ישראל וטורקיה מחדשות את היחסים הדיפלומטיים שנותקו במאי 2018 עם גירושו של השגריר הישראלי מאנקרה בשל התנגשויות עם פלסטינים ברצועת עזה ברקע העברת השגרירות האמריקאית לירושלים.
בהודעת ראש הממשלה יאיר לפיד נאמר כי בהמשך לסיכומים אשר הושגו בעת ביקורו באנקרה את שר החוץ הטורקי מבלוט צ'וושאולו, בהמשך לשיחת רה"מ עם נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן ולאור ההתפתחויות החיוביות ביחסי ישראל וטורקיה בשנה האחרונה - החליטו שתי המדינות לחזור לייצוג דיפלומטי מלא.
אמש (ג'), שוחח מנכ"ל משרד החוץ אלון אושפיז עם סגן שר החוץ הטורקי סדאת אונאל, והשניים סיכמו את הדברים. ההחלטה היא כאמור להעלות מחדש את דרג היחסים בין ישראל וטורקיה לייצוג דיפלומטי מלא ולהשיב את השגרירים והקונסולים הכלליים משתי המדינות.
ראש הממשלה יאיר לפיד מסר: "חידוש היחסים עם טורקיה הוא נכס חשוב ליציבות האזורית ובשורה כלכלית חשובה מאוד לאזרחי ישראל. נמשיך לפעול ולחזק את המעמד הבינלאומי של ישראל בעולם".
שר החוץ הטורקי מבלוט צ'בושאולו הוסיף: "נמשיך להגן על זכויות הפלסטינים ועל מעמדה של ירושלים באמצעות השגריר בתל אביב. טרם נקבעה זהות השגריר".
מנשיא המדינה הרצוג נמסר: "אני מברך על החזרת היחסים הדיפלומטיים המלאים עם טורקיה. זהו תהליך חשוב שאנו מובילים בשנה האחרונה שיוביל להתפתחות הכלכלה, התיירות וקשרי הידידות בין המדינות. שותפות ושכנות טובה במזרח הים התיכון חשובות לכולנו. בני כל הדתות - מוסלמים, יהודים ונוצרים, יכולים וצריכים לחיות בשלום".
על אף היעדר השגרירים והקונסולים, ישראל נותרה בשנים האחרונות יציבה בצמרת טבלת יעדי היצוא של טורקיה. בשבעת החודשים הראשונים של השנה, ישראל התמקמה במקום התשיעי עם היקף יצוא טורקי בשווי 4.179 מיליארד דולר - המהווה 2.9% מתוך כלל היצוא הטורקי.
מדובר בהמשך ישיר לשנת 2021, שגם אותה ישראל סיימה במקום התשיעי בטבלת היצוא של טורקיה, עם סחורות בשווי 6.356 מיליארד דולר - אשר היוו 2.8% מתוך כלל היצוא הטורקי. ב־2020, שנת הקורונה, אמנם שווי הסחורות שיוצאו היה נמוך יותר (4.704 מיליארד דולר) - אך גם בה ישראל הייתה במקום התשיעי.
יצויין כי בעבר, לפיד כראש האופוזיציה התנגד לנסיונות התיווך עם טורקיה. בהודעה שמסר ב-2018 כתב כי בשל מדיניותה יש לנתק את היחסים עימה, להכיר בשואת הארמנים ולפעול להרחקתה מנאט"ו.
במשרד החוץ אומרים כי השבת דרג היחסים הדיפלומטיים מהווה המשך של המגמה החיובית בהתפתחות היחסים בשנה החולפת, מאז ביקור נשיא המדינה יצחק הרצוג באנקרה והביקורים ההדדיים של שרי החוץ בירושלים ובאנקרה. עוד מוסיפים שם כי שדרוג היחסים יתרום להעמקת הקשר בין שני העמים, להגברת קשרי הכלכלה, המסחר והתיירות, וכן יתרום לחיזוק היציבות האזורית. בהקשר הזה חובה לציין את שיתוף הפעולה ההדוק בין ארגוני המודיעין של המדינות בעצירתם של ניסיונות פיגוע של לחוליות טרור איראניות בתיירים ישראלים בטורקיה באביב האחרון. גורמי ביטחון ישראלים הגדירו את שיתוף הפעולה כמעולה.
למרות הנמכת דרג היחסים ב-2018, קשרי הכלכלה והמסחר בין המדינות כמעט ולא נפגעו ואף רשמו עליה של ממש, למעט בשנת הקורונה הראשונה.
התחממות היחסים מיוחסת בין השאר להתקרבותה של טורקיה למערב ובכלל זה לארה"ב והרצון להפחית חיכוכים עם מדינות האזור. טורקיה מחחממת במקביל את יחסיה גם עם יריבות ותיקות כמו מצרים ומדינות המפרץ. בחודשים האחרונים ביקר ארדואן בסעודיה ונפגש עם מוחמד בין סלמאן, יורש העצר, וזכה לביקור של מנהיג האמירויות מוחמד בין זאייד.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
