כך אפשר להתמודד עם גל עליות המחירים: טור מיוחד של הנגידה לשעבר פרופ' קרנית פלוג

הכותבת היא נגידת בנק ישראל לשעבר, וכיום סגנית נשיא למחקר במכון הישראלי לדמוקרטיה 

מדד המחירים לצרכן שפורסם ב־15 באוגוסט הצביע על האצת האינפלציה ל־5.2% ב־12 החודשים האחרונים. שיעור חריג בגובהו מאז שישראל הגיעה ליציבות מחירים בשנת 2003, ושכמותו נצפה בפעם האחרונה במשבר הפיננסי הגלובלי (GFC) ב־2008.

האינפלציה מיובאת בחלקה בגלל שיבושים בשרשרת האספקה, ובעקבות המלחמה באוקראינה שהביאה להתייקרויות של חומרי גלם רבים ושל עלויות ההובלה הימית. החלק השני של האינפלציה נובע מעלייה חדה בצריכה הפרטית לאחר הקורונה. בתקופה זו, רבים חסכו יותר משתכננו, בשל מגבלות על הצריכה של שירותים כמו נסיעות לחו"ל, ויציאות לחופשות - ואילו כעת חלה עלייה בביקושים המקומיים למוצרים ולשירותים.

חלק מהגורמים שהביאו לעליית האינפלציה צפויים להתמתן בקרוב: כך, חלו ירידות במחירי הנפט ובחלק ממחירי חומרי הגלם; הביקושים לטיסות ולחופשות צפויים לרדת אחרי הקיץ ולהביא להוזלה במחיריהן; והייסוף שחל בשקל בחודש האחרון, צפוי אף הוא למתן את עליית המחירים של המוצרים המיובאים.

המדיניות הכלכלית יכולה וצריכה להתמקד בעיקר בטיפול באינפלציה שנובעת מההתחממות של המשק ומעודפי הביקושים המקומיים, כדי למנוע ספירלה אינפלציונית. כלומר, אינפלציה שמזינה ציפיות לאינפלציה, שבתורן מביאות לעליות שכר, אשר מעלות את עלויות הייצור - וחוזר חלילה בהזנה של האינפלציה.

הכלי העיקרי לטיפול באינפלציה של ביקושים הוא המדיניות המוניטרית, קרי מדיניות הריבית. בנק ישראל העלה את הריבית ל־1.25%, ואותת על כוונה להמשיך ולהעלות ככל שיידרש - כדי להחזיר את האינפלציה לתחום של יציבות מחירים. קרי, 1%־3% בשנה.

שואפים למנוע את התבססות האינפלציה

מדיניות זו של בנק ישראל, שמטרתה להיות "Ahead of The Curve", שואפת להקדים עליות ריבית חדות יחסית כדי למנוע התבססות של אינפלציה גבוהה. זאת, באמצעות צינון מסוים של הביקושים במשק, שיביא לריסון האינפלציה. ככל שמדיניות כזו תיתפס על ידי השחקנים בשוק כנחושה במאבק בהתבססות האינפלציה, היא תסייע גם להורדת הציפיות לה - ובכך תסייע למנוע מבעוד מועד את יצירת הספירלה האינפלציונית.

לצד זאת, גם להסכמי השכר שייחתמו במגזר הציבורי יש תפקיד במניעת הספירלה. הסכמי שכר צריכים לתת פיצוי על התייקרויות אבל להיות קצרים וממוקדים בפיצוי על התייקרויות העבר, או צופים פני עתיד. לא נכון יהיה לחתום היום על הסכמים שמניחים כי האינפלציה הגבוהה תימשך.

ראוי לבטל את מניעת העלאת שכר המינימום

אולם, אין בכך כדי למנוע תיקון עיוותים בהסכמי שכר קיימים, ותיקון משמעותי שנדרש בשכר לקבוצות מובחנות כמו המורים הצעירים. יתרה מזאת, בהינתן שעסקת החבילה לא יצאה לפועל, ראוי לבטל את הוראת השעה שמנעה את העלאת שכר המינימום - ולעדכן אותו בהתאם לחוק המצמיד אותו ל־47.5% מהשכר הממוצע במשק. לא יהיה זה נכון לאפשר את שחיקת כוח הקנייה של שכר העובדים החלשים ביותר במשק.

תפקיד מסייע בבלימת האינפלציה עשוי להיות גם ליישום הרפורמות שהממשלה החליטה עליהן בחוק ההסדרים האחרון, שיועדו להגברת התחרות - ויתרמו להוזלה באותם ענפים ריכוזיים במיוחד. רפורמות נדרשות בענפים שאינם חשופים לתחרות מספקת מייבוא, אם בשל הגנה על היצרנים המקומיים, בעקבות תקנים ייחודיים, בגלל מגבלות על ייבוא מקביל או מסיבות אחרות.

חשוב להדגיש: אנחנו לא נמצאים במקום בו היינו בתחילת שנות ה־80, שהביא לאינפלציה תלת־ספרתית. בזמנו היינו עם גירעונות עצומים בתקציב הממשלה, חוב ממשלתי ענק ובנק מרכזי שנאלץ להדפיס כסף - ולממן את הגירעונות שתפחו.

יש לנו ניהול תקציב אחראי, חוב ממשלתי סביר במגמת ירידה, ובנק מרכזי עצמאי. גם התלות שלנו באנרגיה מיובאת פחתה, הן בעקבות ירידה בעתירות האנרגיה של התוצר והן בזכות הגז הטבעי שנמצא במים הכלכליים והסכמים ארוכי טווח המבטיחים את אספקתו.

עם זאת, חשוב לטפל באינפלציה כבר היום, כדי שלא נסתגל לאינפלציה גבוהה, ונמנע את יצירת הספירלה שאותה קשה הרבה יותר לעצור.