות איזה נתוני אוכלוסייה היו במדינות שהיו בהן בתנאים דומים בעבר.
ליימן סטון, מנהל מחקר בחברת הייעוץ על אוכלוסייה Demographic Intellignce משווה את המתודולוגיה הזו לניתוח טכני של מניות, שיטה של בדיקות דפוסים היסטוריים וחיזוי מידת הסבירות שיחזרו על עצמם.
התחזיות של מכון ויטגנשטיין, לעומת זאת, בודקות לא רק דפוסים היסטוריים אלא מנסות לשאול למה שיעורי הילודה עולים ויורדים. גורם גדול, שלא נכלל באופן רשמי במודלים של האו"ם, הוא רמות החינוך. ברמה הפשוטה ביותר, ככל שאנשים, בעיקר נשים, מקבלות הזדמנויות טובות יותר ללמוד ולהתחנך, כך הן מקימות משפחות קטנות יותר. (הדמוגרפית מהאו"ם ולדימירה קנטורובה אמרה שגישת האו"ם מתחשבת באופן משתמע בפיתוח, עיור, חינוך נשים ושימוש באמצעי מניעה בגלל שהיא מסתמכת על נתונים היסטוריים ממדינות שעברו שינויים כאלה).
תחזיות האו"ם צופות כי אוכלוסיית אפריקה תגדל מ-1.3 מיליארד איש היום ל-3.9 מיליארד איש עד סוף המאה.
ברגע שמתחשבים בנושא החינוך, צופים במכון ויטגנשטיין שאוכלוסיית אפריקה תגדל ל-2.9 מיליארד איש בתקופה זו. לפי תסריט אחר של מכון ויטגנשטיין, שמכונה תסריט "ההתפתחות המהירה", אוכלוסיית אפריקה תגיע עד סוף המאה ה-21 רק ל-1.7 מיליארד בני אדם.
הביטוי "התפתחות מהירה" חושף הרבה: לא מדובר בתחזית קודרת ובדעיכה, אלא פשוט במצב בו הבריאות והחינוך משתפרים, עולם שיש בו תנאי חיים טובים יותר לבני אדם, תמותה קטנה יותר ורמות הגירה בינוניות.
האופטימיות הזו אולי ראויה, אמר דני דורלינג, מרצה לגיאוגרפיה באוניברסיטת אוקספורד. הוא כתב סדרת מאמרים וספרים שתהו אם תחזיות האו"ם צפויות להתממש. התחזית החדשה ביותר שלו כתובה בנימה אופטימית: "האטה: סוף ההאצה הגדולה - ולמה זה טוב לכדור הארץ, לכלכלה ולחיים שלנו".
"באופן כללי, הבריאות משתפרת במהירות, אספקת חינוך תשתפר באופן דרמטי, איכות הדיור עולה", אמר.
באו"ם צופים ששיעורי הפוריות יטפסו בין 2022 ל-2030 ב-50 מדינות
התחום הנוסף בו תחזיות האו"ם שונות משלו הוא שאלת התאוששות הפוריות.
באו"ם צופים ששיעורי הפוריות יטפסו בין 2022 ל-2030 ב-50 מדינות (וכן ב-14 טריטוריות ושטחי חסות). הגדולה מכולן היא סין, שם צופה האו"ם ששיעורי הפוריות יטפסו באיטיות במשך רוב המאה הזו.
קנטורובה מהאו"ם אמרה שתחזיות לעלייה מחדש בפוריות מבוססות על מגמות ממדינות שחוו דפוסים דומים. (במערב אירופה, למשל, שיעורי הילודה טיפסו אחרי אמצע שנות ה-90, אם כי הם החלו שוב לרדת באופן איטי בשנים האחרונות).
האם מדובר בתחזית אופטימית מדי? סין מתקשה כיום להפוך את התוצאות של מדיניות הילד היחיד שהנהיגה במשך שנים כה רבות.
בניגוד לזה, לוץ הציע את "הנחת מלכודת הפוריות הנמוכה", לפיה מדינות שבהן הפוריות יורדת מתחת ל-1.5 ילדים לאישה מתקשות מאוד להשתקם מזה, אולי בגלל שמשפחות עם ילד אחד הופכות לנורמה מקובלת ורצויה אצל אנשים שגדלו כך. כמה סביר שבסין שתהיה חזרה עקבית, בזמן שביפן הסמוכה הייתה הפוריות רק 1.3 או 1.4 ילדים במשך דור שלם, או דרום קוריאה, שלאחרונה ירדה לנתון של 0.8 בלבד?
גם שנתיים של מגפה עולמית לא הביאו בייבי בום, מציין לוץ, למרות "כל המאמרים והספקולציות לגבי מה קורה כשאנשים חייבים להיות בבית". למעשה, ההשפעה הייתה "די הפוכה, ירידה משמעותית למדי בגלל שאנשים החלו לחשוש. כשאתה חושש לגבי העתיד אתה לא עושה ילדים, אתה מחכה", אמר.
(מתקיימים דיונים מעניינים גם בשאלה כמה גדולה תהיה ארה"ב בעתיד, אבל ארה"ב לא צפויה להיות גורם בעל השפעה משמעותית בתחזיות הגלובליות).
חברו את הכול ביחד, והאו"ם צופה כי אוכלוסיית העולם תעבור את קו 10 מיליארד איש בסוף שנות 2050; לפי תסריט קו הבסיס של מכון ויטגנשטיין תגיע לשיא של 9.67 מיליארד ב-2070, ואחר כך תהיה ירידה איטית. לפי תסריט הפיתוח המהיר של ויטגנשטיין, השיא באוכלוסיית העולם יגיע ב-2050, ויהיו בו 8.7 מיליארד בני אדם.
"כל הארגונים האלה עושים בחירות שונות אבל סבירות לגבי תחזיות", אמר סטון. "הייתי שמח לומר שיש דרך פשוטה ליישב בין הגישות. המציאות היא שהנחות סבירות עלולות להוביל למקומות שונים מאוד".
קובעי המדיניות יעשו בשכל אם יהיו צנועים בהנחה של גדילה אינסופית באוכלוסיית האנושית. זו רק אחת האפשרויות לעתיד שהעולם צריך להתכונן אליה.
"כלל האוכלוסייה, בסופו של דבר, הוא מספר חסר חשיבות", אמר לוץ. "זה תלוי במה האנשים האלה יוכלו לעשות, מה יהיו הכישורים שלהם והאם יהיה להם מספיק אוכל".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
