חופשה בדובאי, עסקאות עם מקורבים ועשרות מיליוני שקלים שנעלמו: הבלגן בחברת המימון גיבוי נחשף

רו"ח עופר אלקלעי נחשב לאחד המומחים הגדולים בישראל בתחום הביקורות הכלכליות. לא פעם הוא מונה בידי בתי המשפט לבצע חקירות ביקורתיות בתיקים כלכליים מורכבים, ובחודשים האחרונים שמו הוזכר פעמים רבות בהקשר של הבדיקה החיצונית המתבצעת בחברת האשראי החוץ-בנקאי יונט קרדיט. זו עלתה לכותרות בשל אי-סדרים כספיים בהיקף של עשרות מיליוני שקלים, שהובילו לחקירה של רשות ניירות ערך את בכירי החברה ובהם היו"ר לשעבר, משה כחלון, שהתפטר מתפקידו בשל אותם אי-סדרים. 

■ דוח הביניים בגיבוי אחזקות: צ'קים חוזרים בהיקף של 15 מיליון שקל ברבעון אחד 
■ הכאוס באשראי החוץ-בנקאי: מנהל סניף של גיבוי העניק לאביו הלוואה של מיליון שקל ללא אישור 
■ לאן נעלמו 2.5 מיליון שקל? עוד הסתבכות בצפון הפרוע של חברות האשראי החוץ-בנקאי 

עם זאת, ספק אם אלקלעי נתקל בעבר במקרה שזימן לו מספר רב כל-כך של אירועים חמורים, לכאורה, כפי שעולה מדוח הביניים שחיבר אודות חברת אשראי חוץ-בנקאי נוספת שבה התגלו לאחרונה אי-סדרים כספיים - גיבוי אחזקות  (שגם היא כמו יונט "מתמחה" בפעילות של ניכיון צ'קים), שבשליטת החתם יהונתן כהן.

מדובר בדוח המתאר אירועים כמעט בלתי נתפסים ככל שמדובר בחברה ציבורית, שהתרחשו בסניף הצפוני של גיבוי הממוקם בכניסה לקיבוץ מזרע (הסמוך לעפולה), שאותו ניהל עד לאחרונה אייל רוזן, שהושעה מתפקידו לפני כחודש. הללו הובילו לכך שלדברי החברה "קיים ספק רב אם תוכל לגבות חובות אבודים בסכום של 40 מיליון שקל לפחות, אם לא יותר מכך". 

מהדוח עולה כי בשלב זה אין באפשרות החברה או אלקלעי (הבודק החיצוני) להעריך את היקף החובות שלא ייגבו, שכן בתקופה האחרונה פועלת ההנהלה החדשה בגיבוי להסדיר חלק מהחובות, וכן לאור העובדה שעד שלא יגיע מועד פירעון החובות, לא ניתן יהיה לקבוע אם מדובר בחוב אבוד. עם זאת, אלקלעי מדגיש כי הגידול החד באשראי שניתן ללקוחות בעייתיים בסניף הצפוני, יביא לדעתו המקצועית "למחיקת חובות בהיקפים של עשרות מיליוני שקלים מתיק האשראי של החברה".

בימים אלו שוקדת החברה על דוחות הרבעון השני והיא צפויה לבצע הפרשה בהתאם לאמדן הכספים החסרים. במקביל, הגבירו בגיבוי את פעילות הגבייה במטרה להחזיר כמה שיותר כסף לחברה. 

  

האב, הבן והמשטרה

בשבועות האחרונים כבר חשפה גיבוי טפח מפעולות "בעייתיות" המיוחסות לאייל רוזן. תחילה דיווחה כי נודע לה שרוזן נטל בעצמו הלוואות מהחברה, בסכום של 2.5 מיליון שקל, באמצעות עסקה סיבובית עם לקוחות, ללא ידיעת ההנהלה ומבלי שהתקבלו האישורים הנדרשים. כשבועיים לאחר מכן היא דיווחה על שתי הלוואות, בהיקף של 2.2 מיליון שקל, אשר ניתנו למקורביו של רוזן, ובהם אביו, מבלי שניתנו לכך האישורים המתאימים. 

 אייל רוזן, מנהל הסניף הצפוני של גיבוי אחזקות / צילום: אתר החברה

מדוח הביניים של רו"ח אלקלעי עולה כי שני אירועים אלו הם רק קצה הקרחון כשמדובר בהתנהלות הסניף הצפוני בהובלתו של רוזן. "לאור ממצאי הבדיקה והעובדה כי רוזן הינו גורם בעל ניסיון רב בתחום של אשראי חוץ-בנקאי, עולה חשד לכאורה כי מדובר בהתנהלות חריגה ומתוכננת בעלת מאפיינים של תרמית. עם זאת יודגש כי מסקנה זאת מבוססת על הניתוח שערכתי ללא קבלת תגובה מסודרת של רוזן לממצאים", כתב אלקלעי. הסיבה לכך, לדבריו, היא שרוזן נחקר על-ידי משטרת ישראל בפרשה אחרת בכלל, ואינו רשאי לשוחח עם גורמים בחברת גיבוי.

חשבון מס' 111111 בסניף 111 

באפריל האחרון נפתח בסניף במזרע חשבון עבור חברה מסוימת, כאשר בגיבוי לא תיעדו כל מסמך שבאמצעותו ניתן להבין מיהי אותה חברה ומי בעלי השליטה בה, ואף הוזן בו מספר טלפון שאינו זמין. באותו יום בו נפתח החשבון כבר הוענקה לחברה הלוואה בסך 600 אלף שקל, כשמספר החשבון שלה בבנק לאומי הינו 111111, בסניף 111.

ההלוואה המדוברת מיועדת לפירעון בחודש הבא (ספטמבר), אולם מבדיקת סריקת ההמחאה למערכת ניתן ללמוד כי זו מעולם לא הגיעה לחברה (על-פי הדוח מדובר בצילום המחאה שהועבר לחברה ונסרק למערכת). רו"ח אלקלעי מציין כי על אף שנעשו ניסיונות לעריכת בירור טלפוני מול הלקוח, אלו כשלו שכן מספר הטלפון שהוזן במערכת אינו זמין. עוד עולה מהבדיקה, כי על-פי טענת הנהלת גיבוי מי שמשך את הכסף בפעולת הניכיון הינו שותף עסקי של רוזן, אשר נכח בסניף מזרע מעת לעת, וכי אחותו עבדה בסניף מזרע.

לקוח מימן חופשה בדובאי למנהל

במקרה אחר התברר כי בסוף אוגוסט שעבר נפתח במערכת גיבוי חשבון עבור לקוח מסוים, ובמרץ האחרון נרשמה במערכות החברה הלוואה שניתנה לו על סך 39 אלף שקל, וכן עסקת ניכיון צ'קים בסכום של כ-16 אלף שקל נוספים. עוד באותו היום הועברו לחשבונו של אותו לקוח יותר מ-55 אלף שקל. אולם מבירור שערך הבודק החיצוני עם הלקוח, מתברר כי הוא מעולם לא קיבל הלוואה בסכום זה, וכי מדובר בתשלום עבור נסיעה פרטית לדובאי שהזמין הלקוח עבור יורם אליאב, גם הוא מנהל בסניף מזרע של גיבוי.

עוד מגלה אלקלעי, כי במהלך הבדיקה סיפרו לו בגיבוי כי לפני כעשרה ימים פנה לקוח שכרגע ביקש להישאר בעילום שם להנהלה, וחשף בפניה את מנגנון הפעילות של רוזן. לטענתו הוא ולקוחות רבים אחרים שילמו בעת ביצוע עסקאות אשראי חלק מהעמלה שנקבעה בעסקה לגיבוי, וחלק נוסף לחברה בבעלות רוזן. "אדגיש כי מידע זה דורש בדיקה מעמיקה שטרם נערכה בשלב זה", כותב אלקלעי.

מריכוז מכלול הבדיקות שנערכו עולה לדברי אלקלעי כי התנהלות סניף מזרע בראשותו של רוזן הינה חריגה, ומתאפיינת בביצוע עסקאות אשראי רבות בעלות מאפיינים חשודים ורמת סיכון חריגה, גלגול חובות של לקוחות החברה, שימוש בלקוחות לצורך קבלת הלוואות אישיות מצד רוזן, תשלומים בגין הוצאות פרטיות מכספי החברה תוך הסתרת התשלום באמצעות כרטיסי הלקוחות, פעילות בניגוד עניינים מול החברה ועוד.

מעל 70% מפעילות גיבוי  - בסניף הצפוני

מהניתוח של אלקלעי עולה כי היקף הפעילות בסניף מזרע גדל כמעט פי 4 בתוך שנה  בלבד. היקף האשראי שניתן בסניף קפץ מכ-94 מיליון שקל ברבעון הרביעי של 2020 לשיא של 348 מיליון ברבעון הרביעי ב-2021, וזאת בשעה שבשאר פעילות החברה ניכרה מגמה הפוכה וחל קיטון מ-177 מיליון שקל ברבעון הרביעי 2020, להיקף אשראי של 133 מיליון שקל ברבעון הרביעי אשתקד. קרי הסניף סיפק מעל 70% מפעילות האשראי של החברה.

עוד הוא מציין כי חל גידול חד בהיקף העסקאות סולו (עסקאות מתן אשראי ללקוח המגובות בביטחונות אישיים של אותו לקוח בלבד), המתאפיינות בסיכון אשראי גבוה במיוחד. מהניתוח עולה כי בשנת 2020 שיעור עסקאות הסולו מתוך סך פעילות סניף מזרע עמד על כ-10%, זהה לשיעור עסקאות הסולו מתוך יתר הפעילות של גיבוי באותה עת.

עם זאת, לאורך פרק הזמן שבין הרבעון הראשון ב-2021 ועד הרבעון השני השנה, ובעוד ששיעור עסקאות הסולו מתוך יתר הפעילות ירד לכ-8%, שיעור עסקאות הסולו מתוך פעילות סניף מזרע גדל כמעט פי ארבעה לכ-38%. היקף פעילות הסולו בסניף מזרע גדל מכ-9.33 מיליון שקל ברבעון הרביעי לשנת 2020, ליותר מ-87 מיליון שקל ברבעון הראשון של 2022.

ברבעון אחד: צ'קים חוזרים בהיקף 16 מיליון שקל 

את האי-סדרים בפעילות גיבוי ניתן לראות היטב מניתוח היקף ההמחאות החוזרות בסניף מזרע. זה עמד על כ-100 אלף שקל בלבד ברבעון הרביעי ב-2020 והעיד על ניהול סיכונים נאות.

"עם זאת", מדגיש אלקלעי, "החל מרבעון זה חל גידול חד בהיקף הצ'קים החוזרים, לכ-16 מיליון שקל ברבעון הראשון של 2022, ובאחוזים מ-0.1% ליותר מ-5% - קרי פי 50! נתון זה מצביע על כך שלאורך תקופה זו בוצעו עסקאות בעלות סיכון גבוה יותר באופן משמעותי (שכבר התממש חלקית בשלב הגבייה ראשונית של ההמחאות)".

לפי הניתוח שלו, בהשוואה ליתר הפעילות בסניף מזרע, חזרו במהלך התקופה שבין הרבעון הרביעי לשנת 2021 ועד הרבעון השני לשנת 2022 צ'קים בסך כ-24 מיליון שקל, בעוד שביתר הפעילות בחברה היקף ההמחאות שחזרו באותה תקופה היה פחות מ-5 מיליון שקל. 

  

איפה הפיקוח כל הזמן הזה?

שלל האירועים שעולים מדוח הביניים של גיבוי, כמו גם אלו שהתרחשו ביונט, ממחישים עד כמה בולט היעדר הפיקוח על תחום האשראי החוץ-בנקאי, שמתחלק כיום בין רשות ניירות ערך (פיקוח על הדיווחים והגנה על המשקיעים) לבין רשות שוק ההון (מתן רישיון). ברשות ניירות ערך אומנם הקדימו את ביקורות הרוחב על מעל ל-20 החברות הציבוריות הפועלות בתחום, והגבירו את חובת הדיווח והגילוי שלהן, אך נראה כי השינוי נעשה רק לאחר ש'הסוסים ברחו מהאורווה' - או ליתר דיוק הכסף ברח מהקופה, לפחות בשתי חברות המשתייכות לענף.

אולי הקמת רשות רגולטורית אחת שתפקח על כל התחום החוץ-בנקאי, כפי שמסתמן שיהיו המלצות הוועדה שהוקמה אשתקד בראשות מנכ"ל האוצר, תוכל לייצר פיקוח אפקטיבי יותר. כמובן שאין בכך כדי לחפות על היעדר ממשל תאגידי נאות ומנגנוני פיקוח ובקרה מספקים בשתי החברות המדוברות. 

בגיבוי יצטרכו לבדוק איך קרה שמנהל סניף מרכזי עשה, לכאורה, בכספי החברה ככל העולה על רוחו, מבלי שיידלקו נורות אדומות, וכיצד רואי החשבון המבקרים של החברה, פירמת דלויט, לא גילו דבר מהפעולות החשודות שהתרחשו בחברה בשנתיים האחרונות.

עסקה אומללה אחת העלימה את רווחי פעילות החיתום: ההסתבכות הפיננסית של יהונתן כהן

הרומן הכושל של החתם יהונתן כהן (41) עם גיבוי אחזקות   החל שנתיים לפני שרכש את השליטה בחברה, אשר "שרפה" עשרות מיליוני שקלים מכספו. חברת החיתום אינפין קפיטל של יהונתן כהן ליוותה את חברת האשראי החוץ-בנקאי כשזו עדיין הייתה בשליטת האחים אריאל ואביטל פרדו (האחרון - ממייסדי חברת הפינטק פאגאיה). 

פעילות החברה (שבעבר נקראה גיבוי איתן) בתחום של ניכיון צ'קים ומתן אשראי לעסקים נוסדה ע- ידי אביהם של השניים, גבי פרדו, בשנות ה-80, והוכנסה בעסקת מיזוג לשלד הבורסאי אולטרה אקוויטי בינואר 2019. כעבור מספר חודשים גייסה החברה אג"ח בהיקף של 50 מיליון שקל, בהובלת אינפין של כהן. 

  

ביוני בשנה שעברה השתלט כהן על גיבוי, בצעד שלפחות בחודשים הראשונים נראה כמהלך עסקי מבריק. מניית החברה טיפסה במהירות ובאמצע ינואר האחרון הגיעה למחיר שיא של כ-17 שקל - כפול מהמחיר שבו רכש כהן את השליטה. מחיר זה שיקף  לגיבוי שווי של 183 מיליון שקל, כשחלקו של כהן בחברה (63%) עמד באותה עת על כ-110 מיליון שקל.

אלא שמאז, וביתר שאת בחודשיים האחרונים בעקבות אי-סדרים שנתגלו בחברה, צללה מניית החברה למחיר נוכחי של 1.1 שקלים (המשקף שווי של 25 מיליון שקל בלבד לגיבוי) - ירידה של קרוב ל-90% מהשיא. כך, כהן ששילם קרוב ל-52 מיליון שקל עבור מניותיו בחברה איבד כ-70% מהשקעתו, שערכה עומד כיום על כ-20 מיליון שקל בלבד.

בדצמבר האחרון הגדיל את ההימור על גיבוי

כהן, בעברו הרחוק, דוגמן הבית של רשת האופנה גולף, הוא דמות מוערכת בשוק ההון המקומי. את אינפין הקים בשנת 2016 לאחר שעזב את חברת כלל חיתום, שבה כיהן כמנכ"ל. 

אינפין קפיטל, שבה שולט כהן לצד שותפו רו"ח יוסי לוי, עסקה מאז הקמתה בעיקר בגיוסי חוב עבור חברות ציבוריות, כשאחד התחומים שבהם בלטה היה הובלת הנפקות אג"ח של חברות נדל"ן אמריקאיות (BVI) בתל אביב. הנפקות אלה, שפרחו במחצית השנייה של העשור הקודם, הניבו עמלות חריגות ליועצי ולחתמי ההנפקות - פועל יוצא של החוב הזול יחסית שהצליחו לגייס עבורן בשוק המקומי, לעומת הריביות שהיו נדרשות לשלם בארה"ב. הנפקות אלו הניבו לאינפין, על-פי ההערכות, רווחים של עשרות מיליוני שקלים.

לפי אתר החברה, עד היום הובילה אינפין 120 גיוסים בהיקף חוב כולל של 45 מיליארד שקל (15 מיליארד דולר). מתוכם הגיוסים עבור החברות האמריקאיות הסתכמו ב-2.7 מיליארד דולר.

אלא שהרווחים הנאים מפעילות החיתום התאדו ככל הנראה בהשקעה האומללה של כהן בגיבוי. בחודש יוני אשתקד שילם כהן לאחים פרדו סכום של 33 מיליון שקל עבור מניותיהם בחברה (לפי מחיר של כ-8 שקלים למניה) ועוד 8 מיליון שקל עבור זכויות על-פי שטרי הון שהחזיקו.

התמורה ששילם באותה רכישה, 41 מיליון שקל, לא היוותה סוף פסוק מבחינת כהן, שבדצמבר האחרון "הגדיל את ההימור" על גיבוי והשקיע קרוב ל-10 מיליון שקל נוספים בהנפקת זכויות. בכך הגיע סך השקעתו בגיבוי לכ-52 מיליון שקל במניות ששווי השוק הנוכחי שלהן עומד על 16 מיליון שקל בלבד - קרי הפסד של כ-35 מיליון שקל, בינתיים על הנייר.