אחרי שש שנים ועשרות דיונים: סוף לסאגת מלון הנסיכה באילת

בית המשפט המחוזי בתל אביב דחה אתמול (ב') את תביעתו של בעלי מלון "הנסיכה" באילת, שקרס בשנת 2015, על סכום של 200 מיליון שקל. איש העסקים הגרמני אלכסנדר טסלר, העומד בראש חברת לקסן ישראל שהחזיקה במלון, טען כי העסקה שחתם עם ישרוטל ובנק הפועלים לתפעול מלון היוקרה לא יצאה לפועל בשל חוסר תום-לב מצידם, שהובילה להליך כינוס נכסים. המלון, שנמכר בהליך כינוס הנכסים לחברת נצבא, עומד נטוש עד היום - כשבע שנים לאחר סגירתו.

■ מייסד מלון הנסיכה תובע 203 מיליון שקל מבנק הפועלים וישרוטל 

השופטת אסתר נחליאלי-חיאט מבית המשפט המחוזי בתל אביב דחתה במלואה את התביעה, שהוגשה לפני שש שנים וכללה 40 דיונים וכ-5,000 עמודי פרוטוקול. "בגישתם העקשנית ואף הגאוותנית, התובעים תרמו חלק לא מבוטל לתוצאות המצערות, אם זה מחוסר רצונם או בשל אי-יכולתם להתגמש ולהתפשר עם הנסיבות שנוצרו. הטענה לחוסר תום-לב היא טענה חלולה", קבעה.

הבעלים חויב בסכום של 9 מיליון שקל במסגרת תביעה שכנגד שהגישה ישרוטל להשבת כספים ששילמה במסגרת החוזה בטרם בוטל. בנוסף הוטלו על בעלי המלון הוצאות בסכום של 1.1 מיליון שקל, מהם חצי מיליון שקל לבנק הפועלים ו-600 אלף שקל לישרוטל. 

חובות של 197 מיליון שקל 

מלון הנסיכה, הסמוך למסוף טאבה באילת, נחשב במשך שני עשורים ועד 2009 לאחד ממלונות היוקרה המובילים בישראל. המלון נקלע לקשיים כספיים וקרס תחת נטל חובות של 197 מיליון שקל.

החובות לא אפשרו את המשך פעילותו של המלון, וטסלר התקשר עם חברת המלונאות ישרוטל, על-מנת שתסייע לו להחזיק את המלון ולתפעל אותו. בנק הפועלים היה אמור להבטיח את האשראי הנדרש בהיקף של מאות מיליוני שקלים.

אלא שיממה לאחר חתימת ההסכם, שיגר הממונה על ההגבלים העסקיים את התנגדותו בנימוק לחשש שייווצר דואופול בעיר אילת, והדבר טרף את הקלפים. טסלר טען כי הוא היה חסר ניסיון בהתנהלות מול הממונה על ההגבלים, וכי ישרוטל התנערה מהתחייבותה לשלם את דמי הניהול, כשהיא גלגלה לפתחו את "בעיית הממונה במלואה על סיכוניה ונזקיה".

על-פי כתב התביעה, לאחר התנגדות הממונה להסכם בין ישרוטל ללקסן, "פעלו רשת ישרוטל ובנק הפועלים בתיאום" והובילו את מלון הנסיכה לכינוס נכסים.

עוד נטען כי בנק הפועלים ניצל את המצב וגבה עמלות וריביות חריגות של 46 מיליון שקל שהובילו לקריסה הסופית. זאת על אף שלטענת התובעים, ניתן היה להשאיר את המלון כעסק חי ולהעבירו לאחת המתחרות של רשת ישרוטל.

 אלכסנדר טסלר / צילום: איל יצהר

העסקה לא יצאה לפועל, והמלון לא הצליח להחזיר את ההלוואות מבנק הפועלים ונכנס להליך כינוס נכסים, במסגרתו נאלצו בעלי המניות למכור את החזקותיהם בחברה וכתוצאה מכך גם את המלון.

בנוסף נטען כי רשת ישרוטל עשתה הכול על-מנת להתחמק מאחריות, תוך גלגול הנזק לפתחה של חברת לקסן ובעלי המניות; וכי לאחר שהממונה קבע כי מדובר במיזוג אסור, פעלו רשת ישרוטל ובנק הפועלים בתיאום והובילו את מלון "הנסיכה" לכינוס נכסים - הליך שהביא לקריסתו.

"התובעים תרמו חלק לא מבוטל לתוצאות המצערות"

השופטת ציינה כי היא התרשמה שלבעלי המלון היה חלק בכניסה להליך כינוס הנכסים. לדבריה, "התובעים לא השכילו להסכים להצעות שונות שהונחו לפתחם ובכוחן היה לפתור את הסבך שנוצר מרגע שהתנגדות הממונה ריחפה מעל העסקה. התובעים התחפרו בסירובם להשקיע כספים נוספים במלון והשחיתו לריק זמן רב - והכול בתקופה שהאמון שישרוטל והבנק נתנו בהם הלך ואזל כתוצאה מהתנהלותם שלהם".

השופטת קבעה כי התערבות הממונה על ההגבלים שמטה את הקרקע מתחת לעסקה המקורית וגרמה לשינוי מהותי בתנאי העסקה.

באשר לבנק הפועלים, נקבע כי הוא פעל בהתאם לשיקול-הדעת העסקי והסכים להיכנס לעסקה מלכתחילה בתנאי שישרוטל תהיה זו שתנהל את הסיכויים והסיכונים בניהול המלון. "לא מצאתי רמז של שרירות, חוסר מחשבה או קלות-דעת מצד הבנק. ההפך הוא הנכון. מחומר הראיות הרב שצורף עולה כי החלטות הבנק התקבלו לאחר מחשבה, שיח והחלפת דברים בין הבנק ובין ישרוטל ובין הבנק ובין לקסן".

עוד קבעה השופטת כי "אין זה מספיק לשוב ולחזור על צמד המילים 'תום-לב' ולנסות למצוא בו פתרונות לבעיות מורכבות המתעוררות בחיי המעשה. מצופה היה מלקסן לפעול באופן אקטיבי להפחית את רמת הסיכון שנשקפה ממנה כחייבת; אך בהיעדר רצון של טסלר להזרים מכיסו מימון ללקסן, ובהיעדר נכונות מצד טסלר להסכים להצעות שונות שהציעה ישרוטל, הרי הטענה לחוסר תום-לב של הבנק נראית לי טענה חלולה".

ישרוטל יוצגה בהליך באמצעות עורכי הדין חגי אולמן ונועה סולומון ממשרד יהודה רוה ושות'. בנק הפועלים יוצג באמצעות עורכי הדין אלון פומרנץ ועומר מאירי ממשרד ליפא מאיר ושות'. חברת לרסן וטסלר יוצגו באמצעות משרד עורכי הדין שמרון, מלכו פרסקי ושות'.