מה שרע לכיס של הציבור טוב לשורה התחתונה של הבנקים

מדד המחירים לצרכן שפורסם השבוע הפתיע לרעה כשעלה בחודש יולי ב-1.1%, הרבה מעל לתחזיות הכלכלנים שצפו עלייה של 0.5% עד 0.7%. עבור הציבור הרחב משמעותה של עליית המדד היא התייקרות של מוצרים ושירותים, החל מהקניות בסופר ועד לרכישת בית. 

■ האינפלציה הפתיעה לרעה ועלתה לקצב של יותר מ-5%; מחירי הדירות מתקרבים לזינוק שנתי של 18%
■ מדד יולי טרף את הקלפים: לבנק ישראל אין הרבה ברירות מלבד העלאת ריבית אגרסיבית | פרשנות 

אולם עבור הסקטור הפיננסי, ובעיקר הבנקים, עלייה במדד פירושה זינוק בהכנסות. לכך יש להוסיף את עליית הריבית לאורך הרבעון השני שתרמה אף יותר להכנסות מעליית המדד, ויחד עם הגידול בתיק המשכנתאות בשל ביקושי השיא בחודשים האחרונים, מתקבל עוד רבעון חזק למערכת הבנקאית - עם רווח מצרפי של 5.4 מיליארד שקל לחמשת הבנקים הגדולים. 

אומנם מדובר בירידה לעומת הרבעון הראשון השנה, שבו הרווח המצרפי עמד על 5.7 מיליארד שקל, אך ברבעון הקודם הבנקים רשמו הכנסה של 620 מיליון שקל בסעיף ביטול הפסדי האשראי, לעומת הוצאה של 486 מיליון שקל בסעיף זה ברבעון השני, שנבעה בעיקר מגידול באשראי המצריך ריתוק הון בגינו. 

  

לאומי שומר על כוחו כבנק עם הרווח הגדול ביותר - כ-2 מיליארד שקל ברבעון (עלייה של כ-17% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד) ושל 3.6 מיליארד שקל במחצית הראשונה. לרווחי לאומי תרמה ברבעון השלמת מיזוג הפעילות בארה"ב אל תוך וואליו נשיונל בנק האמריקאי, שהכניסה לבנק 451 מיליון שקל בתקופה זו.

מלבדו הבנק היחיד שהגדיל את רווחיו ביחס לרבעון הקודם היה מזרחי טפחות, עם רווח של כמיליארד שקל. מזרחי טפחות הוא גם הבנק עם התשואה להון הגבוהה במערכת - 19.4%, כשאחריו לאומי עם תשואה של 18.5%. גם יתר הבנקים שומרים על תשואה גבוהה להון, שממחישה את איתנות המערכת הבנקאית בישראל, אשר כל זמן שאין מיתון יכולה להמשיך לצמוח בקצבים גבוהים מאשר בעבר.

  

באשר למדד הגבוה, תרומתו לתוצאות הבנקים נובעת משורה של סעיפים, החל מהלוואות - בעיקר משכנתאות, דרך נגזרים, פיקדונות וסעיפים נוספים במאזן שלהם. במהלך הרבעון השני עלה "המדד הידוע" (שחושב על פי החודשים מרץ-אפריל-מאי), ב-1.9%, כך שהתרומה שלו להכנסות חמשת הבנקים יחד עמדה על 1.8 מיליארד דולר. יחד עם הרבעון הראשון, שבו תרם המדד 1.1 מיליארד שקל להכנסות, מגיעות ההכנסות מסעיף זה לכ-3 מיליארד שקל במחצית הראשונה.

הנהנים הגדולים מכך הם שני הבנקים הגדולים, לאומי והפועלים, שרשמו הכנסות מהמדד בהיקף של 624 מיליון שקל ו-516 מיליון שקל, בהתאמה, הודות להיותם הגדולים ביותר הן מבחינת תיק האשראי והן מבחינת היקף הפיקדונות. גם מזרחי טפחות, שלו תיק המשכנתאות הגדול ביותר, רשם הכנסות של 379 מיליון שקל ברבעון השני מסעיף זה.

הריבית במשק עלתה, ואיתה הרווחים 

במקביל לגידול בהכנסות מהמדד, הבנקים נהנו מעליית הריבית שהחלה להתממש ברבעון השני. בשתי העלאות שבוצעו באפריל ובמאי עלתה הריבית ב-0.65% (ובעוד 0.5% נוספים ביולי), כך שריבית בנק ישראל, שעל בסיסה מחושבות כל ריביות הבנקים, עמדה בסוף הרבעון השני על 0.75%, והיא צפויה להמשיך לעלות גם בחודשים הבאים.

את עליית הריבית מרגישים היטב כל נוטלי ההלוואות, שההחזרים החודשיים שלהם התייקרו בתוך זמן קצר בעשרות ואף במאות שקלים. לכאורה, הציבור היה צריך להרגיש את השינוי גם בסעיף ההכנסות שלו מפיקדונות. אולם בעוד שבהחזרי ההלוואות העלאת הריבית גולמה במלואה ובאופן מיידי, הרי שבכל הנוגע לפיקדונות, לבנקים יש זמן. וגם כשהריבית החדשה תתגלגל למה שהבנקים ישלמו ללקוחותיהם, היא לא תגולם בשיעור המלא אותו העלה בנק ישראל.

  

וכך, בעוד שהוצאותיהם של הבנקים בגין עליית הריבית כמעט ולא מורגשות, בשורת ההכנסות נרשמה עלייה משמעותית בהכנסות מריבית בקרב כל חמשת הבנקים, כאשר כל אחד מהם מציג גידול דו-ספרתי משמעותי בסעיף זה (בנק לאומי הציג גידול קטן בתחום ביחס למתחרים). גידול זה הביא את סך ההכנסות המצרפי של הבנקים ל-11.7 מיליארד שקל, סכום שצפוי להמשיך לגדול בחודשים הקרובים, ככל שהבנק המרכזי ימשיך בהעלאות הריבית במטרה לרסן את האינפלציה.

בדוחותיהם הכספיים פרסמו הבנקים את הערכתם עד כמה עלייה של 1% בריבית תתרום להכנסות המימון השנתיות שלהם. את התרומה הגדולה יותר ירשמו הפועלים ומזרחי טפחות, עם גידול פוטנציאלי של 1.4 מיליארד שקל, כאשר דיסקונט אחריהם עם תרומה של 1.1 מיליארד שקל. לאומי יזכה מכך הכנסות מימון של 978 מיליון שקל, והבינלאומי ל-643 מיליון שקל - כלומר כמעט 6 מיליארד שקל ברמה השנתית בגין עליית ריבית של 1% בודד, כאשר הצפי בבנק ישראל הוא שהריבית תגיע גם ל-2.5% בתוך שנה.

נסביר כי החישוב שכל בנק מבצע לגבי השפעת הריבית הוא שונה, וכולל לא רק השפעות מתמטיות אלא גם משתנים התנהגותיים. אלו מושפעים מניסיון להבין כיצד יגיבו הלקוחות לריבית, בשאלות דוגמת האם יעדיפו ריבית קבועה על פני משתנה או להיפך, והאם יעבירו כספים מהעו"ש לפיקדונות שמציעים ריבית טובה יותר מבעבר.

 בנק הפועלים. האשראי לדיור ונדל''ן סייע לתוצאות / צילום: איל יצהר

בהיבט נוסף, אחרי רבעון שבו שניים מחמשת הבנקים נמנעו מחלוקת דיבידנד, למרות רווחים גדולים שרשמו במהלכו, ברבעון השני חלקו כולם את רווחיהם עם בעלי המניות. הפועלים, שלא חילק דיבידנדים בשני הרבעונים האחרונים, החליט על חלוקה של 403 מיליון שקל, בדומה ללאומי שיחלק כ-400 מיליון. גם מזרחי טפחות חוזר לחלק דיבידנד (316 מיליון שקל). דיסקונט והבינלאומי הם היחידים ששומרים על מדיניות חלוקת הדיבידנד המוצהרת, כשדיסקונט מחלק 20% מהרווח (136 מיליון שקל) ואילו הבינלאומי מחלק 50% מרווחי הרבעון (170 מיליון שקל). 

מחירי הדיור עלו, נטילת המשכנתאות קטנה

העלאת הריבית של בנק ישראל נועדה כאמור להוריד את הצריכה במשק ועל ידי כך לרסן את האינפלציה. נתוני בנק ישראל שפורסמו השבוע מראים כי מבחינת המספרים היבשים, המהלך הצליח בכל הקשור לשוק המשכנתאות, כשבחודש יולי נלקחו משכנתאות "רק" בהיקף של 10.1 מיליארד שקל, ירידה של 14.8% לעומת החודש שקדם לו, שעדיין משקפת ביקושים גבוהים למשכנתאות.

לפי שעה נראה כי הירידה נובעת בעיקר משני גורמים עיקריים - חוסר בהיצע של דירות למכירה וירידה במכירת דירות להשקעה, ולא מירידת הרצון בקרב הציבור, בעיקר זוגות צעירים, לרכוש לעצמם דירה.

במקביל, נתוני הלמ"ס מגלים כי גם בחודש יולי מחירי הדיור המשיכו לטפס והביאו את עליית המחירים השנתית לגבוהה ביותר זה עשור. מהשוואת מחירי העסקאות שבוצעו בחודשים מאי-יוני לאלה שבוצעו בחודשים אפריל-מאי, עולה כי מחירי הדירות עלו ב-2%  ובכך השלימו עלייה של 17.8% לעומת התקופה המקבילה אשתקד (מאי-יוני 2021).

בעוד שהתייקרות מחירי הדיור כתוצאה מהיעדר היצע ועליית הריבית הורגשה היטב בכיס של נוטלי המשכנתאות, ובעיקר בקרב רוכשי הדירות החדשות (מדד תשומות הבנייה עלה ביולי ב-0.5% והשלים עלייה שנתית של 6.8%), הבנקים הגדילו בשיעור דו-ספרתי את תיק האשראי שלהם מאז הרבעון השני אשתקד.

תיק המשכנתאות של חמשת הבנקים הגדולים עמד בסוף יוני על יותר מ-520 מיליארד שקל, גידול של כמעט 9% מתחילת השנה, כשמזרחי שומר על כוחו כבנק הגדול בתחום  - עם תיק משכנתאות בהיקף של כ-190 מיליארד שקל (נתח שוק של 36.5%).  

את הפוקוס שנותנים בבנקים לענף המשכנתאות אפשר לראות בצורה הטובה ביותר בתיק האשראי של בנק הפועלים. בעוד שבמשכנתאות רשם הבנק גידול של 17% ברבעון השני לעומת מקבילו, בדומה לכל המערכת, תיק האשראי הכולל שלו הציג גידול של 5.5% בלבד, גידול נמוך ביחס למתחרים.

דיסקונט נתן גז באשראי לענפי הבינוי והנדל"ן

הפתרון לסוגיית ההיצע הנמוך של דירות הוא כמובן בנייה מואצת, והבנקים, כמממנים של הפרויקטים, לוקחים בכך חלק חשוב. בהיבט האשראי אי אפשר להתעלם מכך שבנק הפועלים נאלץ להוריד רגל מהגז בכל הנוגע להלוואות לבינוי ונדל"ן. בעוד שבמחצית השנייה של 2021 גדל סיכון האשראי של הבנק בגין הלוואות ליזמים וקבלנים ב-11.5% ביחס למחצית הראשונה, הרי שמאז סוף השנה שעברה ועד לסוף הרבעון השני הוא גדל ב-1% בלבד. הסיבה לכך היא שהבנק התקרב לתקרת האשראי שאותה מתיר בנק ישראל - ברמה של 22% מתיק האשראי הכולל.

 בנק לאומי. המעבר של בכיר ממזרחי טפחות נגמר ב־4 חודשי צינון / צילום: איל יצהר

גם לאומי שהיה קרוב מאוד לתקרת האשראי לתחום הגדיל את סיכון האשראי בשיעור דומה במחצית הראשונה של 2022, אך הוא המשיך במתן ההלוואות לבינוי ונדל"ן, בין היתר לאחר שהגדיל את ההון באמצעות הנפקה שביצע בסוף יוני שבה גייס 2.75 מיליארד שקל. כתוצאה, תיק האשראי של לאומי לענפי הבינוי והנדל"ן צמח במחצית  הראשונה ב-14.2%. התיק יכול היה לגדול אף יותר, מאחר שלאומי, בדומה לפועלים, עצר ברבעון הראשון חלק ממתן האשראי בסקטור.

אל הוואקום הזה נכנסו יתר הבנקים, בעיקר דיסקונט אשר זיהה את החלל שהותירו שני הבנקים הגדולים, עם גידול של יותר מ-7% בסיכון האשראי שניתן לענפי הבינוי והנדל"ן. נציין כי דיסקונט גייס גם הוא כספים בהנפקה בחודש מרץ שהגדילה את ההון, ואף הגדיל אשתקד את הכיסוי הביטוחי לאשראי לבינוי, כך ששיעור החשיפה שלו לאשראי בענף ירד מ-17.1% בסוף 2021 ל-16.65% בסוף יוני.